פרוטוקולים/סחר בנשים/6756
ירושלים, י' בתמוז, תשס"ג
10 ביולי, 2003
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
פרוטוקול מסיור ועדת החקירה הפרלמנטרית לסחר בנשים
יום א' כ"ט בסיוון התשס"ג(29 ביוני 2003), שעה 18:00
סדר היום: 1. סקירת מטה מחוז תל-אביב על מצב הסחר בנשים באזור תל-אביב
2. סיור במכוני ליווי בתל-אביב
נכחו:
חברי הוועדה:
זהבה גלאון – היו"ר
אורית נוקד
אתי לבני
יאיר פרץ
גילה גמליאל
מוזמנים:
דוד קראוזה - סגן מפקד מחוז תל-אביב
גדי אשד - ראש ימ"ר תל-אביב
יורם עסיס - ראש מחלק מוסר במחוז תל-אביב
אלי קפלן - משטרת ישראל מחוז תל-אביב
גיל נש - משטרת ישראל מחוז תל-אביב
אברהם דוידוביץ' - משטרת ישראל מחוז תל-אביב
רחל גרשוני - משרד המשפטים
יועצת משפטית: מיכל לוצקי
מנהל/ת הוועדה: סיגלית אדרי
קצרנית: איה לינצ'בסקי
סקירת מטה מחוז תל-אביב על מצב הסחר בנשים באזור תל-אביב
דוד קראוזה:
צוהריים טובים, שמי דוד קראוזה, סגן מפקד מחוז תל-אביב, מפקד המחוז נמצא בחו"ל וסובל שם קשות. הנושא שהתבקשנו בגינו לארח אתכם זה הסחר בנשים. אחרי סבב הכרויות קצר, אני אעביר נתונים סטטיסטיים הנוגעים לחוויה הקשה הזו ולאחר מכן ראש ימ"ר תל-אביב גדי אשד ירחיב בנושא.
תשמעו גם סקירות מפורטות יותר מהאנשים היותר מקצועיים בנושא, כולל סקירה של פרשיות שנסתיימו במחוז תל-אביב. מפה תצאו לסיור בשטח כי הדרך הטובה היא לראות את זה בעיניים. הנתונים שתשמעו נוגעים אך ורק למחוז תל-אביב לא נפרט לגבי נתונים הנוגעים למחוזות אחרים. אני מציע שנתחיל להכיר את הנוכחים.
היו"ר זהבה גלאון:
אני זהבה גלאון ואני משמשת יו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית לסחר בנשים, זו הפעם השניה שאנו נמצאים אצלכם והפעם השניה שאנו מסיירים בשנתיים האחרונות. אני מאד רוצה להודות לכם על כל המאמץ.
דוד קראוזה:
יש לכם מטרות מוגדרות שאתם רוצים להפיק?
היו"ר זהבה גלאון:
אנחנו בעיקר רוצים לשמוע נתונים על תל-אביב כי מבחינתנו זה המוקד המרכזי או המקום המרכזי שבו הדברים מתקיימים, למיטב הבנתנו, וגם נרצה לראות בעיניים. אנחנו חושבים שאחת לכמה זמן חשוב שנראה מקרוב באופן בלתי אמצעי ולא נשמע רק דיווחים. נמצאים אתנו חברות הכנסת אורית נוקד, אתי לבני, וחבר הכנסת יאיר פרץ, היועצת המשפטית של הוועדה מיכל לוצקי ורחל גרשוני ממשרד המשפטים.
דוד קראוזה:
סחר בנשים היא תופעה בזויה לכל הדעות, הנושא הוא נושא קשה כי מדובר בניצול ציני של נשים בכל הגדרה. זה לא רק העיסוק אלא הסחר , מכירה קניה, ממש שוק שבו סוחרים בבני אדם. אני לא רוצה להשוות את זה לתקופות קדומות יותר כי לטעמי זה בזוי יותר מפני שזה שוק ספציפי המוגדר לצורך אחד נתון.
מבחינתנו, לפחות במחוז תל-אביב, אנחנו חושבים שיש כ- 150 מכוני ליווי שנותנים שירותים מיניים בהגדרה כזו או אחרת. סך כל האנשים שאנחנו מעריכים שעוסקים בזנות בתחום המחוז מגיע לכ- 1500 אנשים בכל המגוונים גם בזנות רחוב גם במכוני ליווי ואני מניח שגם בנושאים אחרים.
סך כל המעצרים בתיקי סחר בנשים בשנת 2001 עמד על 59 תיקי סחר ואני רוצה להגיד לכם שהכמות הזו אולי נשמעת מעטה אבל היא כמות מאד גדולה כי כל אחד מהתיקים הללו הוא למעשה פרשיה, זה לא מול חשוד אחד או גורם אחד, אלא בדרך כלל זה יותר חשודים, אלה מספר נערות שמועסקות או שנסחרו ובסך הכל במחוז תל-אביב מתנהלות מספר הפרשיות הגדול ביותר בארץ בצורה משמעותית.
סך כל המעצרים בתיקי סחר בנשים בשנת 2002 עמד על 63 מעצרים עד תום ההליכים בשנת 2001 בסחר בנשים הוא 48. מעצר עד תום ההליכים, מעצר שאומר שאדם לא היה רק במעמד של עצור ימים אלא שהוא נכלא ונעצר עד תום ההליכים נגדו בגלל חומרת העבירה ובגלל המסוכנות שהוא מגלם בעצם העבירה שהוא עובר.
מעצרים עד תום ההליכים בשנת 2001 בסחר בנשים עומד על 48, מעצרים עד תום ההליכים בשנת 2002 בסחר בנשים עומד על 47. מספר הפרשיות שטופלו בעבירות סחר בנשים בשנת 2002 עומד על 32 כשמספר המעצרים עד תום ההליכים בסחר בנשים עד יוני 2003 עומד על 22.
במחוז תל-אביב אנחנו עובדים על בסיס של יעדים ומדדים. משטרת ישראל עוסקת במאות ואלפי תחומים ובסך הכל בעבודה המוסדרת כשיטה וכחשיבה, אנחנו רוצים להתמקד בנושאים נכונים. זאת אומרת שאנחנו קובעים מהם נושאים שמטרידים את התושבים שלהם אנחנו אמורים לתת שירות, ובסופו של דבר אנחנו מתמקדים על מספר נושאים מאד ממוקד, בסך הכל במחוז יש לנו סדר גודל של כ- 80 יעדים מוגדרים יחד עם כאלה שהם תתי יעדים, ולא רק במטה המחוז אלא גם ביחידות המשנה וכלפי אותם יעדים אנחנו משקיעים את מירב המאמץ.
יעד כזה יכול להיות לדוגמא עבירות של התפרצויות לרכבים גניבות מתוך רכבים התפרצויות לדירות גניבת רכבים וכדומה. יעד אחר יכול להיות צמצום תופעת השודים ומבחינתנו, סחר בנשים מהווה יעד. לא רק שהוא מהווה יעד במחוז, הוא מהווה יעד של היחידה המרכזית. זה אומר שהנושא הזה מאד מטריד אותנו ואנחנו חושבים שצריך להשקיע ולטפל בו. יש בנושא משהו שמעבר, אי אפשר להגדיר את זה כצרה או כרעה חולה זה דבר שלפחות בימנו אנו צריך לחלוף מהארץ.
למרות שאנחנו מטפלים בנושא, טווח הפעולה שלנו הרבה יותר רחוק. זאת אומרת שאנחנו לא מתמקדים רק במחוז תל- אביב אלא היכן שהעבירות מתחילות, בארצות מוצא אחרות. הן לא עוברות דרך הנמלים הרגילים כי אני מניח שהן יעצרו שם, הן חוצות את הגבול ומשם הן מועברות באמצעות בדואים או אנשים אחרים לתחום הארץ. שם מתבצע מסחר, הצגת ה"סחורה" בדיקת ה"סחורה" ולאחר מכן גם המכירה. בסופו של דבר הן נמכרות ועוסקות לרוב בזנות חלק מהסוחרים נוהג גם לבדוק את ה"סחורה" זה אומר שהן עוברות גם התעללות השפלות אלימות ואונסים, זו ההוויה שלהן.
אנחנו מטפלים בבעיה אבל אנחנו מוגבלים. סך כל היקף כוח אדם שמטפל בתופעה בתחום מחוז תל-אביב הוא לא גדול היינו רוצים להעסיק יותר שוטרים, יותר שוטרים איכותיים דוברי שפות שעוסקים בזה, אבל גם אנחנו מוגבלים יש לנו עוד משימות ולעיתים משימות מגבילות ולא פחות חשובות כמו אירועי פח"א, סדר ציבורי אירועים פליליים קשים רציחות אונסים ושודים שמחייבים אותנו למאמץ נוסף.
בתחום מחוז תל-אביב קיימת יחידה שמתמקדת בעיקר בנושא הזה ובנושא של ההימורים שהם אגב, קשורים אחד בשני, מי שעוסק בהימורים עוסק גם בזנות. כל התחומים האלו של הפשיעה הקשה בדרך כלל שזורים אחד בשני. זה מה שיש לי להגיד בפתיחה לפני הכניסה לנושאים המהותיים, אני מציע שגדי ימשיך מכאן.
גדי אשד:
גם הסקירה שלי תהיה במקרו, אני אתייחס למספר נתונים ולאחר מכן, ראש מחלק מוסר, יורם עסיס ייתן את ההיבט של השטח, גם של החקירה וגם של תמונת המצב במחוז תל-אביב. אולי הוא יזכיר בכמה מילים חקירה שהם סיימו היום שיש בה הרבה מן הסממנים של האלימות שבפשיעה הזו ואלי קפלן ייתן לכם סקירה על התמונה המודיעינית.
באמירה כללית, כשעוסקים באכיפת העבירה של סחר נשים, נתקלים בהערות כמו, אלה דרישות השוק, אלה נשים שזה מה שהן רוצות ולמה אתם אוכפים את החוקים הללו. שאלה שהיא הבת דודה של השאלה הזו והיא שבה וחוזרת עם אותם אינטונציות, ועם אותם הסברים היא על אכיפת חוקי הסמים ובחוקי ההימורים, בדרך כלל מדובר באותם שאלות אותן הערות ואותו חוסר הבנה וסימני שאלה למה המשטרה משקיעה משאבים בתחום טיפול האכיפה בנושא של סחר בנשים ותפעול בתי הקזינו.
מחלק המוסר מטפל בנושאים הללו, וכביכול, ללא קשר, גם באכיפת חוקי הסמים. אם יש דרישה יש ביקוש ויש היצע ושואלים אותנו מה אתם מתערבים בכללי השוק החופשי. מי שתומך בגישה הזו תמיד מזדרז לתת את הדוגמא המפורסמת של הולנד, תראו איזה יופי בהולנד, מדינה ליברלית, ואני מניח שרובכם ראיתם את רובע האורות האדומים או שמעתם עליו, שם יש את השילוש הקדוש. ברובע האורות האדומים הזנות היא בריש גלה ולא במקרה מתנהל שם גם סחר סמים בוטה גלוי ובצורה הברורה ביותר. למרבה הפלא, בהולנד, שהקזינו הוא חוקי, למרות זאת יש שם בתי קזינו שהם עדיין לא חוקיים אז מסתבר שגן העדן הוא לא כל כך גן עדן בהולנד.
כדי לסגור את הנקודה הבינלאומית הזו, אני לא חושב שכל מי שמצדד בגישה ההולנדית המאד ליברלית באמת מתכוון לכך שהוא רוצה שישראל תגיע למעמד הבאמת מפוקפק של הולנד בשנים האחרונות כשהיא הפכה למעצמה מספר אחד בעולם בהפקה ייצור וייצוא של סמים סינטטיים. לא בטוח שמי שהתחיל ונשא את הדגל הליברלי הזה בשנות ה- 70 באמת התכוון באמצע שנת 2003, שזה יהיה המצב של הולנד.
מהגיאופוליטיקה נחזור אלינו, כמו שסגן מפקד המחוז הצביע, אנחנו מטפלים בסדר עדיפות גבוה בנושא. סדר העדיפות הזה נקבע ביעדים ובמדדים שלנו. אנחנו לוקחים את המשימה הזו עלינו ובסוף כל שנה, או בסיכום חצי שנתי אנחנו בודקים את עצמנו איפה אנחנו ביחס למטרה שלקחנו על עצמנו.
בראיה אחורה אני יכול לומר לכם שמשנת 2001 עד היום, נעצרו 110 חשודים עד תום ההליכים, רובם דרך אגב כבר הורשעו, בעבירה דומיננטית של סחר בנשים. הגישה המקובלת היא שיש לנו הרבה עצורים כי רוב הסחר בנשים מתנהל בתל-אביב. זה לא שאנחנו מחפשים את המטבע מתחת לאור, אנחנו משקיעים הרבה מאמץ מקצועי ומודיעני כדי להגיע לנתונים האלה.
אני מקווה שאתם מקבלים בהבנה ובהערכה שהנתון הזה הוא נתון שלא קל להגיע אליו. כל האופרציה שמסביב לכל תיק כזה מטיפול בנשים הללו, לאו דווקא בחקירה אלא כל מה שנלווה מסביב, העובדה שאי אפשר חוקית בישראל להעמיד לעדות את הנשים הללו כנגד סוחרי הנשים בהליך של עדות מוקדמת למעשה יוצר לנו קשיים בלתי רגילים. ככל שחולף פרק זמן ארוך יותר בין הזמן שהיא מסרה את התלונה הראשונית שלה, קשה יותר לשלוט על המצב שבו מתחילים לחצים על בני המשפחות שלהם בחו"ל. איך אנחנו מתל-אביב יכול להבטיח את שלומן של הנשים הללו, שמופעלים לחצים ואיומים על המשפחות שלהן בחו"ל, ואני מקווה שלא יותר.
בכנות, זה לא משנה מי גרם לזה ואיך הגענו למצב הזה, עובדתית, אישה שבאה ביודעין... ואני לא מצליח להבין איך הן שוב ושוב מתפתות לשטות הזו, רוב מוחלט של הנשים הללו באות מרצונן והן שוב ושוב נופלות לאותה מלכודת מהר מאד מתאכזבות, הן מבוזות מותקפות מושפלות ונמצאות במצבים חמורים ביותר.
יאיר פרץ:
הן מודעות למה הן באות? מה עם הסיפורים שהן באות לעבוד כאחיות או בסיעוד?
גדי אשד:
רוב מוחלט של הנשים הללו באות כשהן יודעות בדיוק למה. מדובר במיעוט שולי שלא יודע, ואני אומר בצורה יותר ברורה, לא שווה לאנשים שעוסקים בסחר בנשים להסתבך עם נשים שלא ברור להן למה הן באות כשיש להן היצע עצום של כאלה שרוצות כי זו אישה שיוצרת להם בעיות. למה להיכנס לסיטואציה כזו, ואני לכאורה מדבר בשמם של הסוחרים, אבל ההיגיון שלהם הוא כלכלי מסחרי, תעזבו שזה מביש, למה להם להסתבך בשכנוע של אישה שמופתעת שזה לא מה שהיא רצתה כשיש כמות אינסופית של כאלה שרוצות.
זה פשוט מדהים איך הן לא לומדות לקח, אחת מחליפה את השניה ומחליפה את השלישית. היו כבר מצבים של נשים שעברו את כל הטקס הזה כבר גורשו מישראל וחזרו. זאת אומרת שאין שום היגיון, חוץ מהיגיון אחד מדכא, שלמרות הכל---
זהבה גלאון:
המצוקה שם יותר קשה.
גדי אשד:
בדיוק. למרות כל ההשפלות והאלימות, המצוקה בארצות הללו ובעיקר במולדביה היא כל כך קשה שהן חוזרות שוב. מילא שהראשונות לא היו מודעות לחומרת המצב, אבל זו שחזרה שוב?
רחל גרשוני:
מה אחוז החוזרות?
גדי אשד:
אין לי סטטיסטיקה על זה אבל נתקלים בזה.
דוד קראוזה:
האחוז הוא שולי, אני לא מניח שהרוב חוזרות, אבל גם האחוז הקטן שחוזר, מצביע על משהו כי לעבור גיהינום ולחזור אליו ואלי גם מרצון , אדם סביר לא היה רוצה לחזור לזה.
אתי לבני:
תלוי כמה הן מרוויחות בזה.
גדי אשד:
הסכומים בסדר גודל ישראלי זה כלום. לצערי, אחרי כל ההשפלות הקנסות וכל מה שעושים להם, גם סדרי גודל של אלפי דולרים, מספיק להם.
אתי בנדלר:
מה זה אלפי דולרים? 5,000 דולר, 10,000 דולר? לחודש?
גדי אשד:
מה פתאום לחודש, זה רק יחידות הסגולה שמגיעות לזה. אתם הולכים לפגוש את הנשים הללו אז מי שבאמת תאמר נתוני אמת תשמעו מספרים שבסדר גודל מערבי זו בדיחה, והתעללות על מה שהיא עושה. החלק היות חמור הוא שכשמתחילים בחודשים הראשונים היא פודה את העובדה שקנו אותה אז היא עובדת בחינם. המסרים הללו בלי צל של ספק, עוברים הביתה, אבל כמו שמרת קודם ובצדק, המצב ככל הנראה בארצות האלה כל כך קשה שהן נאלצות להמשיך ולעשות את זה.
תיקחו בחשבון שנכון שהרבה מאד מכונים מתרכזים במחוז תל-אביב אבל התופעה היא כלל ארצית. אני לא הולך לשקף את הסטטיסטיקה הארצית אבל במרכזי הבילוי בערי הנופש הידועות, חלק מתעשיית הלוואי של המקומות הללו זו גם תעשייה של זנות. קחו בחשבון שזה לא מתמקד רק במחוז תל-אביב ואם וכאשר יתרחש הנס והתופעה תיעלם, לכאורה נפתרה בעיה ארצית. זה בפירוש לא נכון, הבעיה הרבה יותר רחבה, הרבה יותר מקיפה והיא נכנסת בממדים לא קטנים בעוד ערים בעיקר הערים בהקשרים של נופש ובילוי, כחלק מהבילוי.
נגעתי קודם בעניין של חוסר ההוגנות ואני רוצה ברשותכם לחזור לנקודה. רוב מוחלט של הנשים הללו נכנסו לישראל בצורה לא חוקית וזה אומר מראש שהכניסה שלהם בעבירה. האבסורד מתחיל כשזו שמשתפת פעולה אתנו לכאורה מפסידה במאזן של רווח והפסד. כי זו שלא מדברת, בגלל הקושי שלנו במקומות כליאה ומכל הסיבות הטובות והאובייקטיביות, הולכת הביתה.
אפשר לתת את כל הסיבות בעולם איך זה נוצר, אבל אנחנו עושים משהו שיש בו חוסר הוגנות והרי אנחנו רוצים לעזור להם. דווקא זו שלא משתפת פעולה אתנו, זו שמשקרת במצח נחושה או שברוב הגינותה לא אומרת כלום, בתום החקירה, למרות שנכנסה לישראל בצורה לא חוקית, עוזבת הביתה ולך תמצא אותה אחר כך. זו נקודה שרציתי להפנות לתשומת לבכם.
דברתי על החשש שאנחנו שומעים מהם של איומים שהן מקבלות באמצעות המשפחות שלהן בחו"ל. הייתה התייחסות גם של סגן מפקד המחוז לזה, היינו רוצים שנגיע למצב האופטימלי שבו יותר אנשים יוכלו לעסוק בתחום הזה אבל אנחנו עובדים בשיטת השמיכה הקצרה משתדלים לרוץ בין הנושאים. זה נמצא בסדר עדיפות גבוה, ואין כמעט שבוע שאין חקירה כזו שמתנהלת. אנחנו מטפלים בזה כל הזמן.
אנחנו מנסים לרוץ בין החקירות ואי אפשר לעשות עיגולי פינות בחקירות. חקירה צריכה להתנהל כדת וכדין על מנת שבסוף יתגבש כתב אישום. כל חקירה יסודית חייבת לבוא על חשבון חקירה אחרת שלא ניתן באותו זמן להתחיל אותה. משתדלים לעשות חקירות במקביל אבל ישנן מגבלות, כמו שנאמר קודם לכן, כשאתה צריך לשלוח מחר ומחרתיים עשרות שוטרים לתגבור של סדר ציבורי, זה בא על חשבון חקירות שמתנהלות.
כמו שיתנהלו מחר ומחרתיים פחות חקירות בנושא של סחר בנשים גם בנושאים אחרים יתנהלו פחות ואלה האילוצים שלנו כי המשטרה, שהיא משטרה לאומית, עושה גם הרבה מאד דברים אחרים במישור הלאומי. סדר ציבורי, ביטחון הפרט וטיפול חלילה באירועים של טרור.
מיכל לוצקי:
אנחנו יודעים שכמעט בכל בתי הבושת היום יש אלמנטים של סחר. ההנחיות של פרקליטת המדינה בנוגע לסגירת בתי בושת השתנו ומאפשרים כל בית בושת שיש בו אלמנטים של סחר בנשים, לסגור. השאלה כמובן היא למה את לא סוגרים?
יאיר פרץ:
על כל אחד שייסגר יפתחו עשרה למחרת.
דוד קראוזה:
מה זה ייתן לך? זו הרי עבודה סיזיפית. את סוגרת מכון אחד, יש לך ספק שהוא ייפתח אחרי חצי שעה במקום אחר? זה כמו תופעת ההימורים, את סוגרת מקום הימורים אחד את מוצאת אחרי מספר דקות את המהמרים ואת המנהלים במקום אחר. אם זו סגירה לצורך סגירה זה בסדר, אפשר לעשות את זה השאלה אם זה הטיפול. הטיפול המהותי הטוב זה לא לגור את מכון הליווי אלא לכלוא את האנשים שעוסקים בזה.
מיכל לוצקי:
גם סרסרות היא עבירה במדינת ישראל.
דוד קראוזה:
את עוסקת בקטע השולי, אותנו יותר מעניין הסחר בבני אדם ואנחנו מנסים להתמודד עד כמה שניתן בתופעה הזו. לגבי מכוני הליווי הרי ברור מראש, או שהם יפעלו או שהם לא יפעלו. מאחר והם פועלים כבר משחר ימי עולם אני מניח שיהיה קשה מאד לגרום לכך שזה לא יתקיים. זה לא הסגירה כשלעצמה אף אחד מאתנו גם לא מתיימר לומר שהתופעה הזו תחוסל או אפילו תצומצם.
זהבה גלאון:
אנחנו ערים למה שאתה אומר אבל אחד הדברים שמטרידים אותנו זה מבחינת שדר כלפי אותם בעל מכונים, אנחנו ערים לזה שזה לא ימוגר לעולם וזה נכון שצריך להעמיד אותם לדין ולעצור אותם, אבל אני חושבת שמבחינת שדר, אם היו יודעים שפושטים עליהם וסוגרים אותם, השדר היה ברור.
דוד קראוזה:
אכן פושטים עליהם וסוגרים אותם. אני מניח שהיא התכוונה לומר שאם יש לנו 150 מכוני ליווי בתחום מחוז תל-אביב, תסגור אותם.
זהבה גלאון:
אפילו לא את כל ה- 150, קח רק 50.
דוד קראוזה:
אז נסגור 50 מכוני ליווי אבל באופן מאד מוזר המספר לא קטן. אותם 150 קיימים במקומות אחרים.
זהבה גלאון:
אתה יודע להגיד בשנתיים האחרונות כמה מכונים כאלה סגרתם.
דוד קראוזה:
אני מגיע בעברי ממרחב דן באזור רמת גן, אני יכול לספר לך את ההיסטוריה של גלגולי מכוני הליווי. לפי הקריאות של השכנים יכולנו למפות איך מכון הליווי עובר מרחוב ז'בוטינסקי להרצל, לביאליק ופשוט נודד עם אותו אדם.
גדי אשד:
הערה בקשר לזה, חייבים להגיע למקסימום יעילות. איפה אנחנו יעילים יותר עם אותה כמות כוח אדם. תאלצו להסכים שהאכסניה היא לא הבעיה. גם הנערות עצמן הן לא הבעיה. יש פה שלושה מרכיבים, העובדת עצמה, לא משנה אם היא התנדבה, אם היא נהנית מזה, ואם היא עוסק מורשה. המרכיב השני זה האכסניה עצמה, העובדת והמקום שבו נעשית העבודה הזו והשלישי זה האדם שסוחר בהם.
השאלה היא איפה משקיעים ואיפה מתאמצים. זה מזכיר את הטיפול בבתי הקזינו, מה שאנחנו עושים זה לפחות לנסות לעזור לשכנים, איפה שהשכנים מתלוננים אז לפחות להרחיק אותם משם. אנחנו פשוט מזיזים את הבעיה מכתובת א' לכתובת ב' ואז המכתב מגיע מכתובת אחרת. האכסניה רק מחליפה כתובת ובזה לא פתרנו כלום, מה שהשתנה זה רק הכתובת של המכתבים שעסיס מקבל. לפחות הרווחנו לרגע שכנים מרוצים מאותו בניין וקנינו עוד 16 שכנים רותחים בבניין ממול ושוב מתחיל גל התלונות ואנחנו מנסים שוב להרחיק אותם מכתובת א' וזה זז הלאה.
אתם צריכים להבין שהלוואי שהבעיה הייתה של טיפול, אז אני לא חושב שהיינו משפיעים אפילו בשוליים על האכסניה ועל העובדות עצמן. כמו שאמרתי קודם לכן, הן לא מפסיקות להגיע, עם כל מה שהן יודעות. גם אם נשים שלט עם מסמרים "סגור" בדלת ממול זה ייפתח עם אותו שם ובזה לא פתרנו כלום. אבל עם 110 סוחרי נשים שנעצרו עד תום ההליכים אנחנו משפיעים לפחות על המסר.
מישהו נוסף שמעביר מסר זה בית המשפט. תראו מה קרה בבית המשפט מהעסקאות של ששה חודשים עד לתיקים האחרונים בהם קבלנו 9 ו- 10 שנים בפועל. כולם פתאום הבינו את המסר. אם תשאלו אותי אם המסר הזה ייקלט ופחות אנשים יעסקו בזה, זו תהיה פזיזות להגיד היום כן או לא. אבל אם הייתם שואלים אותי כשזה היה עם ששה חודשים הייתי מעריך שלא. בסכומים שהם מגלגלים, 6, 8, 18 חודשי מאסר, זה רנטבילי. היום מול 10 שנות מאסר אני לא בטוח שכולם ימשיכו. אני לא יודע כמה יגידו לא נורא, אז נשב 10 שנים.
זהבה גלאון:
סלח לי שאני לוקחת פיקוד, אתם המפקדים, אבל יש לנו בעיה של לוח זמנים, אנחנו קצת איחרנו ואמרנו לעוד אנשים שמחכים לנו שנצא ב- 19:00 לסיור, אז לדעתי אנחנו צריכים להתכנס.
דוד קראוזה:
אני מציע שנשמע בכל זאת את הסקירה למרות שראיתי שיש שאלות ובסיום הסקירה אם לא תקבלו תשובות נענה לכם.
יורם עסיס:
שמי יורם עסיס, ראש מחלק מוסר, אני חושב שכרגע אין מה לעשות בחוץ, עוד מעט יחשיך. אני רוצה לגלגל לפתחכם את כל הטענות שהועלו קודם כמו למה לא מטפלים או למה לא סוגרים. אתם בית המחוקקים תנסו להעביר חוק של עונש מינימום, שלא יהיה שיקול דעת לשופט, שכל מי שמנהל בית בושת שייכנס שנתיים לכלא. ככה אתם עושים 50% מהעבודה עבורנו ואנחנו מבטיחים לעשות ת ה- 50% הנותרים.
כמו שאמרו לפני, אני מקבל הרבה מאד מכתבים לטיפולי, וזה לא עוזר, למי שיש יותר כוח או יותר קשרים בצמרת יכול להוות יותר לחץ על המשטרה עצמה. אנחנו משתדלים לטפל בכולם שווה בשווה. מחלק המוסר אמון על הטיפול בבתי הקזינו ובתי הבושת במחוז תל-אביב, בשניהם אנחנו רואים איום אסטרטגי על אשיות הממשל עצמו מהסיבה הפשוטה, בהימורים עצמם מגלגלים בערך 15 מיליארד שקל בשנה, זה מגיע לראשי פשע בישראל ועם זה הם משנים את כל מערכות הפשע בישראל. בתי הבושת בישראל והקזינו שזורים זה בזה מאז קום המדינה.
דוד קראוזה:
ממה שאתה אומר אפשר לחשוב שהמדינה ייצרה את העבירות האלה וזה לא כך.
יורם עסיס:
בן גוריון עודד את זה, הוא אמר שהוא רוצה זונה עברייה וקיבל הרבה. ברגע שיש 15 מיליארד שקלים שמסתובבים בשווקים, זה גורם שיוצר לשינוע מערכות הפשע, אם פעם היו מחפשים מחסל תמורת 5,000 דולר, היום אפשר לשים מיליון דולר. אמרתי שזה איום אסטרטגי משום שכולנו שמענו על קניית קולות לכל מיני מפלגות ובמיליארדים יכולים לקנות את הממשלה כולה על ידי החדרת גורמים פליליים.
פיקוד המחוז קיבל החלטה לתקוף את בתי הקזינו, מחלק המוסר - - -
דוד קראוזה:
אני אנסה לתרגם אותו או להסביר אותו, הוא לא אומר שזה המצב במדינתנו הוא מדבר על מדינה אחרת. לא מדינת ישראל עומדת לפנינו כרגע.
יורם עסיס:
אני מדבר על מדינה אחרת. פיקוד המחוז קיבל את ההחלטה לתקוף את בתי הקזינו לאחר שהתברר שייבוא סמים קיבל עדיפות שניה ושלישית מבחינת העבריינים כאשר כל ראשי הפשע בישראל נכנסו לתחום הזה של הימורים ובתי בושת. כולם יודעים כמה יכולה נערת ליווי שנמכרת להפיק רווחים לבעליה.
לגבי המאמצים שהמשטרה משקיעה, ישנה בחורה בשם אלה אפשר לדבר עליה היום כי התיק שלה כבר נסגר, זו בחורה שהוברחה על ידי עבריינים תוך כדי המצאת תיעוד מזויף ואנחנו יודעים מי הוציא את תיעוד המזויף הזה. היא הוברחה לרוסיה ושם, בעקבות זה שהיא שיתפה פעולה עם המשטרה כאן, נתפר לה תיק סחר בסמים במולדביה. העניין נבדק על ידי הנציג שלנו, שלחנו שוטר שלנו למולדביה, היה לנו יותר קל במוסקבה, והנציג שם משך את הבחורה למוסקבה והיא הובאה לפה והעידה. הם היו המומים שהצלחנו לעשות את כל זה ולהביא אותה לכאן.
מבחינת המשטרה אנחנו עושים את כל המאמצים כדי לטפל בתופעה הבזויה הזו אבל לא פעם ישנם תופעות פשיעה אחרות שמחייבות טיפול אינטנסיבי ומהיר וזה מסית אותנו מהמטרה עצמה. אנחנו עובדים קשה על התיקים האלה. אם יהיה לכם זמן אני ממליץ לכם לראות את הקלטת הזו, הקלטת ממצה את המעבר לגבול של הזונות לכאן, סחר שלהם, מראים ממש איך מוכרים אותה כאילו הייתה בעל חיים, מפשיטים אותה בודקים אותה פיזית, זה תיק של חנן רנטוביץ' וטל בניש, שניהם קיבלו 4, ו- 5 שנים בפועל וממש עכשיו נקצב עונשם. התיק הזה היה סבוך, חוצה מחוזות מכאן לחיפה ומחיפה לכאן ובסוף זה הסתיים.
אנחנו מעודדים את העניין של המתלוננות אף על פי שהם עברו את הגבול שלא כחוק והן בעצם עברייניות ראשיות, כי כמו שאמרו כאן, רובן יודע שהן באות לעסוק בזנות ובגלל זה הן פוחדות לשתף את המשטרה וגם מחדירים להם שהמשטרה משתפת פעולה עם העבריינים ומוסרים פרטים על בני משפחותיהן בחו"ל כך שהן די נעולות ומאוימות במספר היבטים.
לפני מספר ימים הגיעה בחורה אלי למשרד ורצתה לדבר אתי. ראיתי שאני מכיר אותה, זו בחורה שעצרנו על ניהול בתי בושת בעבר . אם אתם זוכרים לפני כשבועיים היה אונס אכזרי ביער בן שמן, זו בחורה שחתכו אותה והגיעה לבית חולים. זו בחורה זרה, שפחדה מאד מהמשטרה ואמרה שנהג מונית עשה לה את זה היא מסרה פרטים לא מדויקים ונתנה למשטרה לחפש. הבחורה הזו באה אלי ואמרה לי שהיא סומכת עלי ואני צריך להבטיח לה שאני לא אגרש. התחייבתי לא לגרש אותה כי קודם כל זה ייצור אלמנט של אמינות בינינו לבין אלה שבאות להתלונן וגם ליצור מצב שהן לא יהיו הקורבן הראשי בכל המצב.
דוד קראוזה:
לא צריך להתנצל על זה כי באופן עקרוני קורבנות של עבירה אנחנו לא מגרשים.
גדי אשד:
גם לגבי פועלים זרים.
יורם עסיס:
האנס נעצר ב- 7:00 בבוקר היום, הוא נעצר בביתו ולכם אני מגלה שנמצאו כל העדויות שרצינו, הרבה מאד דם שהוא לא הספיק לנקות. זה אדם שלמזלנו הרע הוא מאד נקי וקלטנו שהוא מנקה את הבית בצורה חולנית והאוטו שלו היה מבריק אבל הוא לא שם לב שבין החריצים היה הרבה דם שירד לה מהידיים. זה נלקח למעבדה הביולוגית כשמחר בבוקר ייצא צוות לירושלים, ומחר גם יוארך מעצרו כשאני מניח שהוא יואשם באונס. זה רק כדי להראות את הטיפול בקורבנות עצמן כשהן באות אלינו לכאן.
גדי אשד:
מה שמצא חן בעיני בתיק הזה הוא עצם העובדה שאישה שעיסוקה הוא סוג של סרסרות, יודעת שהיא מסוגלת לבוא ולדבר ולא להיפגע ולהביא גם אחרת והן ידעו מראש שפה אפשר לפתוח קלפים הן לא יינזקו ויקבלו את הסעד. דיינו שהגענו למצב הזה שלפחות הן הבינו שהרעים זה לא אנחנו.
לקחתי את זה כסופר מחמאה ליחידה, שאותה גברת מסכנה, שהוא עשה בה פוגרום, חששה להתלונן בתחנת מודיעין כי היא עוד לא הבינה מה זו המשטרה הזו ומי אלה האנשים הללו, אחרי שהיא התייעצה ודברה עם הגברת הזו, שהיא סוג של מאדם, שאמרה לה שהיא יכולה לבטוח באנשים הללו... לפחות המסר שלנו , לאט לאט אחרי כמה שנים עובר, שאנחנו לא נגדן. דיינו שהגענו למצב הזה.
יורם עסיס:
יחד עם זה שאנחנו מתייחסים אליהן בחום הן צריך להבין שקודם כל הן עברייניות. לא צריך להטות את המשקל יותר מידי לטובתן כשהן בעצמן עוברות את כל העבירות האלה. הן זוכות כאן לקבל דמי כיס הן מקבלות פנסיון מלא בבית המלון. אחת הבחורות הביאה לבית חולים פתק שכתוב בו, הנ"ל משמשת כעדה שכל מי שמעכב אותה נא לא לעצור אותה, היא הראתה את זה לבית חולים כדי שיעשו לה הפלה, וניסו לחייב אותי.
גדי אשד:
זה מגיע על חשבונו באופן אישי ואחר כך צריך לרוץ ולהוציא ניירות שהמשטרה משלמת, בית החולים רוצה כתובת.
זהבה גלאון:
יש פה מצב מעוות.
גדי אשד:
הרי אי אפשר לכתוב משטרה. הם מחייבים את השוטר.
יורם עסיס:
הן מקבלות טיפולים רפואיים, כולל טיפולי שיניים וכשמגיע הזמן להטיס אותם מהארץ, אנחנו נותנים להם שנה של זמן ואומרים להם שהן לא חוקיות ולחלקן אנחנו מאפשרים להמשיך להסתובב בארץ ואומרים להן שכשיחליטו לעזוב יבואו אלינו. הייתה תקופה של בריחה המונית בתקופת מלחמת המפרץ, הן חששו, קבלו מסיכות מאתנו ואחרי שהמצב נרגע הן נשארו.
בסיום הטיפול בהן הן משוחררות בארץ ולו רק על מנת להפיץ את התורה שמי שבא מתלונן וחושף עבירות לא נפגע בשום אופן. אנחנו מעודדים אותן לעזוב את המדינה כדי שיוכלו לבוא כלגליות בהמשך, שייקחו כרטיס, דרכון כדי לבוא לפה, לטייל במדינה שלנו ולעזוב.
חלקן המכריע לצערנו הרב ממשיכות לעסוק בזנות למרות שהן מקבלות פנסיון מלא, ומקבלות מאתנו הרבה מאד כסף - - -
זהבה גלאון:
"פנסיון מלא" נשמע כאילו הן מבלות.
גדי אשד:
הסיטואציה שלנו מביכה. זו תקופה שהן לא כפופות לסרסור או לסוחר וזה יוצר בעיה לנו כי אנחנו נאלצים לעצום עיניים. חלקן לוקחות את הכסף שאנחנו נותנים להם ומנצלות את הזמן הזה להמשיך לעסוק בזנות. יש עם זה בעיה מוסרית, אני לא אגיד חוקית כי ברור לכם המצב, אבל מוסרית יש עם זה בעיה.
יורם עסיס:
כמשטרה אנחנו מנסים לעצום עיניים חזק כדי לא לראות את התופעות האלה. היום בבוקר התקשר אלי בחור בשם מושון שהוא הקב"ט של כל המלונות שאנחנו מלינים בהם את הבחורות והוא רוצה לפגוש אותי. אני יודע על מה הוא רוצה לפגוש אותי, לי לא היה זמן ואמרתי לו שאני ממהר כי בינינו כבר לא נעים לי לפגוש אותו. הוא אומר לי שהבחורות שאני מביא אליהם פתחו את יציאת החירום ועשו מבית המלון שלהם בית זונות.
אני שואל אתכם, מה לעשות אתן? לגרש אותן? לשים אותם באבו כביר לכלוא אותם או לאפשר להן לעבוד בחסות החוק. לנו יש בעיה עם זה כי אנחנו אנשי משטרה, המצב עדין, הן מוגנות על ידי החוק. אגב, לא מזמן עצרנו אדם על סחר בנשים ממש תיק גדול ומסתבר שחצי מהעובדות שלו הן אותן בחורות שאני מייצג בתיקי סחר אחרים והתיק הזה התמוסס בין הידיים.
התופעה נראית בעיניכם כתופעה קשה, מבחינתנו אנחנו רואים אותה יותר קשה מאיך שאתם רואים אותה, אנחנו רואים את זה כעבדות הלבנה. אני אפנה דווקא לחבר הכנסת מש"ס, כתוב בתורה "גונב אדם ומכרו מות יומת" אנחנו באותה מידה חושבים שזה באמת העונש שמגיע למי שמוכר אדם.
גדי אשד:
ההסברים שאני אצטרך לתת בגללך...
זהבה גלאון:
אנחנו כבר מכירים אותו.
יורם עסיס:
לא תצטרך לתת הסברים אני עומד בזכות עצמי. אנחנו כפופים לחוק ופועלים לפיו.
דוד קראוזה:
נגדיר רק שאנחנו לא חושבים שזה צריך להיות כך.
יורם עסיס:
אנחנו לא חושבים שצריך להיות כך, אבל בכל אופן אנחנו רואים את התופעה כקשה.
יאיר פרץ:
גם התורה רואה בתופעה הזו דבר חמור ביותר.
דוד קראוזה:
מדינת ישראל היא מדינת חוק אנחנו פועלים על פי חוקים והחוק מוגדר חד משמעי. אנחנו גוף אוכף ולכן דעתנו היא כדעתו של החוק, ואין לנו דעות שנוגעות להוצאה להורג.
יורם עסיס:
הבחורות האלה רואות את העיסוק שלהן כאן כמאזן של רווח והפסד, כפי שאמר גדי, ברגע שהן באות לכאן להגיש את התלונה הן מפסיקות להפיק רווח ויוצא שהן מפסידות. חלקן המכריע לא מוכנות לשתף אתנו פעולה. אנחנו מוזנים לא פעם על ידי המודיעין שלנו ואנחנו יודעים בפירוש שדברים נעשים והן ממלאות את פיהן מים, אין לנו מקומות כליאה, בתי הסוהר מלאים ויכולתם לקרוא היום במעריב שבג"ץ חייב את המשטרה לא להלין על הרצפה.
דוד קראוזה:
מיוני 2004.
יורם עסיס:
אבל מתחילים לתרגל את זה מהיום. לא פעם מבזים את השוטרים, כששוטר נכנס לבית בושת, מגרש את האנשים והם חוזרים לעסוק בזה ואין לשוטר כלים, אנחנו ממש צוחקים לעצמנו ולחוק.
לסיום, אני מפנה אליכם, חברי הכנסת, את הכדור, תחוקקו חוקים של ענישת מינימום, שלשופט לא יהיה שיקול דעת אם הוא מזכה, שיזכה, אם הוא מרשיע, שיהיה עונש מינימום, כך נוכל לטפל טוב יותר.
גדי אשד:
ואז השופטים יגידו שהם כמו שופטי כדורגל. זה לא כל כך פשוט.
דוד קראוזה:
בארצות הברית קיימת טבלת ענישה, השופטים פועלים לפי טבלאות ענישה. זה עובד והשופט הוא לא חותמת גומי אלא שיש לו מעין קו מנחה שאומר לו שבמקרה הזה זו מידת הענישה הראויה, אז אם מדינה לא מתקדמת כמו ארצות הברית יכולה להרשות לעצמה אז אולי אפשר איכשהו לאמץ את זה גם כאן.
אלי קפלן:
היות ונאמרו כבר הרבה דברים, אני אעמוד על מספר דברים שונה ממה שנאמר ובהמשך לדברים שנאמרו משום שהרכב הוועדה השתנה ויש פה אנשים חדשים בוועדה. מדברים כל הזמן על תופעה של עבדות ואני רוצה להסביר לכם מהי עבדות מודרנית ולמה היא יותר נוראה. כולם מכירים את העבדות הישנה של הכושים שנלקחו מאפריקה ונמכרו. אחרי מלחמת העולם השניה המצב הזה השתנה. מלחמת העולם השניה הביאה בסיומה לפיצוץ אוכלוסין. פיצוץ אוכלוסין מביא לעוני וזו הסיבה שקושרת את כל הסיפור של הסחר בנשים, זו בעיה גלובלית ולא בעיה רק ישראלית זה לא שזה רק אצלנו. היום יש עבדים בכל מקום בעולם.
בראשותה של הוועדה, ועם החברים בה, לפני שנתיים חוקק חוק הנוגע לסחר בנשים. החוק הזה לטעמי צריך לעבור שינוי ולעסוק לא אך ורק בסחר בנשים אלא בסחר כללי, סחר בשב"חים, תינוקות, איברים, אלה דוגמאות שטופלו ביחידה בתקופה האחרונה.
חשוב להבין שסחר בעבדות מודרנית שונה מסחר של העבדות הישנה שאנחנו מכירים כי בזמנו מי שקנה כושי, ולכושי נשברה רגל אז הוא היה צריך לתקן לו את הרגל ולדאוג לילדים שנולדו לו היום אתה לוקח את הגברת הזו מחו"ל שהגיעה לכאן בגלל בעיה כלכלית שם, זו לא רק גברת אלה גם גברים וזה נוגע להרבה דברים אחרים שלא הוזכרו פה, ואם לא טוב לך אתה זורק אותה ולוקח אחת אחרת. אז צריך לעבוד על שינוי החוק הזה לסחר כללי.
בהמשך למה שאמר סגן מפקד המחוז לגברת ששאלה על נושא המכונים. זה שחיסלת מכון אחד, זה יעבור אחר כך לדירות פרטיות ואז יהיה הרבה יותר קשה לעקוב אחרי זה. תמיד עדיף להעניש וההרתעה הכי טובה תהיה או בכיס של אותם אנשים או בשנות כליאה. אני רוצה להגיד כאן מילה טובה על השופטים. השופטים בזמן האחרון התחילו לעבור על עסקאות טיעון שנעשו בפרקליטות וגם משנים את העונשים לטובה. הרעיון הוא להביא כמה שיותר שופטים שיראו את זה כך.
גדי דיבר על האיסוף המודיעיני, הכנתי לכם מצגת ענקית ואני לא אעבור על כולה. אלא רק על פרשה ספציפית שטופלה בשנה הקודמת. יש שם דמות שלמעשה אני מכיר אותה עשר שנים ולקח לימ"ר תל-אביב יותר מעשר שנים להביא אותה ורק אחרי שנתיים שחוקק החוק של הסחר בנשים, שאילולא זה, היינו רודפים אחרי הזנב של עצמנו עוד הרבה זמן.
הבנתם מה זו העבדות המודרנית, שזו בעיה גלובלית והיא יותר חמורה מעבדות הישנה. קורבנות – אלה הנשים שמופיעות לפנינו וחלקן גם הופיע בוועדה. מי שטיפל בקורבנות האלה זו רשת ובראשם הבחור למעלה.
זהבה גלאון:
פגשנו אותם באבו כביר אחרי שעצרו אותם, את מרק ויפים.
אלי קפלן:
האיש הזה קיבל עכשיו עשר שנים והוא מערער על העונש. תבינו את האבסורד, הוא יושב למעשה על רשת שעניינה הברחות לא רק בנשים לפי דעתי גם עוד דברים אחרים, לנו לקח יותר מעשר שנים להביא אותו למשפט וגם רק אחרי שנתיים שחוקק החוק.
רחל גרשוני:
הפרקליטות ערערה על העונש הזה.
אלי קפלן:
אני יודע שהוא מערער על זה שהוא קיבל עשר שנים. אני נותן את הדוגמאות האלה כי הן חשובות, אנחנו למעשה רואים בכל המצגת אנשים שחזרו. זאת אומרת אנשים שכבר נעצרו בעבר על ידי ימ"ר תל-אביב בהתחלה ריצו שנה וחצי עד 20 חודשים ואחר כך חזרו לעשות את זה. גם עסיס מכיר את הדמויות החוזרות ונשנות בסיפור.
חשוב שהמסר יהיה עונשים מחמירים יותר ופגיעה בכיס, פלוס פיצויים לאותן בנות. אני לא אחזור על כל הבעיות שהזכירו פה המפקדים הן חיות וקיימות.
גדי אשד:
הבדואים הם אלה שהיו אחראים להברחה בגבול, הבחור הצעיר שלמעלה אחראי להברחה של כמויות אינסופיות של נשים ארצה.
אלי קפלן:
במהלך השנה האחרונה עלה שמו של מרק גיימן, הכוונה לשנת 2002 אבל הוא עלה עוד לפני כן כיעד, כמי שמעורב באופן פעיל כמפעיל רשת לייבוא נשים מארצות חבר העמים לישראל. על מנת להביא למעצרו הופעלו בימ"ר תל-אביב מספר אמצעים במקביל. סוכן משטרתי שעבד בתחום הזה בעברו, אותרו נשים שהיחידה עצמה רכשה, קבלנו כסף מהמטה הארצי ל"רכישת" שלוש נשים כאלה, בוימה עסקה ונרכשו נשים שחלקן ראיתן כאן בתמונות והן גם העידו בוועדה.
הכוונה בעסקת הבימוי, היא לבדואים, לנו הייתה בעיה לכסות את החלק הדרומי כי זה חלק שלא מוכר לנו. משכנו אחד מהם לכאן ואז בוצע המעצר. כמו שאמרו כאן סגן מפקד המחוז ויורם עסיס, אלה פרשיות שמושקע בהם המון, הבעיה המהותית היא כוח אדם. כוח אדם זו בעיה גלובלית של המשטרה בגלל אילוצים כלכליים, שאני לא אכנס אליהם, אבל המאמצים נעשים.
דברתי על בעיה גלובלית של סחר בנשים, סחר בתינוקות באיברים, ועכשיו קטינות. מדובר בשתי בנות, שלגבי שאלה שנשאלה פה, אלה לא ידעו שהן באות לעבוד בזנות. הן הגיעו בגלל בעיות כלכליות בארצות מוצאן, מולדביה, ששם הבעיה הכי אקוטית באירופה. הן בשוליים כי רוב הנשים שמגיעות כן יודעות ועושות הכל מתוך מצוקה כלכלית שגם תביא אותן אולי שוב. גם אחרי שתגורש ויתברר לה שהיא לא יכולה להרוויח שם כלום, אז ה- 20 ש"ח שהיא מקבלת כאן על אקט אחד, ותתרגמו את זה כפול עשרה לקוחות כאלה למשכורת חודשית, זה משכורת של שנה במולדביה. זה מה שיחזיר אותה.
דווקא הסחר בקטינות מחבר לסחר בנשים, לסחר בשב"חים סחר בתינוקות ואפילו סחר באיברים. אני רוצה להראות במצגת כל מה שהיה במהלך השנה וחצי האחרונות. בשנת 2003, ימ"ר תל-אביב לא שוקט על שמריו, יש לנו 22 חשודים, לא כולל את הפרשיות שעסיס הזכיר. הדברים אלה מראים על כמות וזה לא אומר שבתל-.אביב יש יותר זונות מכל מקום אחר אלא כוח האדם או היקף הכוח שמושקע בפתרון הדברים האלה.
אני אומר לכם שהפרוייקט של מחוז תל-אביב יכול להצליח בכל מקום אחר. אני יודע שהיום, ימ"רים בכל המחוזות כן מייצרים פרשיות, זה לא אומר שלא ניתן להתמודד עם התופעה, צריך כוח אדם, רצון ועוד שילוב של דברים אחרים.
דוד קראוזה:
הערה אחת לסיכום, מה שעולה פה, לפחות איך שאני מתרשם, זה ניסיון להעביר את המסר שזה לא בעיה רק של משטרת ישראל אלא שהבעיה היא בעיה מערכתית שמחייבת טיפול והתייחסות מערכתי. זה לא שמשטרת ישראל תעסוק בנישה שלה ומפה, בטיפול כזה או אחר הבעיה תיעלם. לחוויה הזו קשורים גופים רבים , החל ממשטרת ישראל, מערכת המשפט, מערכת הרווחה, משרד הפנים, משרד העבודה והרווחה, זה הופך להיות למכלול.
אני מניח שצריך להיות איזשהו גוף שמתאם את כל הקצוות במתכונת כלשהי כולל חקיקה. אני לא יודע להגדיר איזה חוק יהיה טוב או איזה חוק יעשה את העבודה טוב יותר אבל ברור שהחוקים לא מתאימים למציאות שבה אנו חיים. אולי חקיקה הולמת, או גם הגברת הענישה, למרות שאני אישית לא כל כך דוגל בהגברת הענישה כי אני חושב שספר החוקים נותן יכולות ענישה מאד גדולות השאלה אם עושים בהם שימוש או לא.
זהבה גלאון:
אנחנו רואים את זה כנושא שמצריך התייחסות מערכתית כוללת. אנחנו מגישים הצעת חוק, ואני מאד מקווה שתהיה לה תמיכה, להקמת איזשהו גוף שיעסוק בכל הנושא של סחר בנשים מכל המערכות ואלי זה יהיה מענה, מעט אולי ולא מספיק, אבל זו התחלה של משהו.
דוד קראוזה:
אני אגב לא כל כך מאמין בגופים האלה שמוקמים כי מתחילים להקים יותר מידי מינהלים, יש לנו מינהל לגירוש זרים, מנהל בטיפול בשוהים זרים וכדומה. השאלה אם כל המינהלים האלה בסופו של דבר לא יהיו גולם שיקום על יוצרו.
זהבה גלאון:
צריך פשוט לבנות את זה כמו שצריך.
דוד קראוזה:
זה הבסיס. צריך לבנות את זה כמו שצריך כדי שהתוצאה תהיה יותר מהותית.
זהבה גלאון:
את כל השאלות נשאל בדרך, אנחנו רוצים מאד להודות לכם ונרשה לעצמנו לפנות אליכם בבקשה להקרין בוועדה את הקלטות על פי האישורים והנהלים. אחד הנושאים שאני כבר רואה שנבקש זה לקיים דיון בקשר בין סחר בנשים להימורים, מתוך הדברים שעלו כאן, אז אני מניחה שעוד נפנה אליכם, תודה רבה.
סיור במכוני ליווי בתל-אביב
אתי לבני:
מאיפה הגעת?
בחורה:
אוזבקיסטן
אתי לבני:
איך הגעת הנה
בחורה:
במטוס
היו"ר זהבה גלאון:
דרך מצרים?
בחורה:
לא.
אתי לבני:
יש לך דרכון?
בחורה:
העתק.
אתי לבני:
בת כמה את?
בחורה:
25.
היו"ר זהבה גלאון:
כמה חודשים את פה?
בחורה:
5 חודשים
היו"ר זהבה גלאון:
כמה קליינטים ליום?
בחורה:
3 – 5
היו"ר זהבה גלאון:
כמה כסף?
בחורה:
150 ש"ח לחצי שעה. בג'קוזי 200.
אתי לבני:
כמה את עושה בחודש?
בחורה:
20, 30 לקוחות 3,000 עד 5,00 ש"ח.
אורית נוקד:
כשהגעת לארץ ידעת שאת באה לעבוד כאן?
בחורה:
בהתחלה לא, אבל אחר כך כשהרווחתי כסף הבנתי במה אני עובדת.
היו"ר זהבה גלאון:
איך הגעת לפה? איך התחלת לעבוד זה?
בחורה:
חברה הביאה אותי.
אתי לבני:
מתנהגים אליך בסדר?
בחורה:
כן.
היו"ר זהבה גלאון:
כמה נערות יש ב"פנטזי", כולם מרוסיה?
בחורה:
יש שש בחורות, כולן מרוסיה. כולן כאן בין חודשיים לשלושה חודשים.
אתי לבני:
את עובדת קשה? כמה קליינטים ביום?
בחורה 2:
7, 8 קליינטים ליום.
זהבה גלאון:
את מקבלת כסף? כמה?
בחורה 2:
חצי אני וחצי בעל הבית. 75 ש"ח לכל אחד.
זהבה גלאון:
איך הגעת לכאן?
בחורה 2:
במטוס, לא דרך מצרים.
היו"ר זהבה גלאון:
אני חושבת שצריך איזשהו שדר נורמטיבי לבעלי מכוני הליווי שיגיד שהם לא יכולים לשבת ככה לבטח, המשטרה צריכה לאכוף את החוק, צריך לסגור, אם יקום מחדש, ילחמו גם בו. אז נכון שבמשאבים המועטים שיש לזכות המשטרה הם צריכים להחליט מה יעיל יותר. עדיין אני חושבת שאנחנו לא יכולים להיכנס למקומות כאלה ולמצוא נשים יושבות כאן כמו בשוק בשר וכל מי שנכנס יכול לקנות אותם בכל מחיר שימצא לנכון, זה לא מתקבל על דעת.
אורלי וילנאי (עיתונאית):
ככה זה בכל העולם.
היו"ר זהבה גלאון:
אז אנחנו צריכים להיות כמו בכל העולם? אנחנו צריכים ליצור סטנדרטים אחרים, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שיהיה כאן סחר בנשים. אלה נשים שנסחרות, הן מספרות כמה עולה עם ג'קוזי, כמה עולה בלי ג'קוזי, זה לא מתקבל על הדעת שזה מתחת לאף שלנו ואף אחד לא עושה כלום.
אורלי וילנאי (עיתונאית):
זה מה שהן עושות, לשם זה הם הגיעו, לא שמעתי כאן תלונות שמישהו הביא אותן בכוח.
אתי לבני:
מה ששמענו בשיחה עם הבנות האלה זה כמה הן מרוויחות, כמה קליינטים וכו'. זו לא הבעיה. זנות יש פה ולא נוכל למנוע את זה. אבל איך הם הגיעו לכאן, כמה שילמו עבורם ואיך מנהלים אותם, את זה לא שמענו כאן, וזו בעיה שאנחנו יודעים מהמשטרה ומאלה שמטפלים בחקירות, שזו הבעיה, ובזה הוועדה הזו מטפלת.
גילה גמליאל:
הבעיה לדעתי יותר חמורה, עצם זה שכמו שזהבה אמרה קודם, הם כמו שוק בשר שנמכר כאן בכל מחיר. כמו שראינו אפילו אין להם את הדרכון רק העתק ממנו, כך שסביר להניח שזה ממחיש את מה שאנחנו מדברים עליו, את הסחר בנשים, שאותו אנחנו רוצים למגר.
היו"ר זהבה גלאון:
אני לא מופתעת, אני כבר מכירה את זה אבל כל פעם מחדש אני נדהמת מחומרת התופעה והעובדה שנשים נסחרות כאילו מדובר בסחורה בשוק, זה דבר שלא מתקבל על הדעת. יושבות כאן נשים בחצי גוף עירום ומחכות לקליינטים שיגיעו משלמים להם לפי תעריף, תחת האף שלנו מבצעים סחר בנשים.
המשטרה אומרת שאם היא תסגור היום זה ייפתח מחר במקום אחר, אני לא מקבלת את הגישה הזו, קודם כל המשטרה צריכה להיאבק בזה ושהסוחרים יידעו שזה לא בא כל כך בקלות וכמובן שצריך להעמיד אותם לדין ולהחמיר את הענישה אבל בטח אי אפשר לקבל שיש את המקומות האלה, כולם יודעים ועוברים הלאה.
יורם עסיס:
זה החדר שמראה מיהן הקורבנות האמיתיות. הבנות עצמן הן הקורבן האמיתי הן באות מתוך מצוקה כלכלית לכאן והן חושבות שם שהשוטרים מחוברים עם ראשי המאפיה שלהם ואוי להם אם הם ידברו כי זה יהיה להם רע גם מראשי הפשע וגם מהמשטרה. הן באות לפה, לחדר הזה, בלי מזגן, תראו איך הן אוכלות, אם מגיע לקוח הם הולכים לשם.
אתי לבני:
אנחנו מתבלבלים, אנחנו מדברים על זנות, עובדים זרים שבאמת מצבם קשה אבל זה לא הנושא, הנושא הוא הסחר. זה שאין להם מזגן זה נורא עצוב אבל גם לעובדות במשק בית אין מזגן. מה שקשור זה איך מביאים אותם לא מה התנאים. הסחר עצמו.
היו"ר זהבה גלאון:
הן יודעות שהן באות לזנות אבל הן לא מתארות לעצמן באילו תנאים, אז הן גרות בחדרונים מעופשים, חוץ מזה שאונסים אותם כולאים אותם- - -
אתי לבני:
תוכל להראות לנו איך הן גרות?
יורם עסיס:
חלק מהם גרות במקומות ששם הן ממש מסכנות.
אתי לבני:
אני חוזרת שזו לא הנקודה.
היו"ר זהבה גלאון:
זה קשור. זה מכלול שמביאים אותם, סוחרים בהם ושמים אותם בתנאים בלתי אפשריים.
יורם עסיס:
אני מניח שהבנות כאן נסחרו ואני אומר בזהירות שהבנות האלה הן קורבן כיוון שכרגע כשבאנו וראינו את המקומות האלה אתם בעצם חוטאים למסר שאתם מנסים להעביר. אין לנו בעיה לקחת אתכם למקומות שיהיו הביב של הביוב.
אתי לבני:
את זה אנחנו צריכים לראות וגם להראות לטלוויזיה.
יורם עסיס:
אבל אנחנו שותקים, אני בסך הכל רב פקד קטן, וככזה אני מנסה להעביר משהו לוועדה וזה נשמע לא טוב. לצערנו הרב, הבנות האלה הן קורבן, רוב הבנות שבאות לארץ נסחרות, חד וחלק, אין כזה דבר שהן מתנדבות להיסחר, כולן נמכרות כמו בשר. אם הייתם מתעמקים ולא ממהרים לבוא ולפגוש את האנשים האלה הייתי מראה לכם קלטת בה רואים איך מוכרים בחורה כאילו הייתה פרה, מפשיטים אותה ועושים אתה מה שבא להם. הבנות נאנסות הבנות מוכות ומושפלות. אנחנו נתאם כדי להביא לכם אדם לוועדה, איכותי, שיגיע ויסביר לכם מה קורה בדיוק.
כמו שמצטייר פה, אנחנו באים למקומות שנראים טוב וזה לא נכון, חלקן המכריע לא ישנות פה בכלל הן ישנות בדירות רחוקות, אגב, המקום הזה עובד עם שתי משמרות ומשמרת אחת ישנה עכשיו. הן נמצאות במקום מסוים, מקבלות שם אוכל, הן שמורות שם כמו בכספת, הרבה מאד פעמים בדירות נעולות. כשהייתי בדרך הביתה ושמעתי שבניין מכרזים נשרף, התפללתי שאין שם בחורות כלואות. הן מגיעות לאזורי מסחר שהכל שם תחת סורגים עם שמירה כבדה של רוסים גברתנים- - -
אתי לבני:
את זה אנחנו צריכות לראות.
יורם עסיס:
אבל את זה אני לא יכול להראות לכן מסיבה פשוטה, אתן באות לפה עם כל הרעש והתקשורת ומחר תראי מה יצא בעיתונות, גברת זהבה גלאון אמרה ככה, גברת לבני אמרה ככה ועסיס אמר ככה. הם עושים מזה סלט לחודש הקרוב. נגיע עכשיו למקום שכל שומר שם נראה כמו שלושה אנשים. הם מאד מנומסים אבל אנחנו יודעים שמתחת למעטה המנומס מסתתרים אנשים מאד אכזריים שלא יבחלו בשום דבר כדי להחזיק את הבנות. כל בחורה עולה כ- 10,000 דולר, מי שחשב שהן נפדות בסופו של דבר, טועה. ברגע שהן מסיימות את תקופת העבודה שלהן הן נמכרות שוב תמורת כמעט אותו הון שהן נמכרו בפעם הראשונה ומועברות למקום אחר.
חלק מהשמירה של הבחורות האלה הוא להוביל אותן בציר מסוים, "פנטזי"- בית, בית "פנטזי". כשהן צריכות רופא מביאים להן רופא. הן לא אמורות להכיר את הסביבה הטריטוריאלית שלהן והן גם לא יכולות להצביע. לא פעם ערכנו הצבעות ואם לא הבאנו אותן והעמדנו אותן מול הפתח, הן לא זיהו וזה אחרי שהן עבדו שם שנה.
יש מקום ברחוב המסגר שנכנסנו בו בעבר מאחורי דפנות כפולות, ניהלנו שם תיק סחר בנשים, הייתה בחורה חולת צהבת שנראתה צהובה לגמרי, הן חיו בתת תנאים עם צואה על הרצפה וכלן בחורות יפהפיות שיכולות להתמודד בתחרות מלכת יופי. הן חיו בתת תנאים עם אלימות פיזית מילולית ועוד. הן מקבלות את המינימום של המינימום, נשלטות במאה אחוז, מבוקרות כשהן מנהלות שיחות לבית ועוד.
אני קצת מתרעם על זה שאנחנו מפקששים מעט את המסר הכללי לוועדה שרוצה להטיב איתן. במסר כזה אנחנו לא מטיבים אתן שרואים בחורה בלונדינית מעורטלת - - -
היו"ר זהבה גלאון:
אנחנו מבינים את זה מצוין.
יורם עסיס:
הן אומרות, נמצאים מולי מחוקקים ושוטר והן לא קמות ומבקשות שיצילו אותן.
היו"ר זהבה גלאון:
המסר לתקשורת הוא שיושבות נשים שהן כמו סחורה שעוברת לסוחר. אנחנו רוצים להראות שהנשים האלה לא רק שנסחרות, הן לא מתארות לעצמן לאיזה תנאים הן נקלעות ונכלאות, אונסים אותן ומכים אותן ועכשיו הן יושבות להן מאופרות. עכשיו זה ה"שואו" של הסחר, כשבא קליינט הוא בוחר את מי שנראית לו.
יורם עסיס:
בקשר לסחר בקטינות, הייתה לנו קטינה שניסתה להתאבד ארבע פעמים ואני הייתי הבייביסיטר שלה שלא תמות כשהיא באחריותי. לקחו ילדה קטנה עם נשמה של ילדה וביגרו אותה בשנה כשחצי תל-אביב אונסת אותה. בסוף נאלצנו לשלוח אותה מכאן. קורים פה דברים איומים בעיר הזו שקשה להאמין שזה קורה במדינה שלנו. אני מניח שאנחנו ניפגש שוב בכמה ועדות, אני אביא לכם אחד שיספר לכם על זה.
הן כאילו נמצאות במקום שהוא ברמה גבוהה אבל זה כלוב של זהב. שימו לב שאי אפשר לצאת אלא דרך המעלית, אין להם יכולת לזוז, מבחינה כלכלית הן תרנגולות שמטילות ביצי זהב. ראיתם את בחורים שעומדים בחוץ לשמור עליהם, הן פוחדות מהם, גם כל אדם מהישוב היה פוחד מהם. יש גם עניין בריאותי, יש אינדיקציה שמראה שיש עליה במחלות - - -
סיגלית לנדאו:
איזה אינדיקציה יש לכם שיכולה להעיד שהייתה עליה?
יורם עסיס:
לפי דיווחים ממרכזי בריאות הייתה עליה של כ- 1200% במחלות איידס ומחלות מין אחרות.
עיתונאי:
למה אתם מביאים את חברות הכנסת למקומות האיכותיים, אם אתה יודע שיש בעיה, למה שלא תיזמו ותיקחו אותם באמת לתחתית שבתחתית כדי שיראו.
יורם עסיס:
במקום שאנחנו מגיעים אליו היו 25 בתי קזינו שמזה חודשיים הם סגורים בעקבות פעילות אינטנסיבית שלנו. אתם יכולים לראות את הגברתנים ששומרים בפתח.
היו"ר זהבה גלאון:
הוא לא מצליח לפתוח את הדלת, מה קורה במקרה של שריפה?
יורם עסיס:
נשאל את אחד השומרים שאלות.
היו"ר זהבה גלאון:
אתה מביא את הבחורות לפה?
שומר:
לא.
היו"ר זהבה גלאון:
איך הן באות לפה?
שומר:
אני לא יודע.
היו"ר זהבה גלאון:
על מה אתה שומר?
שומר:
שומר על הסדר.
היו"ר זהבה גלאון:
נותנים לכל אחד להיכנס? איך מסננים?
שומר:
יש רק בדיקה שאין סכינים או כלי נשק.
היו"ר זהבה גלאון:
מי גובה את הכסף?
שומר:
אני לא יודע.
היו"ר זהבה גלאון:
יש מקרים של אלימות
שומר:
לפעמים הקליינטים צועקים.
היו"ר זהבה גלאון:
מרביצים לבחורות?
שומר:
לא, לכן אנחנו שומרים.
אתי לבני:
יאנה בת כמה את?
יאנה:
26
היו"ר זהבה גלאון:
כמה זמן את פה?
יאנה:
שנה ו- 8 חודשים.
היו"ר זהבה גלאון:
את כל הזמן במקום הזה או שהיית במקומות אחרים.
יאנה:
כל הזמן פה.
גילה גמליאל:
את אוהבת את תל-אביב?
יאנה:
כן
גילה גמליאל:
יוצא לך לטייל בתל-אביב?
יאנה:
כן.
גילה גמליאל:
איזה רחובות את הכי אוהבת לעשות קניות.
יאנה:
דיזינגוף.
היו"ר זהבה גלאון:
איך הגעת לישראל.
יאנה:
דרך שדה התעופה.
אתי לבני:
איך ידעת להגיע הנה?
יאנה:
אני חייבת לענות?
היו"ר זהבה גלאון:
לא.
יאנה:
אני לא מבינה בשביל מה האסיפה כאן.
היו"ר זהבה גלאון:
אנחנו חברות כנסת.
אורית נוקד:
הדרכון אצלך?
יאנה:
כן
אתי לבני:
איפה את גרה?
יאנה:
בתל-אביב, בדירה לבד.
אורית נוקד:
איך את מגיעה הנה? לוקחים אותך או שאת באה לבד?
יאנה:
במונית.
אתי לבני:
למה דווקא לפה?
יאנה:
אני לא רוצה לענות.
אורית נוקד:
היית רוצה להפסיק לעבוד?
יאנה:
אני יכולה ללכת מתי שאני רוצה.
אורית נוקד:
יש לך ביטוח רפואי?
יאנה:
יש לי כרטיס ביטוח רפואי.
היו"ר זהבה גלאון:
את אוכלת טוב?
יאנה:
אני מזמינה לאכול.
היו"ר זהבה גלאון:
כמה שעות את עובדת?
יאנה:
לא רוצה לענות.
אתי לבני:
כמה קליינטים? כמה את מקבלת?
יאנה:
בשבילי זה בסדר.
היו"ר זהבה גלאון:
אני מציעה שלא נלחץ עליה יותר.
אתי לבני:
רק שתדע למה אנחנו פה ושתבין שאנחנו רוצים לעזור ולא ללחוץ עליה.
היו"ר זהבה גלאון:
אמרתי לה בהתחלה. תודה לך.
יורם עסיס:
שימו לב שהכל סגור כאן, הכל מעץ והכל דליק.
היו"ר זהבה גלאון:
מה התפקיד שלך?
סרגיי:
אני אחראי.
גילה גמליאל:
אם פורצת שריפה?
סרגיי:
יש מטפים וכולם יורדים במדרגות.
גילה גמליאל:
ראינו שהכל נעול, למה סוגרים את הכל?
סרגיי:
כי יש כל מיני אנשים, בלי חליפות.
אתי לבני:
איזה סוג של אנשים?
סרגיי:
מסטולים.
אתי לבני:
ערבים? דתיים?
סרגיי:
כולם
גילה גמליאל:
איך אתם מגינים על הבנות?
סרגיי:
אנחנו שומרים עליהם.
גילה גמליאל:
אם מישהי רוצה להפסיק?
סרגיי:
שתפסיק
אתי לבני:
זה נחשב מקום first class?
סרגיי:
כן.
אורית נוקד:
כמה הן מקבלות?
סרגיי:
320 ש"ח או 350 ש"ח VIP ל- 40 דקות.
אורית נוקד:
כמה היא מקבלת?
סרגיי:
חצי.
אורית נוקד:
כמה היא מספיקה במשמרת?
סרגיי:
תלוי ביום ותלוי בבחורה
אתי לבני:
כמה שעות הכי הרבה?
סרגיי:
10 שעות.
אתי לבני:
איך השגתם את הבחורה היפה הזו? איך היא הגיעה הנה?
סרגיי:
היא באה וביקשה עבודה.
אתי לבני:
אתם מביאים בחורות לכאן?
סרגיי:
לא מתעסקים עם זה.
אתי לבני:
רק הבעלים מתעסקים בזה? לא מביאים אותם במיוחד?
אורית נוקד:
יש גם ישראליות?
סרגיי:
כולן ישראליות.
אורית נוקד:
ילידות הארץ.
סרגיי:
אין.
אתי לבני:
כולן ממוצא רוסי, יש פיליפניות?
סרגיי:
אין פיליפניות.
אתי לבני:
מאיזה גיל אתם לוקחים.
סרגיי:
אחרי 18.
אתי לבני:
כמה שנים בחורה עובדת כאן.
סרגיי:
שנה, שנה וחצי, כמה שהיא יכולה, זו עבודה לא קלה.
גילה גמליאל:
כמה זמן אתה עובד כאן?
סרגיי:
מספיק זמן.
גילה גמליאל:
לא נמאס לך?
יורם עסיס:
הן נותנות את הגוף שלהן, הוא לא עושה כלום ומרוויח חצי. למה שיעזוב?
אורית נוקד:
יש לך משפחה? אישה וילדים?
סרגיי:
כן.
אורית נוקד:
מה האישה אומרת על המקצוע, על המקום?
סרגיי:
לא אומרת כלום.
גילה גמליאל:
אתה ידע שזה לא חוקי?
סרגיי:
אין חוק שאוסר על הזנות, ואנחנו משכירים להם את המקום.
גיל נש:
הוא מתכוון שכשהוא לוקח 350 שקל מבחורה הוא משכיר לה את המקום והיא משלמת חצי על ההשכרה.
אתי לבני:
המשטרה מפריעה לכם? יש פשיטות מהמשטרה?
סרגיי:
כן.
אתי לבני:
ומה קורה?
סרגיי:
הם סגרו את המקום.
אתי לבני:
למה?
סרגיי:
לא יודע.
גיל נש:
אמרנו להם למה אנחנו סוגרים, כי זה דבר שאסור.
אתי לבני:
ולכמה זמן סגרתם?
גיל נש:
רק הלכנו הם פתחו מחדש? את חושבת ששמים על זה משהו?
אתי לבני:
יש לכם פיקוח בריאות?
סרגיי:
כל חודש אני לוקח מהם פתק מהרופא, כל אחת מהרופא שלה שהיא בסדר.
זהבה גלאון:
אני מציעה שנצא, תודה לכולם.
הסיור הסתיים בשעה 21:30
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה