הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
סיור במכוני הליווי באזור חיפה והצפון
ועדת החקירה הפרלמנטרית לעניין הסחר בנשים
יום ראשון התשס"ד (25 בינואר 2004), שעה 10:00
סדר היום: 1. ביקור בתחנת המשטרה מחוז חיפה, סקירה על מצב המאבק בסחר בנשים,
סיור במכוני הליווי באזור.
2. ביקור בארגוני הנשים בחיפה.
נכחו:
חברי הוועדה:
זהבה גלאון – היו"ר
מוזמנים:
ת"ת ניצב יעקב בורובסקי - מפקד מחוז צפון
סנ"צ ליאור בוקר - סגן מפקד ימ"ר צפון
תנ"צ יהודה סלומון - סגן מפקד מחוז צפון
נצ"מ ניר מריאש - מפקד תחנת חיפה
נצ"מ אברהם שי - סגן מפקד מרחב חיפה
פקד אמיר גולדשטיין - ראש משרד מודיעין תחנת חיפה
מפקח אייל הררי - קצין סוכנים ימ"ר צפון
פקד אלי עפרוני - קמ"ן תחנת חיפה
סנ"צ עמנואל לוי - ראש ימ"ר חוף
רפ"ק אבי איצקוביץ - רמ"ח איסוף ימ"ר חוף
רפ"ק אילן סרדל - רמ"ס ת. זבולון
רותי גור
ריטה חייקין
סניה
ליז הלוי - רכזת במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית
אריאלה מאיר-גולדמן - רכזת קואליצית נשים, חיפה
גלינה אלחימוביץ - רכזת פרויקט הסדרה וסיוע בשפה הרוסית
קו חירום למניעת אלימות במשפחה
וילדים בסיכון.
מרינה פילקובסקי - מנהלת קו חירום למניעת אלימות משפחה
עדנה זריצקי - חברת מועצת העיר חיפה,
מתנדבת בארגון "אישה לאישה".
מנאל שלעבי - רכזת קו החירום בשפה הערבית
יעל אנוך-מעוז - מנהלת מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית.
מנהלת הוועדה: סיגלית עדרי
קצרנית: איה לינצ'בסקי
סקירה על מצב מכוני הליווי באזור חיפה והמלחמה בסחר בנשים.
יעקב בורובסקי:
בוקר טוב, אנחנו שמחים לארח אתכם במרחב חיפה שהוא מרחב בתוך המחוז הצפוני, במחוז שלושה מרחבים, הגליל עמקים וחיפה. אנחנו משרתים 22 תחנות לאוכלוסייה שהיא כשליש מאוכלוסיית המדינה. גבולות הגזרה ההם ממכמורת בדרום וכל הצפון כולו. אני לא אוכל ללוות אתכם בהמשך הסיור משום שיש לי הרצאה בפני מנהלי בתי הספר.
הנושא שלשמו הגעתם הוא נושא חשוב מאד ומרכזי, אנחנו רואים אותו כחלק ממחוללי הפשיעה אבל לא רק מהכיוון הזה אלא אנחנו באים מהכיוון של סחר בבני אדם. הוא זוכה לתשומת לב משמעותית, וצריך לעשות עוד הרבה יותר. אני מקווה שהראייה המערכתית תיתן גם כלים להתמודד עם הבעיה כי בסך הכל בהיעדר יכולת לטפל כמו שצריך בדין ובמתקני הכליאה, למרות שהיום המצב במתקני הכליאה הוא הרבה יותר טוב - -
היו"ר זהבה גלאון:
היינו במתקן "מיכל" לפני כמה חודשים.
יעקב בורובסקי:
אני חושב שהמצב ב"מיכל" הרבה יותר טוב ביחס לתקופות קודמות. אנחנו מטפלים בתופעה באופן אינטנסיבי ושיטתי, אני חושב שהחוק בסך הכל הוא חוק טוב אבל גם בו צריך לעשות כמה תיקונים ואני פתוח לשאלות.
היו"ר זהבה גלאון:
אז קודם כל תודה על האירוח ואני מתנצלת בשם חברי הוועדה, כל אחד נשר בדרך, ואתמול גם נשרה חברת הכנסת ליבני שהייתה צריכה לבוא אבל היא חולה, וכמו שאמרתי קודם באתי בכל זאת כי לא רצינו לבטל והיה לנו מאד חשוב להגיע.
הוועדה ברשותי עובדת כבר כשנתיים וחצי בנושא הזה ונכון שעבר החוק בשנת 2002 על איסור הסחר בבני אדם, אבל ראינו שיש בו המון פרצות. העברתי בכנסת ששה חוקים שמסייעים למאבק בתופעה, ורק ביום רביעי האחרון העברנו בקריאה טרומית חוק שיאפשר את סגירתם של מכוני הליווי בדומה לסגירתם של מועדוני ההימורים. זה רלוונטי לענייננו כי אני לא חושבת שהיה צריך את החוק כדי לסגור את מכוני הליווי.
יעקב בורובסקי:
סעיף 78 סוגר באותה מידה.
היו"ר זהבה גלאון:
אבל ראינו שהעסק הזה לא זז כל כך, ואני מניחה שנשמע את הסקירה בהמשך. זה סיור ראשון שלנו באזור חיפה והצפון, קיבלנו הרבה פניות בעיקר מהארגונים שפועלים כאן. פעלנו בעיקר במרכז הארץ והיינו כמה וכמה פעמים בסיורים במכוני ליווי. אנחנו משתפים פעולה עם ארגוני הנשים כאן, ועם כל הגורמים שקיימים כאן, ובעיני יש חשיבות מאד גדולה לשיתוף פעולה אתנו, כך אנחנו מקבלים מידע מהשטח, כי אין לנו אפשרות לדעת, ובעקבות זה אנחנו משנים חקיקה וגם מנסים להשפיע בשורה של פניות לשר לביטחון פנים, כשבדרך כלל יש היענות מאד גדולה. אני חייבת להודות שהמשטרה ברבדיה השונים מאד משתפת אתנו פעולה.
אחד הדברים שלמדנו מהפניות שלהם שהם מרגישים שאין להם ממש כתובת לפנות אליה. נניח יש להם מישהי באמצע הלילה, אין להם למי לפנות, אין להם מוקד אחד, מישהו אחד שמבחינתם במשטרה הוא הכתובת. יש הרבה גורמים טובים, שלא יובן שלא נכון אני לא באה למתוח ביקורת, שגם זה מותר לפעמים ואם צריך לעשות את זה, אז לא נעים לי להגיד את זה בצורה בוטה, אבל אני יודעת לעשות את זה, וזה לא בא מהמקום הזה לחלוטין.
זה בא מתוך רצון לסייע ויש פה קבוצה טובה, אני יודעת שהם עשו הרבה פניות ויש לי העתקי תכתובות אליכם, הם היו רוצים לדעת שיש צוות או כתובת שאם קורה משהו כזה באמצע הלילה שהוא הבן אדם פונים אליו, שהוא השוטר או הכתובת המשטרתית. אני חושבת שזה יהיה מאד נכון לעשות את זה.
יעקב בורובסקי:
המבנה של המשטרה הוא כזה שהוא מייצר את הכתובות. אין מצב שיש מרחב שאין בו מנהל שלא מתעסק בסחר בנשים. כל מפקדי הימ"ר הם הכתובת. כל ארגון כזה יודע וצריך ואפשר לחבר אותו למפקד ימ"ר ולהחליף מספרי טלפון והם יכולים להעיר אותו באמצע הלילה ובאמצע היום ואין בעיה. היתרון שלנו שיש לנו כתובת קבועות. הוא לא הכתובת הבלעדית לעיסוק הזה אבל הוא כתובת לנושא. אם זה מתפתח וצריך לעשות פעולות מבצעיות וכו'.
היו"ר זהבה גלאון:
אז אתה אומר הכתובת הם מפקדי הימ"ר במקומות השונים.
יעקב בורובסקי:
בכל מרחב יש מפקד ימ"ר. מתחתיו יש חוקרים מתחתיו יש אנשי מקצוע ואפשר וצריך לעשות את הפגישות בניהם.
היו"ר זהבה גלאון:
מי האיש שמולו אנחנו עושים את החיבור?
יעקב בורובסקי:
ליאור בוקר הוא ממלא מקום או סגן מפקד ימ"ר צפון. אבי שי הוא סגן מפקד מרחב חיפה ובשיחה הזו הסממ"ז, סגן מפקד המחוז הוא האיש שמנהל עושים את החבירה ולנו אין בעיה לקבלת האינפורמציה.
היו"ר זהבה גלאון:
אז אנחנו נעשה את החיבור הזה שהארגונים ידעו שהם יכולים לפנות למפקדי הימ"ר השונים במרחבים. קבלנו הרבה מאד פניות של אנשים שלא ידעו מה לעשות והיו מצלצלים אלי לפתח תקווה, וזה לא צריך לעבוד ככה.
יעקב בורובסקי:
אני מסכים שזה צריך לעבוד אחרת וצריך גם להבין שבאופן עקרוני לא כל פניה ברמה של רכילות ניתן להפוך אותה מיד למשהו אופרטיבי. אני חושב שהמטה עשה פעולה מאד יפה עם "מיכל", הם הצמידו שני חוקרים למתקן "מיכל" שיוכלו למצות את כל המידע מהעצורות וזה יהיה מאגר אינפורמציה אדיר ומאד חשוב. זה שינוי ארגוני יפה שנעשה.
היו"ר זהבה גלאון:
אחד הדברים שלמדנו שהם מאד משמעותיים במקומות השונים וזה היה מאד משמעותי בדרום ובתל-אביב ובירושלים זה ההכשרה שעשו למשטרה. נכון שהמשטרה עושה הכשרה פנימית אבל מדובר בהזמנת נציגים של ארגונים שמדברים בפני השוטרים, איך אפשר ליזום משהו כזה? אחת התלונות שקבלנו למשל, לא בכל המקומות ולא בכל תחנות המשטרה ששוטרים מודעים לזה, שנניח באה בחורה שהיא קורבן סחר והשוטרים עוצרים אותה בעיקר על שהייה בלתי חוקית ולא גובים ממנה עדות על עבירת הסחר. איך עושים יידוע כזה פעם אחת לכל השוטרים ולכל החוקרים בכל תחנות המשטרה, לא ברמה של מפקד הימ"ר.
יעקב בורובסקי:
דבר ראשון, אל תאמיני שזה פעם אחת, מדובר בנושא מקצועי ונושא מקצועי צריך כל הזמן להציף ולטפל בו. לנו יש פורומים מקצועיים יש לנו פורום של אנשי משרדי חקירות יש לנו פורום של קציני חקירות, יש לנו פורומים של מפקדי ימ"רים, אין בעיה להביא נציגים שידברו אל הפורומים. אם זה יפתור את הבעיה אני מסופק, אני חושב שהבעיות הן בעיות אמת.
אברהם שי:
לפני כחצי שנה, בפורום של כל קציני החקירות במחוז הצפוני השתתפה יושבת הראש של ארגון אישה לאישה באזור חיפה ונשאה דברים שם.
היו"ר זהבה גלאון:
דברתי עם השר לפני יומיים, הם מתכוונים לעשות פורום ברמה ארצית, אני יודעת את זה כי הוא הזמין אותי לדבר בפני הפורום, הם מתכוונים לעשות פורום ארצי של כל מי שאחראי על החקירות, קציני חקירות מכל הארץ, זה חשוב אבל אני מדברת על משהו של המחוז הצפוני. למיטב ידיעתנו, כל המחוזות עשו את זה כבר.
יעקב בורובסקי:
לנו יש פורום קבוע בנצרת, את מוזמנת ואנשיכם מוזמנים לשם בכל מפגש.
היו"ר זהבה גלאון:
זה פחות חשוב שאני אהיה נוכחת, אני מבקשת שתזמין את הארגונים.
יעקב בורובסקי:
אין בעיה. תדעי לך שזה נושא בעדיפות ממקום עקרוני לא ממקום של לרצות מישהו ויש הרבה קשיים אובייקטיביים עם כל הנושא של המוטיבציה של הבנות.
היו"ר זהבה גלאון:
עוד דבר אחד אחרון, היה אצלנו בוועדה בחור מיחידת אתגר, זה היה לפני שהם חברו עם היחב"ל, בין היתר הוא אמר לנו שאחת הפעולות המרכזיות שלהם בצפון הוא שהולכים על ה"כרישים" הגדולים והרושם שלנו היה שבאמת הולכים על ה"כרישים" הכבדים ועדיין בשטח פועלים כל אותם דגי הרקק.
יעקב בורובסקי:
יש לך שמות של "כרישים" שבאקוואריום? תני שם אחד שהוא חושב שהוא כריש ונראה אם אנחנו מטפלים בו או לא.
היו"ר זהבה גלאון:
הוא אמר שאתם מטפלים בכרישים. הרושם שלנו הוא שדגי הרקק, זאת אומרת כל אותם מכונים יותר קטנים ממשיכים לפעול.
יעקב בורובסקי:
אין במחוז הצפוני מכוני ליווי גלויים. אין כזה דבר לא "פיפ שואו'ז", לא מכוני ליווי ולא כלום. הרי אני לא שר המוסר של מדינת ישראל ובסוף תהיה זנות בשולי רחוב וזה בסדר, בזה אנחנו לא מטפלים, אנחנו מטפלים בענף. לכן אצלנו אין מכוני ליווי בתפיסת העולם. זה שהסיור שלך יגלה שפה יש ופה יש אז זה מבחינת מלחמה סזיפית. זה לא משהו שמישהו יודע עליו, זה משהו שעושים בהיחבא ובהסתר וצריכים בשבילו מודיעין. גם היום אנחנו סוגרים, אני אומר רק שאין דברים גלויים. הנראות זה הדבר המרכזי. את לא יכולה היום לעבור במחוז הצפוני ולהגיד זהו מכון ליווי, זה יעבור מפה לאוזן.
לכן הסיפור שנותנים לגדי הרקק לחיות חיים טובים הוא קשקוש דקלרטיבית ומעשית. אני כל יום יודע כמה מכוני ליווי נסגרו. הארגון שלכם נתן ביום שישי 40 כתובות למפקד מרחב חיפה, כל ה- 40 אלה דירות, אף לא אחד הוא מכון, ומתוכם, בשלושה או בארבעה נמצאו בנות, שזה בסדר, כי הן מתחבאות בארון. אין מצב שמכוני ליווי פתוחים לעיני כל, רודפים את התופעה, ואנחנו נרדוף אותה עד שתגיע לממדים, לפחות פה, של זנות בשולי הרחוב ולזה נגיע.
לכן אנחנו עוסקים בכרישים ועוסקים בדגי הרקק ופועלים לרוחב החזית אין הנחות ואין לאף אחד שום פריבילגיה. זה נכון שמודיעינית, אם תשאלי אותי, אני מוכן בשם האינטרס הציבורי לחבור לכל אחד כי להגיע למישהו יותר גבוה, זו תפיסת עולם שלי. היה פה ויכוח ציבורי סביב הרוצח דוד אטיאס, כן עסקת מדינה אתו או לא. בוודאי שכן עסקת מדינה אתו, מבחינתי, אם הוא דרך העסקה הוא מביא עשרה רוצחים בכירים ממנו, אז מה לעשות, האינטרס הציבורי מחייב את זה.
אותו דבר גם פה, אם מחר בבוקר יסתבר לי שכדי להגיע ללווייתן מספר אחד, אני לא יודע מיהו לכן אני אומר תביאו לי את השמות - - -
היו"ר זהבה גלאון:
הוא אמר לי על מישהו מסופרמרקט, שכל המשפחה הייתה בסופר-מרקט, זה לא משנה.
אברהם שי:
הוא מדבר על סרגיי קרמר שהוא השותף של קורדוקובסקי.
יעקב בורובסקי:
אנחנו מטפלים בזה מכיוון עקרוני אני מאמין שאם נצליח לצמצם את כמות מכוני ליווי אז נטפל בתופעת הסחר ממקום אחר, זה פשוט לא יהיה כדאי לאנשים. אני אגיד משהו שהוא קצת קשה לאוזן, זה בדומה מאד לכבלים הפירטיים בזמנו. הפשע המאורגן הגיע לכבלים הפירטיים כי היה שם כסף. היום כשיש כבלים חוקיים ועדיין יש פה ושם כבלים פירטיים, הפשע האורגן כבר לא שם.
אותו דבר כאן, אם נצליח לייבש את המכונים האלה אז תהיה זנות בחדר הזה ובמקום הזה, אבל זה יהיה בשולי הדברים, זה יגיע לאיזון שלו, הכסף הגדול יצא משם ולא תהיה כדאיות. לכן אני אומר שצריך לטפל בבנות שהגיעו זה עתה, כי הפגיעה הכלכלית תהיה גדולה יותר, היא לא הספיקה להחזיר את ההשקעה. לכן צריך כל הזמן לטפל בזה, אם תשמעי שמישהו אומר לך משהו אחר שקורה צפון את מוזמנת להגיד ואני מבטיח לך שהתלונה תענה. יישארו אתכם עכשיו יהודה אבי וליאור, אני נוסע לדבר על בתי הספר, תודה רבה ובהצלחה.
היו"ר זהבה גלאון:
תודה רבה לך.
אברהם שי:
קודם כל ברוכות הבאות בצל קורותינו במרחב חוף, נמצא אתנו סגן מפקד המחוז יהודה סלומון, מימינו נמצא סגן מפקד ימ"ר צפון ליאור בוקר, מפקד תחנת חיפה ניר מריאש ונמצאים גם כל אנשי הפעילות המודיעינית.אילן סרדל שהוא ראש משרד הסיור בתחנת זבולון ואחד העוסקים במרץ רב בנושא, אבי איצקוביץ' ראש ימ"ר חוף, עמנואל לוי, אייל הררי, אלי עפרוני ועבדכם סגן מפקד המרחב.
היו"ר זהבה גלאון:
תודה על קבלת הפנים, לצערי רק אני הצלחתי להגיע מהוועדה שאני עומדת בראשה, כי כולם חולים. נמצאת אתי מנהלת הוועדה ונציגות הארגונים שאנו פועלים אתם באופן קבוע והן חברות קבועות בוועדה. כמו שאמרתי קודם בפגישה עם מפקד המחוז, אנחנו מאד נעזרים במידע שאנחנו מקבלים מפעילות הארגונים בשטח בכלל ובמחוז הצפון בחיפה בפרט.
ריטה חייקין:
שמי ריטה חייקין ואני מטפלת בעניין הסחר בנשים מטעם ארגון "אישה לאישה". ראינו שיש המון פעילות בתל-אביב ובעצם כל הזמן מדברים על הסחר בנשים אבל כאילו זה קיים רק בתל-אביב ולא קיים גם בצפון. נכון שיש הרבה בתל-אביב, וכשהגעתי לוועדה הצפון היה בצד וגם פריפריות כמו באר-שבע ואילת, עליהם בכלל לא דובר.
לכן חשבנו שבגלל שהפרוייקט מתנהל גם בצפון אז מאד חשוב שזה ידובר גם בתקשורת וגם תהיה מודעות שהסחר בנשים לצערנו הרב מתקיים גם בעכו נצרת עלית חיפה בצ'ק פוסט ובמקומות אחרים. בחודש יוני הזמנו את הוועדה לכאן והיום הם הגיעו. נמצאת אתי סניה שהיא מתנדבת בפרוייקט הסחר בנשים.
רותי גור:
שמי רותי גור ואני פעילה למעלה מ- 20 שנה בכל הארגונים הפמיניסטיים אני חושבת שעשינו עבודה יפה מאד בנושא של אלימות כלפי נשים, נשים מוכות, מרכזי סיוע והיום אני פעילה בעיקר ב"אישה לאישה".
אברהם שי:
נשמע סקירה מהיחידה המרכזית של מחוז צפון על הפעילות שלה לאחר מכן סקירה של ימ"ר חוף על הפעילות שלו זה ייקח לנו כשעה. לאחר מכן נצא לסיור במקומות שאמורים להיות פעילים. כמיטב היכולת שלנו, ומפקד המחוז דיבר בצורה ברורה בעניין זה, מופעל לחץ רב מאד על כל המכונים ובוודאי גם על הסקטורים הפרטיים, אבל על המכונים הגלויים בוודאי, אבל אנחנו נעבור בכל זאת כדי להראות לכם את הדברים. נשיב כמיטב יכולתנו על שאלות ולקראת 12:30 13:00 נתכנס לארוחת צהרים. ברשותכם, ימ"ר צפון.
ליאור בוקר:
היחידה המרכזית במחוז הצפוני עוסקת בנושא הסחר בנשים, בעיקרון אנחנו עוסקים בעיקר בהיבט של החקירה ושל הסחר עצמו ואני בהחלט מסכים עם מה שאמר קודם מפקד המחוז שהיעד הוא לאתר את הבנות האלה מיד עם ההגעה שלהם כדי להעלות את מידת הנזק הכלכלי שנגרם לסוחרים.
בראייה של המחוז הצפוני, עכו צ'ק פוסט קריות טבריה, אלה מקומות שזוהו על ידנו כמקום עם ריכוז של מכוני ליווי. התחום של טיפול במכוני ליווי בהיבט של הפסקת הפעילות שלהם על בסיס של מה שאנחנו קוראים מיעוט וחיכוך, הוא בעצם תחום שמופעל על ידי החלק הגלוי יותר של המשטרה, ניידות הסיור, באופן שיטתי לאורך זמן, מתוך כוונה להגיע באמת למצב של אפס מכוני ליווי שהכל סגור ועל ידי כך לדחוק את התופעה לקרן זווית בהנחה שאנחנו פחות או יותר מצליחים ליישר קו בעניין הזה.
אנחנו מתעסקים בעיקר בנושא של הסחר בנושא של הייבוא, כשבראייה שלנו אנחנו עולים על הציר גם מחוץ לגבולות המדינה בניסיון להתערב כבר בתחילתו של התהליך שנעשה באוקראינה ברית המועצות ובשאר המדינות האלה. יש אצלנו מידה רבה של אינפורמציה, אנחנו עובדים בעניין הזה מול אמ"ן במטה הארצי, מול משרד הפנים, בעיקר היום בציר של הלבנת נערות הליווי.
אנחנו יודעים לפחות ברמת המודיעין שחלק מנערות הליווי מסתובבות פה בארץ עם תעודות זהות ישראליות ועם זהות ישראלית לחלוטין, אנחנו מכירים את הציר הזה ומטפלים בו. אני מדבר על התופעה האחרונה בייבוא נשים רוסיות המגיעות לישראל בתיעוד מזויף כיהודיות, מקבלות תעודת זהות חוקית, וסל קליטה ועובדות בארץ. אנחנו מכירים את התופעה ויחד עם משרד הפנים אנחנו פועלים בעניין הזה.
כדי לסבר את האוזן, עלות טיפול בתכנית כזו היא הרבה מאד כסף שאנחנו צריכים להשקיע בטיפול, גם בארץ וגם בחו"ל , כדי לקטוע את זה. הציר הזה מתחבר לאותו שם שמסרו לך מיחידת אתגר בנושא של ייבוא נשים, עם שותף נמצא באזור הקריות ובימים אלו ממש ירד למחתרת כתוצאה מפעילות שלנו, אנחנו מחכים שהוא יצוף כדי לעצור אותו, וזו פרשייה שאני אגיע אליה בסוף.
היו"ר זהבה גלאון:
השותף הראשון שלו עצור?
ליאור בוקר:
לא. הם כולם ירדו למחתרת ברגע שהסתבר להם שעלינו על הציר ואנחנו בעקבותיהם. אני פשוט יש בנות שיושבות במתקן "מיכל" ואספנו מהן עדויות, יש בעיות קשות מאד עם החזקת העדות האלה. כמו כל עד בר דעת, בדרך כלל הן עושות את העדות כי הן במצוקה.
מבחינת התהליך, ברגע שהן במצוקה והיא מוסרת עדות, אנחנו לכאורה מחלצים אותה כי כמו שאמרת, לא ברגע שנוצרה עדות אנחנו מאשימים אותה בשהייה בלתי חוקית ואז עוצרים אותה, אלא נהפוך הוא, אנחנו מנסים למשוך אותה אלינו. אז אנחנו משקמים אותה וצריכים לדאוג לה עד תקופה העדות מאחר וגם עדות מוקדמת זה תהליך שלוקח זמן, אז ישנה תקופת ביניים שהיא תקופת דמדומים היא לא כל כך ברורה וחד משמעית.
בחלק מהמקרים הן באמת נשארות ומעידות והתהליך הוא בסדר, בחלק מהמקרים הן מרימות רגלים ובורחות, ובחלק מהמקרים האנשים שמפעילים אותן באים ולוקחים אותם. אל תשכחי שהאינטרס משתנה, כשהיא במתקן "מיכל" היא רוצה למסור עדות כי האינטרס שלה הוא להשתחרר. כשאני מוציא אותה לאכסניה ודואג לה לדמי כיס וכלכלה ולבוש אז אינטרס שלה הופך להיות אחר כי היא רוצה לחזור לעבוד והיא רוצה להמשיך לעשות כסף, לא כולן באו לכאן בכפייה ולא כולן באו לפה בניגוד לרצונן. הן מתארות תנאים קשים ובכל זאת רוצות להמשיך לעבוד, והנקודה הזו היא מאד בעייתית בהיבט שלנו.
אני אסקור מספר מבצעים או פעולות שביצענו מפברואר 2003 . הראשון בהם כונה "איילת היופי", מדובר בסוכנת שרכשה נערות ליווי. בסך הכל בסיפור הזה נעצו 13 חשודים, הוגשו כתבי אישום, הבחורה בסטטוס שלה עלתה מרמה של נערת ליווי למישהי שמפעילה נערות ליווי ואז היא שיתפה אתו פעולה ואחרי גמר העדות היא עדיין נמצאת פה בארץ, היא המשיכה לחיות פה יש לה ילדים ויש לה בית. זה עסק שעבד במשך 8 חודשים ובסך הכל השפיע מאד על תמונת המצב של הסחר בנשים במחוז.
אני מסכים עם מה שנאמר פה שבראייה של סחר בנשים לא צריך לבטל את המחוז הצפוני אבל גם הסוחרים המרכזיים של המחוז הצפוני, בסופו של דבר הציר כולו, המרכז ולב ליבו של העניין הוא בתל-אביב. זאת אומרת שגם אם הן מגיעות דרך סיני וגם אם הן חוצות את הגבול ועולות לתל-אביב ונמכרות לסוחרים הגדולים "שלנו", שחיים ופועלים פה, נושא הסחר ברובו נעשה באזור תל-אביב.
היו"ר זהבה גלאון:
על איזה היקפים אנחנו מדברים?
ליאור בוקר:
אני מעריך שבציר הזה של בנות שהיו בארץ, סיימו לפדות את עצמן, חזרו חזרה לברית המועצות , קבלו תעודת זהות של יהודיה רוסיה ועלו חזרה לארץ, אנחנו מדברים על כמה מאות.
היו"ר זהבה גלאון:
שהן במחוז צפון או שאתה מדבר על הארצי?
ליאור בוקר:
על הארצי. פגשתי למשל אחת מהן שהיא תושבת הארץ כשרה למהדרין, היא ספרה לי שיש לה בארץ אחות רק שהיא לא ראתה אותה בחיים והיא לא יודעת מי זו, גם עם תעודת זהות ישראלית וגם עובדת במכוני ליווי וגם קבלה סל קליטה, והיא גם מצביעה בבחירות.
היו"ר זהבה גלאון:
אתה עושה הבחנה בין כאלה שבו לכאן לצורך עיסוק בזנות לבין כאלה שבאו בפעם השניה עם תעודות זיהוי ישראליות?
ליאור בוקר:
גם לצורך עיסוק בזנות.
היו"ר זהבה גלאון:
כולם לצורך עיסוק בזנות, אבל האם אתה מדבר עכשיו על הקבוצה שבאו עם תעודות זהות ישראליות?
ליאור בוקר:
אני עושה הבחנה כי לדעתי בראייה הלאומית הבעיה היא שונה. אם יש בארץ 200 או 300 בנות כאלה, זו בעיה לאומית אחרת. אם יש עוד 300 או 500 שהן עם דרכונים שמוחזקים על ידי הסרסורים והן עובדות בזנות, אז הסיפור הוא אחר.
היו"ר זהבה גלאון:
אז מדובר בהיקף ארצי. על כמה נערות מדובר במחוז הצפוני, לאו דווקא כאלה מהקטגוריה הזו.
ליאור בוקר:
אני לא יכול לדעת כי התנועה רבה. כל מכון כזה מעסיק בערך 10 בנות...
יהודה סלומון:
זה לא יהיה נכון ולא יהיה מדויק לומר שאנחנו יודעים או מישהו יודע כמה יש. מי מתיימר לומר את זה הוא חוטא לאמת.
היו"ר זהבה גלאון:
סלח לי שאני מקשה אבל למשל כשהיינו בתל-אביב אמר לי סגן מפקד המחוז, אנחנו מעריכים שיש כ- 300 מכוני ליווי, אנחנו יודעים להעריך שיש כך וכך נשים. אז מהם סדרי הגודל?
יהודה סלומון:
בערך 350 נערות ליווי.
ליאור בוקר:
לדעתי, בנקודת הזמן הנוכחית, יותר קשה לנו להגדיר את זה מאשר לפני חצי שנה כי הלחץ שלנו יוצר מצב שהתנועה של כניסה ויציאה וסגירה ופתיחה של מכוני ליווי היא כזו שאין מעקב אחריהם. יכול להיות שבנקודת זמן שהיית בתל-אביב זה היה בשיא הפעילות של אותם מכונים ואז ידעו יש X מכונים ו- Y בנות ויכלו פחות או יותר לחשב.
היום פשוט אי אפשר לדעת כי הם גם מוסתרות ומוחבאות, כשאנחנו נכנסים לדירה הן יוצאות מהארון אז פשוט אי אפשר לדעת את זה. אבל אני יכול להגיד שבחצי השנה האחרונה אני לפחות חושב שאנחנו בהחלט משפיעים על התופעה. אנחנו מתמודדים עם בעיות פחות קשות מאשר קודם.
היו"ר זהבה גלאון:
כמה מכונים כאלה סגרתם נניח בטווח של החצי שנה אחרונה כדי לקבל מושג.
ליאור בוקר:
כעשרה מכונים בחיפה ועשרה בזבולון.
היו"ר זהבה גלאון:
עשרה בחיפה ועשרה בזבולון.
ליאור בוקר:
תוסיפי לזה את עכו וטבריה.
היו"ר זהבה גלאון:
אני מדברת על מכונים אני לא מדברת כרגע על דירות, אני עושה את ההבחנה. שיהיה לנו מושג כלשהו.
יהודה סלומון:
המסה הקריטית היא באזור זבולון ובאזור העיר חיפה וגם בדרום עכו שזה בעצם "בת דודה" של זבולון ויש איזושהי ניידות אבל המסה הכבדה והרצינית הכמעט "ממסדית זה בעיר חיפה או בפרבריה ובאזור זבולון.
היו"ר זהבה גלאון:
אנחנו מדברים על כמה עשרות מכונים וזה לא כולל את הפעילות שמתרחשת בבתים פרטיים, שזה בעצם העניין של הנראות. לכן אנחנו רוצים לקבל קצת אינדיקציה על הממדים וההבחנה בין מכונים לדירות, כי אם יש פעולה שנעשית מעבר לנראות... הבנתי את ההבחנות שאתם עושים.
אבי איצקוביץ':
הפעולות שאנחנו מתעסקים אתם בנושא של הפעלת סוכנים, הם לאו דווקא קשורים למכוני ליווי, כשאנחנו מפעילים סוכן או סוכנת ושולחים אותה לבצע עבורנו פנייה מבוקרת, אותנו זה לא מעניין איפה זה מתרחש, הקריאה האחרונה נעשתה בגן ציבורי בגן יבנה ב- 24:00 בלילה, זה לא קשור בכלל למכון.
עמנואל לוי:
העובדה היא שרוב הסחר הוא באמת בתל-אביב והמבצע האחרון שלנו שהיה בימ"ר חוף נקנה משלושה חשודים מאזור המרכז, אם זה מבת-ים מראש העין או מתל-אביב, אלו השלושה שמכרו לסוכן שלנו פה בחיפה. באמת רוב הפעילות נמצאת בתל-אביב ולא פה. אולי פה את יכולה לראות ניצוצות מאד קטנים של סחר בין המחוזות.
היו"ר זהבה גלאון:
בהקשר הזה אתם עושים הבחנה בין העניין של הסחר עצמו לבין קיומם של מכונים או בתים ששם העסק מתרחש?
עמנואל לוי:
יש למעשה ציר מרכזי מעבר לתופעה החדשה שהתחילה בשנה האחרונה, יש למשל את הציר המרכזי שמגיע ממצרים, מגיע לאזור תל-אביב שם נעשית המכירה ומוצאים את הקונים והמוכרים, ואז זה מגיע לפה ואז יש כל מיני רוטציה בין מכונים. בחורה יכולה לעבוד פה חצי שנה ואז היא עוברת לתל-אביב ועובדת בתל-אביב והוא מחליף אותה עם מישהי אחרת.
יהודה סלומון:
מעבר לאג'נדה שמופיעה פה, העיסוק שלנו הוא ארוך שנים. מאז שאני פה אני זוכר שתי פרלמנטריות שהתעסקו עם זה האחת שולמית אלוני שהייתה אצלי בצעירותי והשניה זו את. לכן תרשי לי להאיר אספקטים מסוימים.
לא כל הסחר בנשים הוא רוסיה ישראל. יש בתוך המדינה סחר של אנשים שהגיעו בצורה לגאלית. הגיעו חד הוריות, לא משום שהן רצו את זה, נפגשתי עם הנשים בכל מיני מקומות, חלק ירדו לסף של פשיעה וחלק סוחרים בהן כי הן טרף קל. יש אמא מבוגרת או אמא צעירה מאד וקנה המידה הוא הרבה יותר גדול.
פה אני מגיע לראייה שלי איך פועלים לייבוש הביצה ולא בהכאת יתושים כי בעוד מכון ועוד מכון לדעתי עוד נמצא הרבה ולא נוכל לומר שאילן לא בסדר או ניר לא בסדר או אבי לא בסדר, ותמיד יתקפו אותנו. נתתם דקלרציה פה לפני חברת הכנסת זהבה גלאון שאין מכוני ליווי. יבוא צלם זריז של ערוץ מסוים ויראה לך פתאום שיש.
בעברי הייתי גם מפקד תחנת זבולון בזמן השיא של עמק האלכוהול, בזמן שזה התחיל ופרח, ביקשנו, והיו הרבה מאד סיורים פרלמנטרים, אנא חוקקו חוק שאני אוכל לבוא לבעל דירה ושתרחף מעליו ענישה פוטנציאלית שהדירה תחולק לא רק לסחר בסמים או לחוק הלבנת הון.
הוא אומר, אני צד שני ושלישי, הרחובות שקטים, והולכים על הדברים הנוצצים. יש כמה רחובות בתל-אביב שירצו לרצות אותך ואת כל הארגונים. אם רוצים לטפל בבית המחוקקים, לתת את הסיוע המשמעותי ביותר, זה שתחול על בעל הדירה המקורי ענישה שהוא יידע במשתמע או בעקיפין שדירתו משמשת מקום שבו עוסקים בזנות דבר שני, תידרש איזושהי הוכחה שלא הכל צריך לבוא דרך מצרים, גם פה. מה ההבדל אם מישהו מאום אל פחם לקח מישהי והוריד אותה לזנות והוא סוחר בה כבר מגיל 12 ממוסד למוסד, זה לא סחר בנשים?
היו"ר זהבה גלאון:
הבעיה היא שאין חוק נגד זנות.
יהודה סלומון:
אז צריך ללכת בדרך הזו שבעל הנכס או בעל המועדון או בעל האזור, תהיה עליו הרתעה.
היו"ר זהבה גלאון:
הגשנו עכשיו הצעת חוק שתהיה במסגרת כוללת של חילות של רכוש ומקומות שנעשית בהם עבירת סרסרות או עבירת סחר, אבל כיוון שאנחנו לא רוצים לפגוע בזונה או באישה שעוסקת בזנות אנחנו לא מחוקקים חוק שיאפשר בסופו של דבר לפגוע בנשים העוסקות בזנות אבל אנחנו מכוונים לדעתך. זה הולך לעבור בקרוב חוק מאד מקיף על איסור סחר בבני אדם כשאחד ההיבטים המרכזיים בו יהיה ההיבט הכלכלי של כל הנושא של החילות כדי לאפשר את מה שאתה אומר.
יהודה סלומון:
תמצאי את זה עכשיו בתוך בתים לא בכרמל אלא בקריות ובכל מקום. המודיעין שלנו ישאף לאפס אבל הסחר לא יוכה. הנושא הזה מחולל גם פשיעה מאד קשה ובסופו של עניין לא נעשה כלום אלא אם כן יידע מישהו, ואני יודע מה שאני אומר, אם זה בעל כל המבנה המסחרי או בעל דירה שעושה כסף טוב מזה ובמקום 500 דולר לחודש הוא מקבל 3000 דולר.
משמע שהוא יודע והוא נותן את זה למטרות קשות מאד והן עובדות בתנאים ממש קשים ואני מברך על העיסוק שלכן בעניין הזה. זה יכול לייבש את הביצה, ולא רק להכות את היתושים כי הם מניידים אותם, "גרישה, תפתח דירה בקריית ים יש לי 11 בנות בשבילך", ואחר כך אנחנו מוצאים אותן בארונות גם 11 וגם 17 בנות, אז מה הבעיה, הוא מאכסן אותן.
אבל אם תפסת בעל נכס שהנכס עלה לו הרבה והוא החליט מטעמים כאלה ואחרים לתת אותו למוצר עיקרי לשם סחר בנשים או מחולל נוסף, הוא יידע שהוא מסתכן בכך שהנכס הזה יחולק לטובת המדינה. אז לפחות יהיה לכם כסף שילך לשיקום אותם אנשים או להגנה או לעדים, זה ייתן סירקולציה מסוימת.
היו"ר זהבה גלאון:
אתה יודע להאריך כמה דירות כאלה פועלות היום.
יהודה סלומון:
אלפים.
רותי גור:
אנחנו יודעים שיש דירות מלאות.
יהודה סלומון:
אלפים, ומי שיגיד לך אחרת אני מוכן לעמוד מולו.
היו"ר זהבה גלאון:
אתה אומר שמעבר לפעילות הגלויה הנראית של המכונים שאותם אפשר לסגור בעצם יש עוד אלפי דירות שבהם מתרחשת פעולת הסחר.
ריטה חייקין:
הבעיה היא שלא תמיד התושבים מוכנים להתלונן על אותן דירות כי הסרסורים מאד נוחים, הם משלמים ועד בית משלמים עבור הגינה.
יהודה סלומון:
מצאנו דירה כזו ברחוב הכי שקט בקריות, וילה מהודרת מול בית כנסת בקריית חיים, על ידם גר יו"ר של חברה גדולה. שם היה בית הבושת הפעיל ביותר שאני זוכר מעודי עם סחר וערבובים והכל.
היו"ר זהבה גלאון:
אז עשינו סדר, יש דירות, יש מכונים, יש שוהות בלתי חוקיות וכאלה שחוזרות עם תעודות זהות.
ליאור בוקר:
אני ממשיך בסקירה. אותו אירוע מפברואר 2003 חוזר לנו פעם נוספת בימים אלה. אחת הנשים שהעידה בתיק הקודם ושבתום עדותה ברחה כי כשסיימה להעיד היה צריך להחזיר אותה לברית המועצות אז היא ברחה וחזרה לעבודה, נעצרה אותרה מסרה עדות וממש בימים אלו נעצרו השלישייה חאדר אדון, דלאל מזרחי ורג'וב עמאש שעוסקים בסחר בבני אדם ומפעילים מכוני ליווי.
היו"ר זהבה גלאון:
זה הופיע בעיתון.
ליאור בוקר:
אנחנו נכנסים לשנת 2003 מפקד המחוז הורה גם בשנת 2004 באופן חד משמעי לכל אחת מיחידות המחוז לפעול בעניין הזה ולקיים מבצעים מתוכננים ויזומים כנגד סחר בנשים. עיקר הפעילות בתחום הזה מטבע הדברים היא על ידי גיוס סוכנים וסוכנות וביצוע פעילות באזור עכו נהרייה נעשתה פעילות יזומה, נשלח קונה לקנות נערת ליווי שמטרתה הייתה להשתחרר מעבודת הזנות. גם פה נאספו ראיות, הוגשו כתבי אישום, לא בכל המקרים זה עובד.
נתקלתי גם במקרה של נערת ליווי שברחה מהמכון, הייתה מוכנה לשתף אתנו פעולה, שלחנו אותה חזרה למכון מתוך כוונה שיתפתח הליך שדרכו נאסוף ראיות כנגד מנהל המכון. כנראה שם היו מאד רגישים ואמרו לה שאין בעיה, קחי את הדברים שלך וסעי לשלום את לא רוצה אל תעבדי ואנחנו נשארנו מבחינה ראיות עם שום דבר.
המבצע הזה שנקרא "תחילת דרך" באזור קריית ים זה מה שדברנו עליו. שוב הפעלת סוכנת שהסכימה לעשות עבורנו קנייה, זו שוב פעילות יזומה לנו, מישהי ששיתפה אתנו פעולה, ביצעה קנייה באמצע הלילה בגן ציבורי, ממש לא כמו שמופיע בסרטים בטלוויזיה. בסופו של דבר היה לנו תיק סחר ונעצרו חשודים. בדרך כלל בתיקים האלה חשודים נעצרים יש ראיות והוגש נגדם כתב אישום.
כדי לסכם את שנת 2003 בסך הכל הופעלו שלושה מבצעים המכונים עוקץ, סוכן אחד, 22 חשודים שהוגשו נגדם כתבי אישום והפרשייה האחרונה נקראת "איילת היופי 2" והיא מתנהלת בימים אלה, בת בבת עם הפעילות הגלויה לסגירת מכוני הליווי.
אבי איצקוביץ:
נתונים על תיקים שנפתחו במרחב בנושא סחר בנשים סרסרות וניהול בתי בושת, אם את שמה לב יש רק 8 תיקים של סחר בנשים וזה נחשב להרבה, אבל אם מסתכלים על 2002 את שואלת את עצמך למה הירידה הזו מ- 18 תיקים ב- 2002 ל- 8 תיקים ב- 2003.
היו פה כמה בעיות, הראשונה היא נושא השיטה של סחר בנשים, קיימות שתי שיטות בגדול לנושא הסחר בנשים, האחת היא לבצע קנייה על ידי סוכן משטרתי והשנייה היא במהלך פשיטות על מכוני ליווי, שם אנחנו מאתרים את אותן נשים שמוכנות לתת עדות על סחר בנשים.
מאז מספר קניות ופשיטות שעשינו ב- 2002 היום הם מאד נזהרים. היום עסקת קניית האישה לא נעשית בנוכחותה. כלומר, הקונה יכול לבדוק אותה אבל האלמנט של ספירת הכסף והתשלום לא נעשה בנוכחותה. זה יוצר לנו מבחינת הראיות בעייתיות עצומה כי על סמך העדות שלה אי אפשר להוכיח פה סחר בנשים. לכן מה שנשאר לנו היום זה מעט מאד נשים שנוכחות בעסקת הקנייה שלהן ונשארה רק שיטת הסוכנים.
היו"ר זהבה גלאון:
זו נקודה מאד חשובה, כל נושא של הוכחת הסחר.
אבי איצקוביץ:
אני יכול להוכיח סרסרות בבנות ואת כל האלמנטים האלה, אבל אין לי את האלמנט של הסחר.
היו"ר זהבה גלאון:
עכשיו יש פסיקה חדשה של בית המשפט העליון שאומרת שאתה לא חייב להוכיח שנעשתה קנייה ומכירה כדי להוכיח שהייתה כאן עבירת סחר, זה תקדים מאד גדול בגלל הלקונה הזו, יש עכשיו תקדים של בית המשפט העליון בעניין הזה.
ליאור בוקר:
אם תצליחי להעלות את הענישה על סרסרות ולהפוך את זה לעבירה מסוג פשע, אנחנו נהיה הרבה יותר אפקטיביים, יש לנו הרבה תיקי סרסרות...
היו"ר זהבה גלאון:
לסרסרות זה חמש שנים.
אבי איצקוביץ:
יש עוד נתון אחד, בשנת 2002 נפתחה מנהלת ההגירה והייתה חוליה אופרטיבית שלנו שטיפלה בכל הנושא של העובדים הזרים והסחר נשים, שאותה חולייה למעשה עבדה לטובת מנהלת ההגירה. הנתונים של מנהלת ההגירה לא מופיעים בטבלא, צריך להוסיף את מה שכתוב למטה, נפתחו שם תיקי סחר בנשים ו- 27 תיקי סרסרות ו- 14 תיקים על בתי בושת על ידי מנהלת ההגירה בתחום ימ"ר חוף. למעשה, אם מחברים את שניהם אז זה 15 תיקי סחר בנשים שנפתחו במרחב חוף במשותף על ידי מנהלת ההגירה ועל ידי מרחב חוף.
פוצחו 96 בתי בושת, וכשרואים את הנתון של 96 זה לא אומר שזה 96 בתי בושת אלא גם בתי בושת שפוצחו מספר פעמים.
היו"ר זהבה גלאון:
מה המשמעות של פוצחו?
אבי איצקוביץ:
שהסוכנים שלנו נכנסו פנימה, היה ביום של קליינט מול בחורה ואז הבחורות נעצרו ומחזיקי המקום נעצרו בגין סרסרות או שידול לזנות, זה נקרא פיצוח.
היו"ר זהבה גלאון:
זה לא בהכרח שהמקומות האלה נסגרו.
אבי איצקוביץ:
בכלל לא. זה לא אומר שלמחרת היום או אחרי שעתיים הוא לא פתח את זה שוב.
יהודה סלומון:
אי אפשר להציב שוטר ליד כל בית בושת כזה.
אברהם שי:
בתקופה האחרונה התחלנו להוציא צווי סגירה מנהליים כדי לסגור את בתי הבושת.
יהודה סלומון:
החוק לא תופס כנגד בעלי הדירה או הבית, יש מעל מיליון מטרים רבועים באזור חיפה והמפרץ שלא מאוכלסים, ואנשים משוועים רק שייקחו מהם את המקום וישלמו את הארנונה עבורו. מהלך הפיצוח הוא מאמץ גדול מאד של השוטרים, מודיעינית , פיזית, איומים וכיוצא בזה, קשה מאד לסגור את זה סופית. אם בפיצוח את מתכוונת שהוא פס מהעולם אז לא, יכול להיות שהוא יפתח שוב.
ניר מריאש:
גם מוסד צווי הסגירה הולך ונעשה קשה. אני עושה שימוע למי שנמצא במקום, למפליל או לבנות שנמצאות שם ובשימוע אני צריך שתהיה לי הוכחה למטרד לסביבה כי אין לי שום חוק שמאפשר לי להוציא צו סגירה.
היו"ר זהבה גלאון:
מיום רביעי שעבר כבר יש חוק, זה עבר בקריאה טרומית, וזה בטח יעבור.
ניר מריאש:
מכיוון שבתקופה האחרונה הם מאד זהירים, מעולם אין הפרעה לבניין, יש אולי שתי בנות, הם בדרך כלל קוראות בטלפון, מסתכלות מהחלון לרחוב ורק אחר כך קוראות לו, הן לא אוהבות מטרד ויש שקט לבית. גם ההודעות על מטרד הולכות ומצטמצמות וממש שואפות לאפס, אז היום גם הוצאת צו הסגירה הוא מאד קשה.
אבי איצקוביץ:
צריך לקחת בחשבון שזה יוצר בעייתיות מבחינת האזרח. עד עכשיו המקומות הגדולים היו מרוכזים במרכזי התעשייה וזה כשלעצמו גרם נזק סביבתי אבל זה לא גרם נזק לאזרח. כשהתחלנו לסגור אותם ולהיכנס בהם, אז הם נכנסו לכל מיני דירות פרטיות ואז למעשה אצל השכן שלך יש פתאום בית בושת ופתאום דופקים אצלך בדלת והילדים שלך חשופים וזה יוצר בעייתיות עצומה. אין בעיה להוציא צווי סגירה נגד הדירות הפרטיות.
יהודה סלומון:
ערך הדירות ירד, הילדים נחשפים לכל מיני תופעות. כשנאמר פה שמעתיקים אותם לשולי העיר אז הם יכולים לחסל אזור תיירותי שלם, לאנשים לא נעים לראות את זה. מלון מרידיאן למשל, מי נתן אישור להגיד לו לבוא לעבוד במלון מרידיאן, הוא השקיע כסף ויש שם אנשים, או בגן אברהם , מי נתן לי אישור כזה, למה ששם לא ייהנו אנשים? קשה מאד להגיד שאנחנו מקצים את רחוב פורד למשל בפאתי העיר, ומעבר לזה... גמרנו עם זה, יש שם עסקים, יש שם בתי ספר, ספורטאים, קשה מאד למצוא אזור מקום שם יהיה הנזק המזערי ביותר. כמו שאומר איצקוביץ, התלונות פה יותר גדולות מאשר במקומות המסחריים, באזורים תעשייתיים הנזק הוא יותר גדול כי זה יכול להרוס בניין רב קומות.
אבי איצקוביץ:
באחד התפקידים הקודמים שלי שירתי כקמב"ן בתחנת זבולון ובקריית ביאליק. ברחוב ורד 26 היה משרד ליווי, ורחוב ורד 26 יש גם בקריית מוצקין, ושם גרו זוג זקנים וכל הזמן היו באים אליהם קליינטים כי זה אותו שם רחוב רק בקריה אחרת.
ריטה חייקין:
בארלוזורוב 47 תושבים התלוננו אלינו וביקשו מאתנו עזרה לסגור את המכון גם ב- 47 וגם ב- 54 הם גם מאד פחדו ורצו לשמור את שם המשפחה אנונימי כי הם מאד פחדו מהסרסורים. השכנים מאד מבוגרים קשישים והם אומרים שהם לא רוצים בעיות.
אבי איצקוביץ:
הפעלנו באמצעות יחידת הסוכנים של הימ"ר במהלך החודשים אוגוסט וספטמבר סוכן סמוי בנושא הסחר בסמים. אותו סוכן קנה שתי נשים כולל תיעוד מזויף בשבילן, תעודות זהות ישראליות שזו השיטה שדיבר עליה בוקר, כאלה שזויפו פה. הוא קנה משלושה אנשים, דניס ברטינוב מפתח תקווה, ויטלי מודורוביץ מראש העין והשלישי אלכסי בארג מבת-ים.
העסקאות תועדו במצלמות וידאו, נכון להיום הם עצורים ומתנהל מולם משפט. נציין שאנחנו שמנו את אותן נשים בדירת מסתור והבחורות האלה רצו להמשיך לעבוד בזנות. הן ברחו מהדירה באישון לילה, הצלחנו לאתר אותן במכון ליווי בתל-אביב, כלומר הן ברחו כדי לעבוד במכון ליווי בתל-אביב. איתרנו אותם והיום אנחנו בקשר אתן, הם העידו ומבחינתנו זה הסתיים בסדר אבל צריך לציין את העובדה שהם ברחו כדי לעבוד.
לדעתי צריך לקחת את העניין בפרופורציות, מבחינת הראייה שלנו השכר שהן מקבלות הוא זעום, וההתנהגות שמתנהגים אליהם זה כמו שפחות ואפילו פחות מזה, אבל במושגים שלהם, המשכורת הממוצעת שם זה 50 דולר והיא יכולה לשלוח 1000 דולר כל חודש הביתה, בשבילה זה הון תועפות. בשביל זה היא תעשה הכל ואנחנו נתקלים בזה כל הזמן. אנחנו עוצרים מגרשים ואת רואה פתאום את אותה בחורה שוב במכון אחר. היא עושה את הסיבוב וחוזרת אפילו דרך מצרים. הם עושות הכל כדי להגיע לפה ולהרוויח אתה גרושים מבחינתנו אבל מבחינתם זה הון תועפות.
היו"ר זהבה גלאון:
יש כמו בתל-אביב מעין אכסניה שאתם משכנים את הנשים או דירות מסתור. או שאתם מעבירים לתל-אביב או שזה פר מקרה.
עמנואל לוי:
בתל-אביב זה מבוסס יותר ויש מי שממן את זה אבל גם שם אף אחד לא אומר שהם לא יצאו משם וימשיכו לעסוק בזנות. בדרך כלל מה שאנחנו עושים פה זה או שמשכירים להם דירה, שהמשטרה במקרה זה משכירה, ושומרים עליהם עד כמה שאפשר, או שיש לנו אכסניה באזור חיפה שאנחנו מלינים אותם שם.
היו"ר זהבה גלאון:
זה פר מקרה או תפוסה מלאה.
אברהם שי:
זה פר מקרה, זו לא אכסניה שנועדה לזה, זו אכסניה רגילה.
היו"ר זהבה גלאון:
כרגע יש שם נשים?
עמנואל לוי:
אין כרגע נשים שם.
היו"ר זהבה גלאון:
אתם מעבירים לתל-אביב.
אברהם שי:
העברנו גם לתל-אביב בזמנו אבל הן לא נשארות שם הן תעשנה הכל כדי לעבוד כי האינטרס שלהן הוא לשלוח כסף הביתה.
עמנואל לוי:
מבחינתנו עדיף להחזיק באכסניות באזור הזה הן לא נמצאות תחת סטטוס של מעצר הן יכולות לבוא וללכת אבל כשהן נמצאות באזור הזה אז נציגים של היחידה החוקרת פוקדים אותם ולפעמים הן נשארות. בתל-אביב מעלים כל מיני רעיונות חדשים והן נעלמות.
היו"ר זהבה גלאון:
כמה נשים כאלה היו לכם בשנה האחרונה באכסניה.
אבי איצקוביץ:
מדובר בדירת מסתור, והשנה היו שתיים, שנה קודם היינו באכסניה. אבל זה עם האנשים שלנו כי ברגע שהן לבד הן לוקחות את הרגלים והולכות.
עמנואל לוי:
יש בעיה עם העדה מוקדמת שלוקחת לפחות שלושה חודשים.
היו"ר זהבה גלאון:
אני יודעת, זה אחד המאבקים הגדולים שלנו נגד בתי המשפט.
עמנואל לוי:
ואז קשה לנו גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת כוח אדם לשמור על אותן בנות כל כך הרבה זמן.
רותי גור:
השאלה היא מה המוטיבציה שלהן להישאר ולהעיד.
עמנואל לוי:
המוטיבציה שלהן להישאר ולהעיד זה עד שתיקרה בדרכן ההזדמנות הראשונה להרים את הרגלים ולחזור למכון הליווי.
רותי גור:
אולי צריך ליצור להן איזושהי מוטיבציה שהן כן יעידו כי אנחנו רוצים שהם יעידו.
עמנואל לוי:
אנחנו נותנים להם היום 200 ש"ח בשבוע.
רותי גור:
שלא מגיע בזמן.
עמנואל לוי:
הייתה אי הבנה ובגלל זה הכסף לא הגיע בזמן והם קבלו את זה אחרי שלושה שבועות, למרות שהם ביקשו לקבל כל שבועיים ולא כל שבוע אבל זה יצר קשר יותר הדוק אתם אז רצינו לתת להם את זה כל שבוע ולא כל שבועיים. אבל זה מה שהן מקבלות 200 ש"ח, ואוכל שאנחנו מארגנים להן, זה המוטיבציה.
אבי איצקוביץ:
כששיכנו בנות באכסניה, היינו קונים בשר והולכים ועושים להם "על האש" כדי לנסות להחזיק אותן פה, עד כדי כך. האינטרס שלהן זה להרוויח כסף כי ה- 200 ש"ח שלנו לא מעניינים אותם הן רוצות להרוויח יותר מזה. יש לנו כאן שני סרטים אחד מ- 2001 והשני מהמקרה האחרון שצילמנו, הסרטים לא קלים לצפייה ואם אני לא טועה זה היה גם בטלוויזיה אז אם אתם מעונינים נוכל להראות לכם אותם.
היו"ר זהבה גלאון:
אני בעד לדלג על הסרטים, הדברים האלה לא חדשים לנו, כל הנושא של המכירה והקניה מוכרים לנו.
אבי איצקוביץ:
לסיכום אני יכול להגיד מבחינת מרחב חוף שכל הנושא של סחר בנשים הוא נושא מועדף על ידי מפקד המחוז והוא למעשה יעד שהיה לנו בימ"ר המרחבי גם ב- 2002, גם ב- 2003 ויהיה גם ב- 2004. כל שנה היעד הזה הופך להיות קשה יותר כיוון שהם לומדים אותו וכפי שאמרתי אם פעם היית העושה פשיטה ומאתרת את אותן נשים שמסוגלות להעיד ובונה תיק סחר היום זה כבר בלתי אפשרי כי הן לא נוכחות באותו מהלך. לגבי התיקון בחוק, אני אישית לא מכיר את זה ואני אבדוק את זה.
היו"ר זהבה גלאון:
זה חדש רק מיום רביעי.
אבי איצקוביץ:
אבל הדרך היחידה העומדת בפנינו כרגע זה רק באמצעות סוכנים. כלומר סוכן שיבוא ויקנה וסוכן זה אומר בן אדם שאמור להיות מוכר מהתחום כי אם אני אבוא לקנות הם לא ימכרו לי הם ימכרו רק למי שמוכר מהתחום. צריך גם את זה לקחת חשבון.
עמנואל לוי:
עוד דבר קטן שאני חייב להגיד בנושא המודיעין, נושא המודיעין בענייני סחר בנשים וזנות ירד פלאים בעקבות הפעילות האינטנסיבית של המטרה מול המכונים. ברגע שאנו מכים אותם יום יום, נגמר המודיעין, אף אחד לא רוצה לשתף פעולה לגבי סחר בנשים. אם היו בשנת 2002 יותר תיקי סחר בנשים זה בגלל שאולי לא תקפנו מספיק . היום רואים שאף אחד לא רוצה לעבוד עם המשטרה כי הם יודעים, זה לא יעזור אנחנו נתקוף אותו גם אם הוא יעבוד אתנו וגם אם הוא לא יעבוד אותנו. ללא ספק שאנחנו תוקפים אז אנחנו מדברים על המודיעין, יש דרכים אחרות אבל הן יותר קשות מאשר היו פעם.
היו"ר זהבה גלאון:
כמו מה?
עמנואל לוי:
כמו הקלטות, אם הוא ידבר או לא ידבר, כמו החדרת סוכן סמוי שוטר שייכנס לעניינים, יותר קשה להיכנס כך לעניין של הסחר בנשים.
אברהם שי:
יש נקודה משפטית שכדאי לתת עליה את הדעת, מי שזוכר את תיק הלבנת ההון המפורסם במשפט המעילה של אתי אלון, באיזשהו שלב הפרקליטות משכה את כתבי האישום בנושא הלבנת הון משום ששכחו להגיש את זה בשני הרכבים. אפרופו העניין הזה, התחילה פעילות משפטית שהסתיימה בכך שיש אפשרות היום , לא בדיעבד, אלא היום, להגיש את תיקי הלבנת ההון בפני דן יחיד. אני ער לעבודה שנוצר מצב מסוים של הופעה בפני הרכב זה נותן חומרה יתרה לעבירה.
היו"ר זהבה גלאון:
אני תומכת בדן יחיד, יש לי הצעת חוק כזו לדן יחיד, גם בעניין גביית העדות המוקדמת בתיקי סחר, לעבור לדן יחיד רק לא משתלטים על זה בגלל העומס על בתי המשפט.
אברהם שי:
אצלנו יש 157 הרכבים של בית המשפט המחוזי בחיפה, אנחנו משחררים רוצחים, בחלוף תשעה חודשים הם הולכים הביתה, לא כי אין ראיות נגדם אלא כי ההרכב לא יכול להתכנס.
היו"ר זהבה גלאון:
יש לי ויכוח גדול עם היועץ המשפטי לממשלה על זה הם לא מוכנים לעבור לדן יחיד, אנחנו מנהלים מלחמה מאד גדולה. אבל בעניין הזה של הלבנת הון היה אצלנו יהודה שפר, יו"ר הרשות להלבנת הון מאז שהוא דיווח לנו לא נפתח אף תיק בנושא הלבנת הון וסחר בנשים.
ליאור בוקר:
יש אצלנו תיק כזה בהתהוות אבל אני חייב להגיד לך משפט אחד כחברת כנסת, את עניין מכוני הליווי אני רואה בקונטקסט של הקרב על הרחוב. זאת אומרת ביום שהעבריין יוצא מחנייה ושומרי הראש לא עוצרים את התנועה וביום שהאורות המרצדים של מכוני הליווי לא דולקים והשלטים המוארים של הקזינו לא דולקים אז הריבון/המשטרה/הממשלה שולטים ברחוב. השלב הבא זה הטיפול באותן דירות בקרנות זווית וכו'.
לכן מבחינת האינטרס הציבורי גם אם זה יהיה נכון להגיד שכתוצאה מסגירת מכוני הליווי יש בעיה בפרק זמן מסוים בהפעלת המודיעין, עדיין באינטרס הציבורי זו הדרך הנכונה. האזרח שהולך ברחוב לא צריך לראות את האורות המרצדים האלה.
היו"ר זהבה גלאון:
אני מסכימה אתך.
יהודה סלומון:
המודיעין קיים בתקשורת. אנחנו רואים עשרות סנטימטרים של פרסום מודעות להתקשר ולא צריך הרבה מודיעין, אתה מתקשר וזה לאו דווקא במכונים באזורי תעשייה אלא בכל מיני מקומות.
היו"ר זהבה גלאון:
ביום רביעי האחרון עשינו ישיבה בוועדה והזמנו את המו"לים של העיתונות, הם פחדו להגיע, הגיע רק עמוס שוקן המו"ל של הארץ, ניתחנו את כל הקשר בין הנושא של הפרסום בעיתונות שזה גלוי לבין קיומם בהגברת תופעת הסחר. גם בעניין הזה החוק הוא בעייתי הוגש רק כתב אישום אחד נגד המו"לים של העיתונות.
יהודה סלומון:
ספרו לי מקומונים בתל-אביב, אני לא ראיתי, שהוצעו בנות לסחר במודעה לעיתון. הוצעו רשמית דרך המקומונים.
היו"ר זהבה גלאון:
תבענו מפרקליטת המדינה לאכוף את החוק בעניין הזה כנגד המו"לים של העיתונים כי זה זמין והביקוש גדול.
ריטה חייקין:
יש לי הערות לגבי נשים שבורחות ממקומות המסתור. אנחנו עובדות גם עם משטרת ימ"ר תל-אביב וגם עם משטרת ימ"ר מחוז צפון וגם עם משטרת ימ"ר חוף. חשוב לציין שדווקא ימ"ר תל-אביב טוענים שבצפון יש יותר סחר מאשר בתל-אביב זה מהשיחה שהייתה לנו ביום שישי.
לגבי נשים שבורחות, אנחנו נשמח להעביר את ההשתלמות ההרצאה או הסדנא למה נשים בורחות ולמה הן נשארות דווקא באכסניה בתל-אביב ומחיפה הן בורחות. זה מאד נתון להסבר ואפשר לעשות עם זה משהו. הנשים בדרך כלל בורחות, וכאן הבקשה אליך חברת הכנסת גלאון, הן בדרך כלל בורחות כי הן מחפשות פרנסה.
כאן מזמן היו צריכים לעשות לנשים שהן קורבנות סחר איזושהי אשרת שהייה ואישור לעבוד. אי אפשר רק לשבת ולהמתין למתן העדות. היא לא יכולה כשהיא יודעת שאמא שלה חולת סרטן או הילדים שלה צריכים לאכול בארצה הרחוקה. אנחנו גם נוציא את המכתב ויכול להיות שנפנה לבג"ץ במידה והעניין לא יטופל.
מצד שני, האישה מחפשת מסגרת, היא ברחה ממסגרת שלא הייתה לה מתאימה בחבר העמים, הגיעה לכאן ומצאה את המסגרת בסרסרות ומשטרת הימ"ר בתל-אביב למשל בשבילה היא כמו מסגרת. זה מאד נוח, היא חיה במלון ופעם בשבוע ביום חמישי היא מקבלת כסף וזה מאד נוח. בחיפה אין אפשרות כזו אין מסגרת, אין מקום מסתור שהיא יכולה להגיע פעם בשבוע ולקבל את הכסף שלה. העניינים בצפון פחות מסודרים מאשר במרכז וזו אחת הבעיות בצפון ואני לא יודעת למי בדיוק לפנות בבעיה הזו.
אבי איצקוביץ:
זה בגלל שיש אכסניה מסודרת בתל-אביב ואין בחיפה.
אברהם שי:
לנו אין התנגדות ויש אפשרות להחזיק את העדות באותה אכסניה בתל-אביב, זה אפשרי לחלוטין. לתפיסתנו זה לא נכון כי הקשר מתנתק. אם מישהו יבוא ויגיד שזו הדרך לגרום להם להישאר, מה שבעבר לא קרה כי הן נעלמו באותה מידה גם מהאכסניה בתל-אביב, אבל אם זו הדרך נשמח להחזיק אותם גם בתל-אביב , אין עם זה בעיה.
אני חושב שלא זו הנקודה, הן מוחזקות בתנאים של אכסניה/מלון באותה רמת שירות של אותו מלון בתל-אביב זה לא שוני בתנאי החיים, והן מקבלות את אותו שכר ממשטרת ישראל בתל-אביב ופה. השונות , אם בכלל קיימת, היא שפה הן גם מקבלות מעת לעת גם מוצרי מזון שזה נעשה בצורה לא פורמלית כי לזה אנחנו לא מחויבים ואנחנו כן נותנים את זה. הבלשים מידי פעם מעבירים, אפילו לעיתים קרובות, מהמטבח המשטרתי מוצרי מזון וכו'. אני דווקא חושב שמבחינת המוטיבציה דווקא כאן יש להם סיבה להישאר, אבל אם מישהו יחליט שהמוטיבציה היא דווקא שם אז אנחנו מוכנים בהחלט.
ריטה חייקין:
אני טוענת שלהפך, הנשים שמעידות בתיקי סחר בצפון הארץ או בחיפה צריכות להיות בחיפה, ואני מסכימה אתך חד משמעית. צריכה להיות להם בדיוק אותה מסגרת מסודרת כמו בתל-אביב ואת זה אני לא רואה שיש בצפון הן יושבות באכסניות שנמצאות בסוף העולם ימינה, המשטרה צריכה להגיע אליהם להוציא משאבים ואני יודעת שהמשטרה לא עובדים סוציאליים הם לא יכולים לטפל גם בתיקי רצח וגם להיות עובדים סוציאליים.
היו"ר זהבה גלאון:
בהמשך למה שאומרת ריטה, כמה נשים בזמן נתון יכולות להיות מוחזקות על ידכם אם לצורך עדות מוקדמת אם זו תקופת מעצר לפני שהן עוברות. נניח היסטורית, כי צריך לעשות אינדיקציה לגבי התיק, אני לא יודעת לעשות את ההבחנה בין מרחבית למחוזית.
עמנואל לוי:
בערך כעשר נשים.
היו"ר זהבה גלאון:
מחוזית או מרחבית?
עמנואל לוי:
אני חושב שמחוזית.
רותי גור:
מה עם כל אלה שהיו בטבריה בחדרה ובעין חרוד?
ליאור בוקר:
בעין חרוד וטבריה, מקסימום באותה תקופת זמן היו בין 10 ל- 15 נשים לא יותר. בדרך כלל, ואני מדבר על טבריה שזה ימ"ר צפון, יש בין אחת לארבע נשים בכל נקודת זמן. זו אכסניה אזרחית לכל דבר, אי אפשר להתלונן על זה שהתנאים הם לא תנאים אנושיים, ובכל זאת...
ריטה חייקין:
אני חושבת שאם יהיה מקום מספק, ואותה מערכת כמו בתל-אביב אז הפעילות תהיה אחרת .
אבי איצקוביץ:
עם כל הכבוד, לגבי התנאים שאנחנו מציעים להם , למשל שתי הנשים האחרונות גרו בקוטג' בעל שלוש קומות, עם מיזוג מרכזי, אוכל מעבר לאוכל בתקציב שהן מקבלות כי הבאנו להם אוכל משטרתי. הלוואי עלי תנאים כאלה, הן ברחו כי הן רוצות לעבוד, הן רצו לעשות כסף, זה הכל.
ריטה חייקין:
רציתי לשאול האם יש פעילות ושיתוף פעולה עם חבר העמים? קיימנו שיחות עם קונסוליית אוקראינה כי אנחנו כל הזמן צריכות להיות במשא ומתן לזירוז הגירוש, נציג משרד החוץ אומר שהם מאד מוכנים להיות פתוחים ולשתף פעולה. ברגע שנפתח תיק ויש אישה מאוקראינה שמוכנה לספר מה שקרה שם באוקראינה, הם מוכנים באופן מאד אופרטיבי לשתף פעולה ולעזור ולעשות ולסייע כמה שאפשר מבחינתם באוקראינה.
יהודה סלומון:
קראתי במקרה שהם הציעו שאת העדות או המיועדות להעיד מאוקראינה אנחנו נשמור אצלנו ואת שלנו הם ישמרו באוקראינה. זה לא ריאלי , אנחנו לא מסוגלים להביא כמה אלפי עדות מאוקראינה לפה ולשגר להם עדות לשם, זו ההצעה שהם הציעו.
ריטה חייקין:
בכל מקרה אני מאד ממליצה על שיתוף פעולה. שאלה אחרונה הייתה לנו השנה בעיה כשראינו שהמשטרה לא מסכימה לחקור בתיק סחר בנשים כי אין מספיק ראיות, ראינו שלא כל כך נפתחו תיקים בסרסרות. לא מיהרו לפתוח תיקים בסרסרות במיוחד נגד אותם חשודים שכרגע נעצרו חאדר ודלאל, עם אחת מהעדות שתמכה בקנוריקה, שהעדות שלה תמכה בעדות אחרת, כבר רצינו להגיש עתירה לבית המשפט שלפחות את דלאל יואשמו על סרסרות כי לא ראינו כאן רצון טוב לפתוח את התיק.
ליאור בוקר:
את רואה שסוף מעשה במחשבה תחילה. צריך לזה סבלנות. אנחנו יודעים לפחות ברמת ודאות הרבה יותר גבוהה שגם דלאל וגם חאדר יושבים בבית סוהר ושם פעילותם תופסק. סחר בסמים אולי אפשר לבצע מהכלא אבל סחר בנשים קשה לנהל מבית סוהר.
השאלה היא האם ללכת ל תיק סרסרות כשאתה יודע שיש לך פוטנציאל לתיק יותר מורכב, וכשאני מדבר על מי שמטפל בזה זה במקרה היחידה שלי, אנחנו בעיקרון עובדים בחלק שלנו על בסיס של יוזמה, אז סבלנות היא אחת התכונות שלנו. אנחנו עובדים לאט ובסבלנות מתוך כוונה בסופו של הליך להגיע למטרה שאנחנו רוצם להגיע אליה וזה להפסיק את העניין. זה לוקח קצת יותר זמן וצריך קצת יותר סבלנות אבל בסופו של דבר זה יקרה.
היו"ר זהבה גלאון:
קודם כל תודה על הסקירה, היא הייתה מאד מעניינת בשבילנו כי פעם ראשונה אנחנו בצפון, התמקדנו עד עכשיו בעיקר באזור המרכז. אנחנו יודעים כמה קשה לגבש ראיות לתיק סחר, אנחנו יודעים שזה לוקח זמן עם כל הבעיות של העדות המוקדמת ואני לא אלאה אתכם. אני רוצה לשאול כמה נשים שנעצרו בשנה או בשנתיים האחרונות הועברו על ידכם למתקן "מיכל"?
יהודה סלומון:
אני לא רוצה למסור נתון שאני לא יודע במדויק אבל מדובר בעשרות.
עמנואל לוי:
היו תקופות גם שמתקן "מיכל" לא קלט בחורות שעצרנו בגלל חוסר מקום ולא הייתה לנו ברירה.
היו"ר זהבה גלאון:
במחוז הצפון נסגרו עשרות מכוני ליווי, מדובר על עשרות נשים שהועברו למתקן "מיכל" מדובר במספר נשים ששהו כאן לפרק זמן, ולא משנה אם הם ברחו או לא ברחו, שהו לצורכי עדות. מדובר במאות דירות במחוז הצפוני שיש בהם - - -
יהודה סלומון:
אני גם ניזון מהתקשורת.
היו"ר זהבה גלאון:
מדובר על מאות דירות בהם מתרחשת פעילות שלא בהכרח מגיעים אליה. המספר הוא בגדול, אני לא צריכה נתונים מדויקים, רק כדי שתהיה לנו אינדיקציה. בהבחנה בין הנשים שנעצרו כשוהות בלתי חוקיות ונשים שנעצרו אחר כך עם תעודות זהות מזויפות, על איזה היקפים אנחנו מדברים? נשים שנעצרו בכלל וכאלה שנמצאו אחר כך עם סל קליטה ותעודות זהות מזויפות, אני מדברת רק על המחוז כי אני מנסה לסכם את כל מה שנאמר לי.
עמנואל לוי:
אחדות.
ניר מריאש:
בימים האחרונים אנחנו עובדים מול 40 או 50 מקומות, יש שב"חיות ממש בודדות, על כל 20 מקומות יש אחת.
היו"ר זהבה גלאון:
כמה צווים מנהליים הוצאו בשנה האחרונה?
אילן סרדל:
כחמשה. אם נוסיף את העמקים והגליל אז משהו בין 15 ל- 20.
רותי גור:
אותי מדאיגה התמונה שהצגתם לגבי הנשים הישראליות הערביות והיהודיות. מה קורה בנושא הזה? אנחנו מתעסקות בעיקר עם אלה שבמתקנים שכולם שוהות בלתי חוקיות.
עמנואל לוי:
לפחות לגבי ישראליות, אין סחר בנשים. את מדברת על היהודיות והערביות, אתן אין סחר. אלה שבעקבות תעודות הזהות המזויפות מגיעות לפה, אז הן ישראליות לכל דבר ואולי יש מאלה אחדות.
היו"ר זהבה גלאון:
דבר אחרון והעליתי את זה גם בפני מפקד המחוז, כל הנושא שנשים מגיעות לעיתים לתחנות משטרה ומתלוננות אז לא גובים מהן עדויות על עבירות הסחר אלא עוצרים אותן על שהייה בלתי חוקית. האם אפשר לתת הנחיה כזו לכל הנוגעים בדבר?
אבי איצקוביץ:
זה קיים. כל מעצר כזה מגיע לרכז מודיעין והתפקיד שלו לעבור עם כל הבנות ולבדוק האם נעברה עבירת סחר ואם כן, שתיתן לנו עדות על עבירת סחר.
היו"ר זהבה גלאון:
אני שואלת כי קבלנו כמה תלונות שאמנם לא פה, אלא מנתניה. דבר אחרון, אני מנצלת את ההזדמנות שיושבות אתנו נציגות הארגונים. היינו מאד ממליצים לעשות יום עיון או סדנת הכשרה או משהו הסוג הזה של נציגות הארגונים שפועלות כאן בשטח עם החוקרים, ושמחתי לשמוע שמפקד המחוז ראה את זה בחיוב.
סיכמנו שבכל ימ"ר יהיה מישהו שיהיה אחראי מול נציגות הארגונים שאם הם מקבלים תלונה אז כדי לוודאי שאנחנו עושים את החיבור הזה. אולי נעשה מיפוי שבכל ימ"ר יהיה להם את הטלפונים .
אבי איצקוביץ:
צריך לקחת בחשבון שבעקבות הפעילות הענפה שעושים נגד הנשים הזרות שבאות לפה לעסוק בזנות, להערכתי תהיה לנו ירידה דרסטית של העברה ואז יתחילו לנצל את הישראליות. אז תתחיל פה תופעה של סחר ולאט לאט זה יתגבר כי לא יגיעו משם ותהיה פרישה עצומה לאותם ישראליות ואז יתחיל הסחר מהכיוון הזה.
היו"ר זהבה גלאון:
זו תהיה כבר ועדה אחרת.
יהודה סלומון:
כדי לסכרן את זה, אין בתקופה האחרונה האצה בפעילות המשטרתית הממוקדת, כפי שאמר איצקוביץ, כדי לשקף את ההוויה בשאר יחידות המשטרה, אפילו האטת יתר. הולכים לכיוון העניין ויש התרוממות גם מקצועית גם כמותית וגם איכותית, ואני אומר את זה בצורה חד משמעית.
דבר נוסף, אני אומר כעצה של אזרח, לא כשוטר, לא הכל נמצא על שולחננו. אנחנו לא יכולים לפתור את כל מה שתארה ריטה החל מאכסניה ועבודה, וצריכים להיות מחוברים פה משרדים נוספים. אני לא רוצה להיכנס לזה, אם תזמיני אותי לוועדה כשאני אהיה בפנסיה אני אומר הכל ואעיד בעניין משום שצריך לנצל את המומנטום ואת החשיבות של הועדה הזו. אני לא אומר את זה סתם. כרגע נחשפנו כי זה גם מחולל פשיעה ונהרגו אנשים, ומצאנו בתווך את הועדה של זהבה גלאון. אז היא ירתה בנו ירינו בהם והעסק הזה זז.
אבל כל זמן שהסנקציה לא תהיה, וזה גם מה שיביא תשובה מסוימת למה שלא יכול לתת איצקוביץ ולא אילן, צריך כסף גדול. הכסף גדול יגיע מתוך השתה של עונשים כבדים מאד על אותם אנשים. אפילו במינימום, בלי הרבה ראיות והיום לדעתי קיימת אוירה בבית המחוקקים לעניין הזה משום שאנחנו נמצאים במקום לא טוב בעולם.
מצבנו לא טוב בזירה הבינלאומית בעניין הזה ואז אם אדם יידע שאם לקח סיכון שהוא מקבל בשנה במקום 10,000 דולר שכר דירה, הוא ייקח 50,000 או 60,000 וידע שהוא יכול לאבד את דירתו, חד וחלק. הכסף הזה ייכנס לקרן מסוימת וילך לטובת אותה אישה שצריכה להעיד באכסניה מסודרת, או אולי לתשלום עבור מקומות עבודה. אז אולי תהיה הארה ופריצת דרך עולמית בתחום הזה אחרת הם ימשיכו לעבוד קשה מאד.
אילן בעצמו לא מקודם בגלל תלונות שווא כאלה של כל המחוללים, וכל אחד פה נפגע גם בתקשורת גם באופן אישי ועולם כמנהגו נוהג. יש היצע יש ביקוש וזה פחות או יותר אלא אם כן נוכל להתקדם גם מקצועית וגם מערכתית.
היו"ר זהבה גלאון:
אני שמחה שכיוונו לדעתך, הוועדה ערה לכל ההיבטים האלה ואי אפשר להפיל הכל רק על המשטרה, העניין הזה ברור לחלוטין. הדברים האלה נבנים אחד על גבי השני. אנחנו מטרטרים את כל העולם, אני לפחות, את כל משרדי הממשלה, את כל השרים הנוגעים בדבר, גם בחקיקה ואנחנו לוקחים את כל הדברים בחשבון.
היום אנחנו מאד ממוקדים כי אנחנו בביקור במחוז צפון, רצינו לדעת מה המחוז עושה ואיך המחוז פועל ואנחנו ערים למגבלות שנובעות מכל הדברים שציינת. הכל יילקח בחשבון ואני גם מציינת שיש פרוטוקול לוועדה שמתעד כל מילה ונעשה בזה שימוש הלאה. אני מאד מודה לכם.
סיור באזורי מכוני ודירות ליווי
אבי איצקוביץ:
ברחוב ארלוזורוב יש כששה מקומות, סגרנו אותם אבל מידי פעם הם נפתחים ואז אנחנו נכנסים שוב וסוגרים. אדם משכיר דירה , מחלק אותה לחדרונים ושם הם עובדים. יש מקום במרכז חורב, שמשמש לחדרים להשכרה, אין שם בנות, הקליינט בא עם הבחורה ומשכיר שם חדר. מעבר לזה מרכז הדירות האלה הוא באזור הדר עליון, רחוב הרצל, ארלוזורוב שם המקום הכי גדול, זה מבחינת חיפה.
בקריות זה שונה לגמרי, יש שני מרכזים של מכונים, מרכז אחד בצ'ק פוסט עצמו, בציר שממשיך לעכו ונקרא שדרות ההסתדרות. מעבר לזה לאורך הציר באזורי התעשייה נמצאים עוד מקומות עד לצומת קריית אתא גם שם יש מה מקומות. ממשיכים לכיוון הים לאזור מרכז בלו-בנד, שם גם יש מקום גדול עם שני מכונים גדולים.
כל המקומות סגורים בעיקרון אבל חשוב שתראו את המקומות האלה ואולי יהיה לנו מזל ואחד מהם יעיז לפתוח וניכנס פנימה.
למשתמש יש פה אינטרס כפול כי מעבר לתופעה של הסחר בנשים שכמובן צריך להוציא אותה מהשורש, קיים האלמנט של חברות פשיעה שלמעשה הברז של הכסף שלהם זה אותם בתי הקזינו מצד אחד ובתי הבושת מצד שני שממן להם את האחזקה של הכנופיה, אז יש לנו אינטרס כפול בנושא.
היו"ר זהבה גלאון:
בעקבות ההכרזה על המאבק בפשע המאורגן, אתם מרגישים גם אצלכם שעולים מדרגה, שהשתנתה הפזה במאבק הזה?
אברהם שי:
למעשה כולם מכוונים לנושא אחד, אני מניח שבשלב מסוים נצטרך לביים את הסוכנים כי זה יהיה אחד מהכלים לאתר את המוקדים של המקומות האלה.
ריטה חייקין:
מה המשמעות שחיפה זו עיר נמל ומביאים את הנשים דרך המים באופן לא חוקי? יש הערכות של המשטרה נגד זה?
אברהם שי:
יש לזה התייחסות, יש מצבים בהם שמשטרת הגבולות לא מאפשרת לנשים חשודות לרדת מהאונייה אבל יש גם מקרים של כאלה שיורדות למטרות לטיול ולא חוזרות לאנייה וזה בהחלט חלק מדרכי הכניסה. יש מקרים לא מעטים שאפשר להבריח דרך המרינה, אנחנו בהחלט לא סגורים הרמטית.
יהודה סלומון:
אנחנו מדברים בעיקר על שוהים בלתי חוקיים בקונוטציה של חבר העמים אבל אני יודע שיש גם שוהים בלתי חוקיים מג'נין ומשכם. זו שהייה בלתי חוקית עם קונוטציות נוספות, הם לא לגאליים פה.
ניר מריאש:
כל האזור של הדר בשנים האחרונות, יחד עם ירידה של מחירי דירות, מורכב היום מאוכלוסייה של 65% יוצאי חבר העמים, יש כמה מאות משפחות של משוקמים, משת"פים, יש תופעה של הגירה מכפרי מיעוטים בגליל, משפחות חלשות, משפחות חד הוריות, משהו שאנחנו מכירים מארצות אחרות של הגירה לעיר הגדולה, ומי שנשאר בהדר אלה אנשים מבוגרים מאד שאין להם יכולת כלכלית לעזוב את המקום והם סובלים קשה. הם הופכים להיות מיעוט קטנטן כשכל שאר האוכלוסיות מציפות את האזור.
קיבלנו מכה קשה בחודשים האחרונים כשבתי המשפט ירדו לעיר, נפתחה שם קריית ממשלה עם היכל משפט וכל משרדי עורכי הדין שהיו בהדר על לפני שנה או שנתיים, ירדו כולם לעיר, מחירי הנדל"ן בעיר משקיעים שחקים ובהדר, כל משרד כזה שהיה, מחלקים אותו עם קירות גבס לכוכים וברור לכם למה הוא עומד להפוך. יש לנו צוות משותף עם העירייה כדי לנסות ולשנות אתה אופי של המקום כי המשטרה לבדה לא תוכל להתמודד עם זה.
אילן סרדל:
ציר ההסתדרות הוא ציר המחבר את חיפה ועכו וכל מי שרוצה לעבור לצפון עובר פה. למבנה הזה קוראים ההסתדרות 2 יש בו שתי קומות ו- 18 חדרים. היו הרבה בנות שהם שוהות בלתי חוקיות ועשינו כאן כמה וכמה פשיטות, בהמשך יש את ההסתדרות 8 עם אותו סיפור וכך לאורך כל הציר הזה. בכניסה הם תלו שלט "סגור עד להודעה חדשה". בעקבות הפשיטות של המשטרה הם שמו מצלמות לכל הכיוונים ורק אם זה לקוח הם פותחים לו את הדלת.
זה היה בית הבושת הכי גדול בצפון יש לו שלוש כניסות עם שלוש קומות וכ- 30 חדרים עם 30 בנות שעובדות כל הזמן. סגרנו את המקום לפני שלושה שבועות ביום שישי האחרון תיצפתנו על המקום לראות שלא עובדים בשיטה אחרת וראינו שהם עובדים באותה שיטה של שומר, תצפיתן רכב שמגיע ובתוך המקום עבדו שתי ישראליות.
היו"ר זהבה גלאון:
זאת אומרת שלאחר שזה נסגר לפני שלושה שבועות עדיין יש ניסיונות לתפעל את המקום בעזרת תצפיתנים.
אילן סרדל:
אנחנו עושים פה סיורים מידי שעה.
ביקור בקואליציית ארוני הנשים בחיפה
היו"ר זהבה גלאון:
שלום לכן, ותודה על האירוח.
ריטה חייקין:
הזמנו את הוועדה הפרלמנטרית ומחודש יוני אנו ממתינות שיגיעו לכאן. הרעיון עלה בעקבות זה ששמענו שהוועדה ביקרה במכונים בתל-אביב, סיירה וראתה את הפעילות שלה אזור וחשבנו אם ועדה מגיעה לתל-אביב מירושלים אז למה שלא תגיע מירושלים לחיפה ותכיר את האזור שלנו שמוקף במכונים בבתי בושת בדירות דיסקרטיות ובכל מה שאפשר אבל לא רואים את זה.
לצערנו, שמתי לב עכשיו שהסיור היום היה במכונים הסגורים ולא בפתוחים וזה הבדל מהותי כי למשל בתל-אביב יכלו לעבור ברחוב נווה שאנן להיכנס למכון והמכון עבד, כאן עברנו רק במקומות הסגורים. אז תודה לחברת הכנסת גלאון שהגיעה עד לכאן ואני גם יודעת שהפעילות שלך בכל הוועדה הזו כל כך חשובה, כמו שבלעדנו אם לא נעביר לכם מידע יהיה לכם קשה, ככה אנחנו לא יכולים בלעדיך.
היו"ר זהבה גלאון:
אני מאד שמחה להיות פה ושמחה לפגוש את כולכם. אנחנו פועלים כבר מעל שנתיים וחצי במסגרת ועדת החקירה הפרלמנטרית, ואני נוהגת לציין בכל הזדמנות שחלק גדול מאד מפעילות העבודה מתבסס עם שיתוף הפעולה ההדוק עם הארגונים החוץ פרלמנטריים והארגונים לזכויות האדם, והארגונים שעוסקים בכל מה שקשור במאבק בסחר בנשים. אני שמחה שאנחנו בקשר גם עם הארגון החיפאי, ריטה היא נציגה בוועדה שלנו.
בפעילות הוועדה אנחנו מאד נעזרים מהמידע שאנחנו מקבלים מכן, גם מגופים נוספים אבל אני מתייחסת כרגע רק לכן. אנחנו מנסים בעקבות המידע הזה לעשות שני דברים, האחד טיפול פרטני בנושאים מסוימים אבל גם לצאת מהנושאים השונים להיבטים עקרוניים יותר. אם זה בניסיון לחקיקה או לשנוי חקיקה או הוספת חקיקה. אם זה בניסיון לשנות דעת קהל או להשפיע על הגורמים ברשות המבצעת, דהיינו בממשלה, במשרדים השונים, או אצל פרקליטת המדינה.
ריטה הציעה לפני מספר חודשים שנבקר גם באזור כאן ואני חושבת שזה היה רעיון מצוין. ראשית, כי תופעת הסחר בנשים לא מתרחשת רק בתל-אביב וזה חשוב לראות גם מה שקורה כאן. עוד יותר חשוב, אם אתם שואלים אותי, ולכן אני לא כל כך מתרגשת שראינו מכוני ליווי סגורים, שהמשטרה כאן יודעת שאנחנו עוקבים אחרי הפעילות שלה ומה שהם עושים בנוגע למאבק בתופעת הסחר בנשים.
נושא שלא פחות חשוב בעיני, היה לי חשוב להבהיר לגורמים הראשיים במשטרה את החשיבות שאני מייחסת לשיתוף הפעולה אתכן. אני מבינה שיש קשר ישיר אבל אני חושבת שהם צריכים למסד שיתוף פעולה הרבה יותר מיידי בעבודה אתכן ולייחס לזה חשיבות יותר גדולה, בדיוק כמו שאני מייחסת לזה.
אני רוצה לעדכן אתכם שבהתחלה כשהגענו, לפני שישבנו בפגישה עם כולם, נפגשנו עם מפקד המחוז בורובסקי, עם הסגן שלו יהודה סלומון וליאור בוקר. ריטה שולחת לי באופן קבוע מכתבים והעתקים של מכתבים ומכל המכתבים האלה עלו כמה נושאים שחשבתי חשוב שאני איידע את בורובסקי ואבקש ממנו כמה דברים.
דבר ראשון הוא הנושא של הקשר שלכן מול הגורמים במשטרה שעוסקים עם זה. אחת הבקשות של שריטה הייתה שיוקם איזשהו צוות צפון - - -
ריטה חייקין:
זו לא בקשה שלי אלא בקשה של כל הארגון.
היו"ר זהבה גלאון:
לצורך העניין אני אומרת שלך. הסיכום אתו היה שהם לא יכולים להקים צוות בגלל מבנה של המחוז, כי המחוז בנוי ממרחבים. הסיכום שלי היה שיהיה איש קשר, ריטה פגשה אותו, ושהיא תהיה בקשר מול כל אחד ממפקדי הימ"רים במרחבים. מבחינתה, מי שאחראי על נושא הסחר בנשים זה אותו מפקד ימ"ר. אז אם יש בעיה כמו הסיפור האחרון עם סווטלנה, יש לך את הטלפונים של מפקד הימ"ר ולהם יהיו הטלפונים לכם ויהיה קשר ישיר בניכם. זה נראה לי מאד נכון ומאד יעיל ויכול לקדם את העבודה.
דבר נוסף, ביקשתי ממנו שיזמן את כל החוקרים שעוסקים בסחר בנשים כדי שאתם תבואו ותעשו להם הכשרה, שזה גם מקובל עליו. כל מה שאני מציעה עכשיו, אני מציעה לשלוח לו מכתב בו נאמר שיידעתי אתכם לגבי הסיכום בנושאים הבאים.
דבר שלישי, ביקשתי ממנו שיידעו את כל החוקרים אצלם במחוז שכשנשים באות ומתלוננות שלא רק יעצרו אותם ויחקרו אותם על שהייה בלתי חוקית אלא שיחקרו על עבירת סחר.
לגבי הנתונים שמענו ולגבי הסיור עצמו. לדעתי הדבר המרכזי שלמדתי היום, מעבר לזה ששום דבר לא היה חדש, זה שהמשטרה משתדלת לעשות פעולה של סגירת מכוני ליווי ובאמת לקחו אותנו למקומות הסגורים, הם בעצמם מסייגים את זה ואומרים שהמקומות האלה שהם סוגרים נפתחים שוב מחדש. אבל המאבק של המשטרה כרגע, כחלק ממאבק רחב יותר של הפשע המאורגן, זה מאבק בעניין הנראות. זאת אומרת שהם מטפלים במכונים שרואים אותם, יודעים למפות אותם, ראינו בחוצות המפרץ ובצ'ק פוסט ובכל שאר המקומות.
למשטרה לדעתי יש עניין להראות שהם פועלים וסוגרים את המקומות אבל הסגירה הזו הביאה לכך שמרבית הפעילות בנושא הסחר בנשים עברה לדבריהם לדירות פרטיות, ירדה למחתרת. הם עצמם השתמשו במושג הזה ואמרו שהכרישים הגדולים ירדו למחתרת ומרבית הפעולה נעשית בדירות פרטיות. הם לקחו אותנו לרחוב ארלוזורוב לראות שגם אם נניח עלו על שתים או שלוש דירות פרטיות הבעיה הגדולה שלהם כרגע שיש להם בעיית מודיעין לחדור לדירות הפרטיות. מה שלא כל כך היה לגבי מכוני הליווי, הרבה יותר קל לעקוב אחרי מכוני ליווי.
אם אתם שואלים אותי מה גולת הכותרת של הסיור, לא היה אכפת לי שהם לקחו אותנו למכונים הסגורים כמו ההבנה שלמשטרה במחוז צפון יש צורך בהתמודדות עם עבירות סחר שמתבצעות בדירות פרטיות ויש להם קושי להתמודד עם זה בגלל חוסר שיתוף פעולה מודיעיני עם גורמי מודיעין שספקו להם מידע קודם לכן.
הם רוצים להתהדר בזה שהם סוגרים מכונים, ובעיקר הם לא יודעים איך להתמודד עם היעדר מספיק תקנים של חוקרים דוברי רוסית, של רכזי מודיעין דוברי רוסית, שיש להם בעיה למשל עם השפה הקווקזית שהם הצליחו למצוא רק חוקרת אחת, שגם אין נכונות מתוך האוכלוסייה הזו לעבוד עם המשטרה כי מדובר על קבוצות מאד סגורות. הם דברו גם על הקשר בין אלה שעוסקים בעבירות הסחר וכל מה שקשור לעבירות הנלוות שזה הימורים קזינו סמים וכו'.
אם אני מסכמת את המפגש היום, אני יכולה להגיד שלנו זה היה חשוב קודם כל כדי להיות פה, אני לא יכולה לקרוא לחיפה פריפריה אבל רציתי שידעו שאנחנו עוקבים אחרי מה שקורה כאן. הקשר בין הארגונים והמשטרה וצריך לחשוב איך מתמודדים עם כל העניין של עבירת הסחר שמתבצעת בדירות פרטיות.
אחד הדברים שהם העלו ואנחנו מנסים לקדם את זה עכשיו בחקיקה, בנוגע לדירות פרטיות ומכוני ליווי, עד היום, בניגוד למועדוני הימורים, לא הייתה חקיקה שמאפשרת סגירת מכוני ליווי. אלא אם כן הוכח שמתבצעת שם עבירת סרסרות. ביום רביעי האחרון העברנו בכנסת הצעת חוק בקריאה טרומית שמאפשרת את סגירתם של מכוני הליווי, זה צריך לעבור בקריאה שניה אבל יש לזה תמיכת ממשלה , וזה יעבור. אין ספק שזה יקל על הפעילות המשטרתית.
מעבר לחוק איסור הסחר בבני אדם, שעבר בשנת 2000, של יעל דיין, הוועדה ברשותי העבירה בשנתיים האחרונות עוד כשבעה חוקים שמנסים לתת כלים להתמודדות עם התופעה. אבל לדעתי, גולת הכותרת של הפעילות שלנו, ואנחנו במשא ומתן עם משרד המשפטים, היא אם נצליח להעביר עוד שני חוקים, המתקשרים למה שאנחנו אומרים.
החוק הראשון הוא חוק כולל לאיסור סחר בבני אדם. עד היום עבירת הסחר בבני אדם הייתה תיקון לחוק העונשין. החוק שאנחנו מגישים הוא חוק כולל בפני עצמו של איסור סחר בבני אדם, שהוא בנוי נדבך על גבי נדבך אבל אחד הנדבכים מדבר גם על פעילות כלכלית, כל הנושא של חילות רכוש.
אחד הדברים שתת ניצב בורובסקי העלה זה איך מתמודדים עם העניין הזה של אנשים שנקלעו למצוקה כלכלית והוא הראה לנו מבנים שלמים של מבני תעשייה, שטחים גדולים שאנשים צריכים לשלם ארנונה, ופתאום, מכיוון שיש כל כך הרבה מבנים זה הביא את האנשים להשכיר את המבנים האלה בסכומים מאד גבוהים לכל אותם מכוני ליווי או מועדוני הימורים, זה הכל חלק מאותו דבר.
הדבר הוא איך לגרום לזה שזה יהיה בלתי כלכלי ובלתי כדאי ואחת הדרכים להתמודד עם זה הוא הנושא של חילות הרכוש ופגיעה בכיסם של אותם משכירים. החוק הכולל שדברתי עליו קודם, אחד הפרקים יכיל את כל הנושא של חילות רכוש. אם זה יעבור לדעתי זו מהפכה בתחום המאבק בסחר בנשים. עד היום עסקנו בהגנה על הנשים בהגנה על הקורבנות במאבק בסרסורים בעיקר תחום הענישה ונגד בתי המשפט. פה זו פזה חדשה לחלוטין של המאבק, בעיקר שאנחנו מדברים על מאבק בפשע מאורגן.
נקודה נוספת שרציתי לציין, אם נצליח להעביר עוד חוק שלגביו יש יותר נכונות. אנחנו חושבים שצריך להקים רשות למאבק בסחר בנשים. בדומה לרשות למאבק בסמים, להבדיל אלף אלפי הבדלות אבל מבחינת הקונספציה של רשות. אני מניחה שהוועדה ברשותי תחדל לפעול בסוף השנה אבל יצטרכו להשאיר מנגנון שיעקוב שיתעד שיעמוד בקשר עם כל הגופים.
רותי גור:
למה שהוועדה תחדל לעבוד בסוף השנה?
היו"ר זהבה גלאון:
אני לא יודעת עדיין אבל אני חושבת שאם נצליח להעביר את החוקים ונצליח למפות באופן כולל את ממדי התופעה ואת ההיבטים השונים שלה, אני לא בטוחה שתהיה זכות קיום להחזקתה של ועדת חקירה פרלמנטרית. יכול להיות שצריך להקים ועת משנה במסגרת הוועדה למעמד האישה, אני לא יודעת מה בדיוק הפורמט, אבל אם תהיה רשות שתרכז את כל הפעילות של הגורמים בנושא, משרדי ממשלה, גורמים חוץ פרלמנטריים, אם נצליח להעביר את החוק של הרשות בעיני זה ייתן מענה להמשך הפעילות, וזה בעיני יהיה הישג מאד גדול.
שוב אני רוצה להודות לכם על שיתוף הפעולה לאורך כל הדרך.
רותי גור:
אני רוצה לשתף את כולם בהתרשמות שלי היום, אני לא חושבת שחודש לנו משהו אבל, בדיוק סיפרתי שכשהגעתי בבוקר לתחנת המשטרה ראיתי שתי נשים, אם וביתה שמחטטות בפח האשפה. הבת ראתה אותי ואמרה לאמא אז הם ניסו לעשות את עצמן כאילו הן עושות משהו אחר או להתחבא. אז עליתי למעלה וההקשרים כל כך חזקים בעיני שאנחנו חייבות להתייחס לזה ככה וגם הם יתייחסו לזה ככה.
הם גם אמרו שעד היום כל הנושא של הסחר עובר על הנשים שבאות מאוקראינה וברית המועצות לשעבר, יש את עניין המכונים שסגורים אותם והם עוברים לבתים וברגע שהתמודדו איכשהו בנושא של הנשים שמגיעות מברית המועצות לשעבר אז זה יעבור לנשים שנמצאות פה.
זאת אומרת שאם יצליחו להתמודד עם הנשים שמגיעות לפה מאוקראינה שלא יצליחו להיכנס לפה, זה לא ייעלם ויותר לא יהיה סחר ולא תהיה זנות, אלא מה שיקרה הנשים הפלסטיניות והיהודיות יצטרכו לשמש כתחליף לאותן זרות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון. מבחינתנו, גם כקואליציה, לא שסיכמנו והחלטנו סופית באיזה הצהרה אנחנו יוצאות אבל לדעתנו יש קשר הדוק בין סחר בנשים ובין זנות.
אנחנו פה נגד מיסוד הזנות, וקיבלתי היום עוד הארה בקשר לזה. להם ברור שברגע שתיגמר הזנות הזו, זנות אחרת תגיע לפה. בקשר לסחר דברו על עניין הוכחת הקניה והמכירה ואותה אישה צריכה להיות נוכחת ולנו זה ברור שבעצם בסחר מספיק שמביאים אישה מאוקראינה ומשלמים לה את כרטיס הנסיעה, מבחינתי זה גם סחר.
היו"ר זהבה גלאון:
אבל לא מבחינה משפטית.
רותי גור:
אנחנו מדברות על סחר מאד גדול ופה מדברים על סחר קטן כי הוא מצטמצם לקטע של ההוכחה. בכל אופן יש לנו עבודה רבה ואולי מרינה תגיד כמה מילים על הקו.
מרינה פילקובסקי:
אולי אני אענה גם לשאלה שלך למה אני לא מופיעה לאחרונה בוועדות, לא שהנושא לא מעניין אותי, או שאנחנו חושבות שהוא לא חשוב, מה שקרה בעצם הוא ששנה וארבעה חודשים משרד הרווחה תמך בקו ועל תשתית של קו החירום למניעת אלימות במשפחה, נבנה עוד קו סיוע לנפגעות סחר בנשים ואז הפצנו את כל הסטיקרים על מנת להביא נשים להתקשר. עסקנו גם בפרסום ולקחנו חלק בכל מה שמתרחש וזה היה מאד חשוב להשתתף בוועדה הזו כי הרגשתי שהדברים זזים ולא רק מדברים עליהם אלא יש תוצאות. השנה הודיעו לנו שהמשרד לא יכול להמשיך לממן את הקו.
היו"ר זהבה גלאון:
מתי הודיעו לכם? בעקבות העברת התקציב?
מרינה פילקובסקי:
מה שקורה הוא שהקו הארצי עוד עובד לפי מכרז. לפני שלוש שנים קבלנו במכרז להפעיל את הקו. עכשיו אנחנו שוב חוזרות לאותו מצב ובקרוב אנחנו צריכות לעמוד במכרז ואולי נדבר על זה אחר כך אני אשמח לעדכן אותך או לבקש את עזרתך.
היו"ר זהבה גלאון:
הקו החם עכשיו לא פועל גם בעניין האלימות או רק בעניין הסחר בנשים?
מרינה פילקובסקי:
הקו החם פועל בעניין האלימות עד חודש מרץ כי האריכו לנו את המכרז, וצריך אז להיות מכרז, אני מקווה שהוא יתקיים ונוכל להגיש מועמדות שלנו. הקו של הסחר בנשים לא עבר כמכרז, במשרד הסבירו לי שניתן תקציב לקו הסיוע לנפגעות סחר בנשים ואין באפשרותם להמשיך עם זה ואפילו שהמכרז יעבור לקו ארצי למניעת אלימות במשפחה, התקציב שם עדיין לא כולל את הטיפול בסחר בנשים.
היו"ר זהבה גלאון:
הקו החם של הסחר בנשים הוא רק בחיפה? או שזה קו ארצי?
מרינה פילקובסקי:
הסחר היה קו ארצי עם אותו מספר טלפון, הפצנו את אותו מספר טלפון בכל המקומות.
היו"ר זהבה גלאון:
את יודעת לעשות הבחנה כמה תקציב יועד לקו של הסחר לעומת קו החירום?
מרינה פילקובסקי:
בטח שאני יכולה להגיד.
היו"ר זהבה גלאון:
יש לך נתונים כמה פניות היו לקו של הסחר?
מרינה פילקובסקי:
על זה גלינה תדבר כרכזת הפרוייקט.
היו"ר זהבה גלאון:
אני מציעה שתוציאו לי מכתב שאתם רוצות להביא לתשומת לבי שאתם מפסיקות להשתתף בישיבות הוועדה כמרכזות הקו החם לענייני סחר בנשים כתוצאה מקיצוץ בתקציב להפעלת הקו החם בנושא הסחר בנשים.
אתם ממשיכות בפעילות החשובה שלכן בקו החם למניעת אלימות במשפחה ואתם רוצים לתת לי סיכום מה עשה הקו החם בשנה האחרונה. עם כל האינפורמציה לגבי הפניות שהתקבלו וטופלו, ואני כבר אכתוב הלאה לשר העבודה והרווחה. אתן רק תדווחו לי שאתם מפסיקות להשתתף בגלל הסיבות האלה.
מרינה פילקובסקי:
רק אומר מילה לסיום שבאמת כל העבודה שנעשתה כאן הייתה בשיתוף עם "אישה לאישה" וגם המתנדבות הדוברות רוסית הוכשרו ביחד כדי שיעבדו בשני הפרוייקטים גם בקו החם וגם ב"אישה לאישה".
היו"ר זהבה גלאון:
אני מוכרחה להגיד שוב שאני מסתובבת הרבה בכל הארץ, בכל מיני ארגונים, ובכל ארגוני הנשים, ותמיד אני מספרת על המודל שלכם , איך הריכוז הזה תחת קורת גג וכל שיתוף הפעולה הזה בעיני כל כך טוב. זה כוח הרבה יותר גדול ותמשיכו כך.
גלינה אלחימוביץ:
לפי הטפסים היו לנו 129 פניות. לפי הטפסים הכוונה היא שאם יש פניה, כל הטיפול באותו יום, כל הטלפונים וכל מה שקורה נכנס רק לתוך טופס אחד, כך שזו לא שיחה אחת אבל זה טופס אחד. אז לפי המספרים זה 129, ועוד מעט נקבל את סך כל הפניות של קורבנות סחר.
היו"ר זהבה גלאון:
זה הרבה פניות.
גלינה אלחימוביץ:
אני רוצה להגיד שבשנת 2003, עשינו סטיקרים ומדבקות ושלחתי את זה לכל רחבי הארץ, לכל מרכזי הסיוע ולכל הארגונים שמתעסקים בכל מיני נושאים, בתחנה המרכזית למרפאות מין ולכל מיני מקומות. יש לנו פניות וגם עכשיו אנחנו ממשיכות לקבל פניות למרות שאין לנו קו כמו שמרינה אמרה.
מעל 50% מהפניות אלו פניות מהנשים, גם פניות אנונימיות וגם כאלה שמזדהות. בדרך כלל מה שהן מבקשות זה ייעוץ וקבלת מידע. הן מבקשות גם את התיווך מגורמים אחרים. הסיוע כולל גם פניות למשטרה, פניות למנהלת ההגירה פניות ל"אישה לאישה" פניות למרפאה ודברים מהסוג הזה.
יש לנו גם פניות שהן בקשה לסיוע כספי או בקשה לסיוע בדיור, דיור מיידי זו ממש בעיה קשה. יש פניות מאזרחים שיודעים שמתרחשת פעולה של סחר ומבקשים להוציא מבית הבושת או שיש פניות כאלה של ייעוץ למישהי על זכויותיה ומה אפשר לעשות בשבילה. על זה אין לנו מעקב ואנחנו לא יודעים מה קורה ואיך קורה כי בדרך כלל אלו פניות אנונימיות. רק אם יש בקשה להוציא את האישה, אנחנו מקבלים שם. אבל מאד חשוב שאפשר לפנות לפה באופן אנונימי ולקבל את כל האינפורמציה.
יש גם פניות מארגונים אחרים, משטרה, שבדרך כלל מתקשרת בבקשה למצוא דיור מיידי או אפשרות לאכסן את האישה ליום יומיים. הבעיה שאם יעלו למשטרת ההגירה או משטרה רגילה והיא לא יכולה להעיד אז המשטרה לא מטפלת בה, וגם משטרת ההגירה לא מטפלת בה והאישה נשארת בין הכיסאות וזו בעיה גדולה. עד היום הצלחנו למצוא מקום אבל זה מאד קשה. זה כרוך בשעות על גבי שעות של חיפוש ושיחות ובקשות.
מלבד זה יש גם פניות מקונסוליות, גם בקשת עזרה וגם אותן בקשות שיש מהמשטרה, שהאישה הגיעה לקונסוליה ומחפשים בשבילה סידור. יש פניות גם מהמוקד לסיוע לעובדים זרים ומכל מיני ארגונים שקשורים לזה.
כמה מילים לגבי הפניות של הנשים, יש עוד סוג של פניות שאני רואה כסוג של סחר בנשים ואלו נשים שנמצאות פה באופן לא חוקי שחיות עם גבר אחד אבל ממש כמו קורבנות כי לפעמים הן מוחזקות תחת האיום ותחת אלימות פיזית ומנצלים אותן.
היו"ר זהבה גלאון:
לא הייתי מכניסה את זה תחת הקטגוריה הזו. זו קטגוריה נכבדה בפני עצמה ואיומה בפני עצמה אבל לא הייתי מכניסה את זה לדיווח שלכן.
גלינה אלחימוביץ:
אנחנו מכניסות את זה תחת אלימות במשפחה אבל בכל זאת, אני חושבת שכדאי לשים לב לזה שהנשים האלה מגיעות בשביל למצוא גבר ומביאים אותן גם למטרה הזו.
היו"ר זהבה גלאון:
זו בוודאות לא עבירת סחר בבני אדם, חד משמעית.
מרינה פילקובסקי:
הגבר נוסע לחו"ל כדי להביא לו אישה, הוא מתעלל בה ומבטיח לה שימסד את הקשר ולא עושה את זה.
היו"ר זהבה גלאון:
הקדשתי לזה ישיבה מיוחדת זה נושא חשוב בפני עצמו וזה לא נכלל בקטגוריה של סחר בנשים.
גלינה אלחימוביץ:
הפניות מאד דומות לפניות של הסחר.
היו"ר זהבה גלאון:
צריך להכניס את זה יותר לקטגוריה של אלימות במשפחה.
גלינה אלחימוביץ:
בדרך כלל האישה הזו היא כמו רכוש שלו, אין לה ביטוח רפואי, אי אפשר למצוא לה מקלט או שום דבר אחר, אין לה פתרון ולא לילדים שלה.
היו"ר זהבה גלאון:
טפלתי עכשיו במקרה כזה שממש לא היה לנו איפה לאכסן אותם ומצאנו איזה מקלט בסוף, זה נכון שזה נופל בין הכיסאות אבל זה לא נכלל בקטגוריה של הסחר.
מרינה פילקובסקי:
רציתי להגיד ש- 70% מהפניות הן כן פניות מהנשים עצמן. אנחנו נסכם את הדיווח ונשלח לך.
עדנה זריצקי:
רציתי לשאול אם בין הצעות החוק לכם היה גם חוק שפוגע כלכלית באנשים, להביא אותם לדין על עבירות מס או העלמת הכנסות?
היו"ר זהבה גלאון:
מס הכנסה זה מסובך יותר. היו לנו כמה מחשבות בעניין הזה. אנחנו מתייחסים לזה בעיקר כאספקט של הלבנת הון. אז יש חוק לאיסור הלבנת הון והזמנו גם בישיבה האחרונה את יהודה שפר, ראש הרשות להלבנת הון. דנו על העניין של למה לא דרך מס הכנסה באחת הישיבות, ברגע שאני עושה את זה דרך מס הכנסה, זה מצב של לגיטימציה ואז זה הופך את כל הדיבור על מיסוד הזנות וזה פשוט מכשיר את זה.
אז בכיוון הזה, גם להיאבק בהם מאבק כלכלי ומצד שני לא לתת לזה לגיטימציה ובגלל שיש חוק היום האוסר הלבנת הון אנחנו מתייחסים לזה כאילו מלבינים את הכספים האלה על גבן של הנשים. זאת אומרת שהסרסור מרוויח על גבן והוא מלבין את זה. אנחנו הולכים על ההיבט הזה של הלבנת הון ואז אנחנו לא נופלים למלכודת הזו של הלגיטימציה.
אני חושבת שכל המאבק בסחר בנשים צריך לעבור פאזה, לא שמיצינו את כל האספקטים של ההגנה והענישה, אבל אנחנו ממשיכים להיאבק בזה, והעברנו חוק של עונשי מינימום, ואנחנו מתנגדים לעסקאות טיעון כל הדברים האלה מחלחלים. נראה לי שעכשיו זה מהווה אחד המאבקים מול הפשע המאורגן.
אני באמת חושבת ששיתוף הפעולה פה, גם מהנתונים שאנחנו מקבלים מכן, יתרום גם לבעיות הפרטניות שאנחנו עוסקים בזה וגם היציאה מזה לתפיסה עקרונית של נושאים, אז לדעתי שיתוף הפעולה הזה הוא קריטי לנו. אני מניחה שכל עוד אני יו"ר הוועדה נמשיך לשתף פעולה.
עדנה זריצקי:
לא הבנתי למה למשטרה יש כל כך הרבה קושי במעבר לדירות פרטיות, הרי אם המשטרה בדרך של מסיבת עיתונאים או סתם בדיווח - - -
היו"ר זהבה גלאון:
יש קושי מודיעיני.
עדנה זריצקי:
שימסרו לציבור דרך ידיעה בעיתון שהמשטרה גאה שהיא סוגרת מכוני ליווי אבל היא דואגת שזה יעבור לדירות פרטיות ולשם כך היא הקימה כתובת שאנשים יכולים לדווח באופן אנונימי והם יקבלו את הפניות. הרי אנשים יודעים שיש אצלם את הדברים האלה.
היו"ר זהבה גלאון:
אנשים חוששים לדווח.
עדנה זריצקי:
ברור, לכן זה יהיה אנונימי.
היו"ר זהבה גלאון:
אנשים חוששים, והרבה יותר קל לפעול במקום שאורות הניאון נוצצות והמקומות גלויים, ויכול להיות שצריך למצוא שיטות אחרות.
מנאל שלעבי:
יש סיכוי שנוכל לעשות כמו בנושא של אלימות שתהיינה חוקרות ספציפיות לנושא הסחר בנשים בכל תחנת משטרה.
היו"ר זהבה גלאון:
זה מאד קשה, עדיין אין בכל המקומות חוקרים דוברי רוסית, זה אחד המאבקים שלנו. למשל בתל-אביב, לאחר מאבק ארוך הצלחנו לדאוג לכך שיהיו להם תקנים נוספים לחוקרים ברוסית. שאלתי עכשיו את תת ניצב סלומון והוא עשה לי חשבון כמה רכזי מודיעין וחוקרים ברוסית חסרים לו. אני מתכוונת לכתוב לצחי הנגבי על זה. הבעיה היא שהעוגה היא אותה עוגה, אם עכשיו הוא יכניס עוד חוקרים, הוא יצטרך להוריד מחוקרי הסמים או הנוער. אבל אני חושבת שזה באמת המצב האופטימלי אבל אנחנו עדיין לא שם מבחינת המשאבים והתקציבים.
ריטה חייקין:
הגיוס קיים ויש הרבה אנשים שרוצים להתגייס למשטרה אבל כדי להיכנס לשם צריך פרוטקציה. רציתי לשאול לגבי הצעת חוק לאשרת עבודה לאישה.
היו"ר זהבה גלאון:
בכנסת הקודמת העברתי בקריאה טרומית גם אשרת עבודה וגם אשרת שהייה ואז המשלה התחלפה ולא חל על זה דין רצף. בחוק הכולל של איסור הסחר בבני אדם אנחנו מכניסים את העניין הזה של אשרת עבודה ואשרת שהייה לפרק זמן, ואני לא זוכרת מה פרק הזמן שנקבנו, גם על פי המלצת מחלקת המדינה האמריקאית. אני חושבת שהנשים האלה היום מעידות ומחר מגרשים אותן בלי שנותנים להם פרק זמן להתאושש להסתגל לחסוך קצת כסף זה ממש נורא.
ריטה חייקין:
על מתי מדובר?
היו"ר זהבה גלאון:
זה לוקח זמן אבל זה ייכנס ואני מניחה שבמהלך הקדנציה הזו נעביר אותו.
ריטה חייקין:
אם יהיה חוק לאשרת עבודה זה לא רק שינוי פאזה זה שינוי ענק.
היו"ר זהבה גלאון:
כל החוק הזה, לכן הם עובדים אתנו על סעיף סעיף. אם החוק הזה עובר זו מהפכה שלמה בכל הנושא.
ריטה חייקין:
אז נלמד את השטח, כי המשטרה מתלוננת שהנשים שמעידות בורחות ועובדות בזנות, זה נאמר בצורה כזו בוטה כאילו הן כל כך אוהבות לעסוק בזנות והן בחרו ורצו את זה.
היו"ר זהבה גלאון:
הטענה שלהם זה שהן צריכות להתפרנס ואין להם אפשרות כזו.
מרינה פילקובסקי:
זה גם תהליך משפטי שהוא מאד איטי.
גלינה אלחימוביץ:
אני יכולה לספר על אישה שברחה מהסרסור שלה ואחר כך היא חיה עם גבר אחד ויש לה ילד והיא ברחה גם ממנו כי הוא היה אלים וכשהיא פנתה לסיוע ולייעוץ בלשכת העבודה השיבו לה, את לא יודעת איך להרוויח? הרווחת קודם.
מנאל שלעבי:
אני רוצה להעלות דבר נוסף שולי לא נתייחס לזה עכשיו כי אנחנו עסוקות במאבק בסחר בנשים הרוסיות אבל אולי אחר כך נתמקד בשאלה אולי יש גם תופעה של סחר בנשים פלשתיניות.
היו"ר זהבה גלאון:
אם הייתה, ולו מקרה אחד, היינו יודעים.
מנאל שלעבי:
אני חושבת שיש תופעה שמביאים נשים לקבץ נדבות בארץ. יש לחשים כאלה.
היו"ר זהבה גלאון:
יש את התופעה של הנשים שמביאים אותן לקבץ נדבות, יכול להיות שיש כאלה שעוסקות בזנות אבל לא מדובר על סחר. יכול להיות שיש סרסור אבל מדובר, וזה נורא להגיד את זה כך, בזנות רגילה. אין כאן תופעה של סחר, כשאנחנו מדברים על תופעה שכזו אנחנו מדברים בעיקר על "נשים מיובאות", שמביאים אותן, קונים אותם ומוכרים אותם לצורכי עיסוק בזנות, זו הבחנה מאד ברורה. יכול להיות שיש פה נשים שהסרסורים מסרסרים על גבם אבל ההיקפים של זה מאד נמוכים, גם בגלל העובדה שסגרו את הגבולות וכמעט שאי אפשר לעבור ומדובר על משהו מאד שולי ועל מצוקה כלכלית מאד קשה מביאה נשים ספורות לזה, זה בהיקפים נמוכים מאד ואין עניין של סחר.
לא שזה לא חשוב, אבל אין את האלמנט של הסחר ומדובר בהיקפים מאד נמוכים. גם כל הגורמים שעוסקים באלימות בתקיפה מינית ומקלטים לא מדברים על זה כתופעה, ובכל הצניעות אני יכולה להגיד שאני הייתי יודעת.
מנאל שלעבי:
היו שני ילדים שנחטפו בקלנסווה ובטירה לפני כמה זמן וחשבנו שיכול להיות שיש פה סחר בילדים, ילדים נחטפים ונמכרים מהשטחים לכאן.
היו"ר זהבה גלאון:
צריך לבדוק את זה.
מנאל שלעבי:
יש דברים שקורים בגבול הזה שבתפר ואי אפשר לדעת מה קורה שם.
היו"ר זהבה גלאון:
התפר הזה מייצר הרבה דברים. שווה לבדוק את זה, לא מדובר כרגע על ממדים של תופעה אבל זה לא אומר שזה לא יכול להתפתח. אני רוצה להודות שוב על קבלת הפנים, על שיתוף הפעולה שוב תודה, והישיבה הזו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:00
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה