פרוטוקולים/סחר בנשים/4139
ירושלים, א' בטבת, תשס"ב
16 בדצמבר, 2001
הכנסת החמש-עשרה
מושב רביעי נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 17
מישיבת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא סחר בנשים
שהתקיימה ביום רביעי, כח' בחשון התשס"א - 14 בנובמבר 2001, שעה 9:30
נכחו:
חברי הוועדה: יו"ר זהבה גלאון
ח"כ מרינה סלודקין
מוזמנים: משרד החוץ
דן בן אליעזר - מנהל זכויות אדם
שרון דויטש - אגף משפט
משרד העבודה והרווחה
עדה פליאל-טרוסמן - ס. מנהל השרות לנשים ונערות
משרד לבטחון פנים
חגי הרצל - עוזר השר לבטחון פנים
עו"ד עודד ברוק
דודו פרץ
משרד המשפטים
עו"ד רחל גרשוני
עו"ד תהילה נחלון - מתמחה ייעוץ וחקיקה
אמנסטי
שולי הופמן
יעל וייס-ריינד
מוקד סיוע לעובדים זרים במעצר
עו"ד נעמי לבנקרון
עו"ד יוני לרמן
תודעה
ניסן בן עמי
לאה גרינפטר-גולד
מנהלת הוועדה: תמי ברוך
סדר היום: שיתוף ארגון IOM בטיפול קורבנות הסחר בנשים
נרשם על-ידי: פרוטוקולשיתוף ארגון IOM בטיפול קורבנות הסחר בנשים
היו"ר זהבה גלאון:
אנחנו מתחילים את ישיבת הוועדה. זוהי ישיבה מצומצמת יחסית. אנו שמחים לדון בפורום קטן יחסית באפשרות לשתף פעולה, או לראות איך ניתן לשתף פעולה עם אירגון IOM. אני שמחה שנמצאים כאן נציגי משרד החוץ. כולם מכירים כמעט את כולם כאורחים די קבועים אצלנו בוועדה. הייתי מבקשת מנציגי ארגון תודעה לפתוח בעניין החשיבות של שיתוף הפעולה והקשר ואחר כך נשמע את נציג משרד החוץ מר בן אליעזר.
לאה גרינפטר:
את אירגון IOM אנחנו רוצים קודם כל להציג, כי אולי לא כולם מכירים אותו. IOM זה INTERNATIONAL ORGANIZATION FOR IMAGRATION. האירגון הוא בין לאומי, הוא נוסד בשנת 1951, הוא אינו שייך לאירגונים של האו"ם אבל עובד איתם בשיתוף פעולה אינטנסיבי וגם עם אירגון לשיתוף פעולה ובטחון באירופה. IOM עובד בדרך כלל עם השלטונות, כרגע הוא עובד עם שמונים ותשע מדינות. כשהיינו בבלגיה נפגשנו עם האחראי לנושא הסחר באירופה והוא הדגיש בפנינו שהאירגון מאוד מעוניין לעבוד עם ישראל וביקש ליצור קשר עם משרדי הממשלה, על מנת לבנות מערכת של תיאום ושיתוף פעולה. בדרך כלל האירגון הזה יכול לתת עזרה טכנית, הדרכה וציוד לשלטונות המדינה כדי לקדם את ההקמה של מערכות הגירה יעילות. שיתוף פעולה טכני צריך להגדיל את היכולת של מוסדות השלטון ומוסדות אחרים במדינה להיאבק בסחר במהגרים, תוך כדי זה שהם בונים ומקדמים הגירה חוקית ומסודרת של בני אדם.
על פי מה שנאמר לנו האירגון יכול לתת לישראל סמינרים, פורומים, מחקרים, ומתודולוגיות לאיסוף מידע, שיתוף פעולה טכני, הפצת מידע והחזרת מהגרים ועזרה לאינטגרציה שלהם במדינות המוצא. כמו כן ייעוץ ותמיכה רפואית.
IOM מבחין בין סחר והברחה. הסחר משמעותו מהגר שמגיע נגד רצונו, כלומר נחטף, נאסף, נמכר ומועבר בין או בתוך מדינות, כאשר מתווכים מקבלים בדרך רווחים כספיים או אחרים, על ידי רמאות, שימוש בכוח או צורות אחרות של ניצול המפרות את זכויות האדם של המהגרים. הברחה משמעותה עזרה לעבור גבולות בצורה לא חוקית.
IOM שם את הדגש גם על כך שהמהגר יכול לחזור לארצו רק אם הוא רוצה בכך. אם הוא לא רוצה הוא צריך לקבל אפשרות של שהיה חוקית בארץ שבה הוא נמצא. האירגון בונה תכניות עבודה ופרוגרמות עם מדינות שונות, למשך שנה שנתיים, אשר כוללות מספר שותפים. השותף ההכרחי הוא שלטונות המדינה. בלעדיהם הם לא מוכנים ליצור שום תכנית עבודה. ראינו פרוגרמה שהארגון יצר בניגריה ובמקדוניה, בסכומי עתק, בשיתוף עם הממשלה ואירגונים לא ממשלתיים. הממשלה חייבת להיות מיוצגת כפרטנר של התכנית הזו. הם מקיימים קשר עם אירגונים שמנהלים מקלטים, הם לא מנהלים מקלטים בעצמם אבל נותנים את היכולת הכספית להקים אותם.
הארגון הזה החזיר בשנת 2000 כשבע מאות ושלוש נשים נסחרות למדינות שלהם מאירופה המערבית והבלקן. רוב הנשים הנסחרות היו ממזרח אירופה. יחד עם זאת מאחר וידוע כי מדי שנה עוברות מאות אלפי נשים מאירופה המזרחית לאירופה המערבית ניתן להניח שרובם הגדול לא יכול להוכיח שהם נסחרות ואז הם מתקשות לענות על הקריטריונים של IOM כשהם זקוקות לעזרתו.
על פי מחקרים שונים הסטטיסטיקה היא ששבעים אחוז מהנשים ידעו לאן הם מגיעות וידעו מה יעשו בהם. בישראל אנחנו כבר מבינים שאותם שבעים אחוז לא ידעו למעשה באיזה תנאים הם יימצאו ושרבות מהם חוות מכירה מסרסור לסרסור. לנשים אלה ארגון IOM כנראה מתקשה לעזור. הארגון שלנו כרגע בונה, בשיתוף עם הקהילה האירופית, פרוייקט המתאם בין ממשלות, שגרירויות, ארגוני שטח והILO-, ארגון העבודה הבין לאומי. הוא מתאם בין המקורות לבין הקורבנות של הסחר. ישראל כמדינה לא יכולה להשתתף בפרוייקט הזה כי היא נמצאת מחוץ לקהילה האירופית, אך כיוון שאנחנו כאן מייצגים את הארגון בדקנו את הנושא ויש אפשרות לתאם את הנושא דרכנו. כמו כן סלובקיה למשל אינה שייכת לקהילה האירופית, אבל המרכז של הפרוייקט נמצא דווקא בסלובקיה כי זה המרכז שהארגון הבינלאומי נמצא בו. לארגון מרכזים גם בצרפת, בדנמרק, בשוויץ ובארה"ב.
הפרוייקט הזה מציע רשת של קשרים עם אירגונים היכולים לתת לנשים קורבנות הסחר, גם אם אינם רוצות להעיד נגד הסוחרים, סיוע עם הגעתם חזרה לארצות המוצא שלהם, מקלט, טיפול פסיכולוגי, רפואי ועזרה בהיקלטות בחברה. מדובר על כמעט שבעים אחוז מהנסחרות.
האירגון הזה הוא INGO, עם מעמד מייעץ באו"ם, קטגוריה 1, הוא קיים כבר מאה חמישים שנה ויש לו נציגים בכל הגופים של האו"ם. הוא העביר בשנת 1949 את האמנה נגד סחר בנשים וניצול הזנות של האחר, וב89-' את האמנה לזכויות הילד. שבעים ותשע מדינות קשורות עם האירגון ואנחנו מייצגים אותו בארץ.
היו"ר זהבה גלאון:
תודה רבה. במסגרת הדיון בוועדת החקירה אנו מנסים לראות איך מתמקדים בסוגיית הסחר בנשים המגיעות לכאן, ואחת המחשבות שלנו היא לבחון איך ניתן להסתייע בניסיון, בידע ובמשאבים של גופים בינלאומיים העוסקים בנושא, מאחר ומדובר בתופעה בינלאומית. אחת המחשבות היתה לראות האם ניתן להסתייע באירגון IOM, ואשמח לשמוע את התייחסות משרד החוץ. בבקשה, מר בן אליעזר.
דן בן אליעזר:
תודה על הסקירה על האירגון. ברצוני להציג את הקשרים שיש לIOM- ולישראל ולאפשרויות לשיתוף פעולה. אנו רואים חשיבות רבה לקשור את IOM לענייננו. גם האמריקאים רואים בחיוב את הידוק הקשר בנושא הסחר בנשים.
לישראל כבר שנים רבות יש קשרים עם האירגון. זהו אירגון ידידותי, בין ממשלתי ובין לאומי. בזמנו האמריקאים הסכימו להעביר חלק מכספי הסיוע לIOM- בגין סיוע באירגון העברת יהודים מארצות בעייתיות, כך שלIOM- היה משקל בנושאים כמו מבצע משה, עליית יהודי אתיופיה ועליית יהודי ברית המועצות. ביולי 1998 נחתם הסכם בין האגף לשיתוף בין לאומי במשרד החוץ וIOM-. משתלמים המגיעים מכל העולם לקורסים של האגף לשיתוף בין לאומי במשרד החוץ נהנים מכרטיסי טיסה מוזלים שמהם האירגון נהנה. באוגוסט 98' נחתם הסכם מסגרת לשיתוף פעולה בין ישראל לIOM-, כאשר מהצד הישראלי חתמה הסוכנות היהודית. בדצמבר 98' היתה כאן משלחת בכירים מקזחסטן להכשרה במימון IOM. ביולי 99' בשיתוף IOM האירגון החזיר קבוצה של פליטים מקוסובו באמצעות מטוס חכור לארצם. הוא דאג לסידורי הקרקע ולתיאום עם נאט"ו. בנובמבר 99' הוחזרה משפחה לפרישטינה. הנציג האיזורי של האירגון יושב בקהיר.
ישראל תרמה בעשור האחרון סכום כסף גדול, היא היתה למעשה התורמת השביעית בגודלה, יותר אפילו מהמתחייב על פי מפתח האו"ם לאירגון. חלק מהמימון או רובו היה של הסוכנות היהודית. כיום המצב קצת השתנה, יש לנו משרה מסויימת שאנחנו צריכים לשלם, אבל זה מחוץ לנושא.
שיתוף הפעולה עם האירגון הוא מאוד חשוב. ביולי, כאשר התחלתי בתפקידי הנוכחי, ביקרתי בז'נווה ונפגשתי עם האחראי על קשרי חוץ בIOM-. דיברנו על שיתוף הפעולה. כמו כן ביקרה בארץ נציגה של האירגון בשם טל רביב. היא נפגשה עם הצוות הבין משרדי. לצערנו משרד החוץ לא הוזמן לאותו דיון אבל קיבלנו את הדו"ח. בהמשך למעורבות שלנו בין היתר גם בדיונים כאן ביקשנו מהנציגות שלנו בז'נווה לקיים פגישה ולראות כיצד אנחנו יכולים לקדם את שיתוף הפעולה. התקיימה פגישה כזאת בשלושים ואחד באוקטובר. ההיזון שקיבלנו מהנציגות שלנו בז'נווה בעקבות הפגישה שהם קיימו הוא שבאירגון עוקבים בשביעות רצון אחר מה שנעשה כאן בארץ, בין היתר בנושא של תיקונים בחקיקה, בנושא של הקמת הוועדה הבין משרדית והטיפול בנושא בכנסת. הם מודעים לחומרת התופעה מחד אבל הם משוכנעים שבמאמץ ניתן להתמודד עימה. כמובן שהם יכולים לתרום מנסיונם. הפגישה עסקה בקוים כלליים בשאלה כיצד ניתן להסתייע בהם אבל הם מאוד רוצים להגיע ארצה ואנו עומדים לארח נציג של האירגון העתיד להגיע כדי להיפגש עם הגורמים המקצועיים בארץ, גם גורמים ממשלתיים, גם NGO'S, ללמוד מקרוב על הצרכים וסדרי העדיפויות ולראות כיצד ניתן להמשיך ולשתף פעולה.
מבחינת הפרמטרים, לכל פרוייקט של האירגון יש כמובן משמעות תקציבית, וכל שיתוף פעולה איתם מחייב איתור מקורות מימון. מבחינתם ישראל נחשבת למדינה מבוססת ולכן הם מצפים שהיא תישא בהוצאות, לעומת מדינות כמו מדינות הבלקן שם צריך לסייע, ואז הם מגייסים את הכספים ממדינות תורמות אחרות. במקרה של ישראל הם מצפים שישראל תישא בעצמה את ההוצאות. הם מוכנים להעמיד לרשותנו ייעוץ, ביצוע מחקרים, הדרכה בהקמת הוסטלים, הכשרת אנשי מקצוע, הכשרת שוטרים, על פי הפרמטרים ושיטות העבודה שלהם. הם יזדקקו לנציג מטעמם שילווה את הפרוייקט מקרוב. זה יכול להיות שליח של IOM בארץ, שעלותו יקרה ואנחנו נתבקש גם כן להשתתף במימונו, ויכול להיות גם NGO ישראלי או בינלאומי שיהיה מקובל עליהם ויפקח, כאשר כמובן החיבור של התכנית הוא מול הממשלה.
בימים הקרובים אני עומד לקיים ישיבה עם הצוות הבין משרדי בנושא IOM ולראות כיצד ניתן לקדם את המשך שיתוף הפעולה, כאשר במכתב שקיבלנו מהם הם כתבו שהם מעוניינים ומוכנים לספק תמיכה טכנית לכנסת בנושא של אימוץ חקיקה חדשה בנושא סחר בנשים, תמיכה טכנית לוועדה הבין ממשלתית, נושא של מימון מקלטים לקורבנות הממתינים לחזרה, כולל הדרכה לצוות, ייעוץ וסיוע רפואי לקורבנות. הם יכולים לתרום בנושא חזרה, קבלה ורה-אינטגרציה של אותם קורבנות במדינות המוצא, לאפשר קשרים עם משרדי ממשלה ומשטרות במדינות המוצא לשיתוף פעולה ומידע, להביא להגברת המודעות במדינות המוצא בין הקורבנות הפוטנציאליים על הסיכון בסחר, כולל שימוש במדיה והדרכה לאנשי מדיה כיצד לנתב בצורה נכונה את הנושא. הם יכולים לשתף פעולה בהדרכת נציגים הקשורים באכיפה, NGO ואירגונים הקשורים בנושא סחר בקורבנות. הם יכולים לספק מידע על התמודדות של מדינות אחרות בנושא ויכולים גם לאסוף מידע על מכניזם של סחר בנשים לישראל ממדינות המוצא. זה מה שמופיע בנייר שהם שלחו, אבל כאמור הם בהחלט מעוניינים להגיע ארצה וללמוד מקרוב ולגבש כאן תכנית קונקרטית. ושוב ברצוני לציין שלמשרד החוץ יש עניין רב בהידוק הקשר. כמובן תהיה לזה משמעות תקציבית שנצטרך לראות בפורום הבין משרדי כיצד אנחנו גם מתגברים על המרכיב הזה.
עדה פליאל-טרוסמן:
אנחנו צריכים ללמד אותם את מה שנעשה בארץ, זה תהליך ושלב, ואחר כך הם ייעצו לנו, כאשר אנחנו למעשה די מגובשים.
היו"ר זהבה גלאון:
אני לא חושבת שאנחנו צריכים ללמד אותם לגבי מה שקורה בארץ. אני חושבת שאנחנו יכולים להסתייע בהם. אנחנו לא ממציאים את הגלגל. מעבר לעניין הכספי, בסקירה שנתת יש שיתוף פעולה עם האירגון, יש אינטרס למדינת ישראל לפעילות הדוקה יותר עם האירגון בעיקר אפרופו הדו"ח האמריקאי. אני לא מדברת ברמה הטכסית וההצהרתית אלא ברמה אופרטיבית.
דן בן אליעזר:
הייתי אומר שיש בהחלט עניין לשיתוף פעולה עם האירגון, לא רק על רקע הדו"ח האמריקאי אבל גם על הרקע הזה. אנחנו חושבים ששיתוף פעולה עם האירגון הוא בעל משמעות פוליטית, מעבר כמובן לתרומה של האירגון בנושא עצמו או בנושאים האחרים. זאת במסגרת המדיניות שלנו והראיה שלנו את החשיבות של הידוק הקשרים עם אירגונים בינלאומיים, אירגוני או"ם ואחרים.
כמובן שעל רקע הדו"ח האמריקאי אנו סבורים כ שיתוף הפעולה עם IOM יוכל להיות עוד משבצת שתוכל לאותת לאמריקאים שאכן אנחנו עושים מאמצים לטיפול בנושא הסחר בנשים.
האמריקאים מבחינתם היו מאוד מעוניינים לעזור לנו בנושא. בזמנו התקיימה ישיבה במשרד החוץ, בהשתתפות נציגי משרדי ממשלה שונים והמשנה לפרקליטת המדינה, כאשר האמריקאים היו הנוגעים בדבר. השגריר האמריקאי אמר שבהחלט הם יהיו מוכנים לסייע בנושא הזה. כיום מסתמנת אפשרות לחבר גם את הנכונות האמריקאית לסייע עם הIOM-, מאחר והאמריקאים מעוניינים שבסופו של דבר יהיה אירגון בינלאומי מוכר שהם יוכלו להתחבר אליו ביחד איתנו. הIOM- הוא אחת האופציות.
דודו פרץ:
ברצוני להתייחס למה שנאמר לגבי הברחה ולגבי כניסה לארץ. ההתייחסות של המשטרה הינה שזה לא מעניין אותנו עם הנשים הוברחו לפה, באו מרצונם או שלא מרצונם. זו התייחסות של קורבן, ולא משנה מה היו הנסיבות. אין אף אישה שרוצה להגיע לארץ הזאת על מנת לעסוק במקצוע הזה, יהיו האילוצים אשר יהיו. כך אנחנו מתייחסים היום גם לאלה שסחרו באותם נשים, לא משנה אם הנשים הסכימו או לא. בנוסף עומדת פסיקה של בית משפט עליון בנושא הזה. יש עכשיו דיון על עירעור להארכת מעצר עד תום ההליכים של עבריין, אשר הסניגור שלו הביא הוכחות שהאישה הסכימה ובית המשפט אמר את דעתו שזה לא משנה אם יש או אין הסכמה לעניין העבירה הזאת.
ישנה בעייה אשר עלתה בוועדה הזאת. למעשה הבעיה קמה ותיפול לצערי הרב במישור התקציבי, אם יהיה תקציב, אם יימצאו מקורות תקציביים, ולא מי ינהל את ההוסטל, אם IOM או האירגון שלאה חברה בו או משרד העבודה.
היו"ר זהבה גלאון:
לכאורה אנחנו נמצאים במצב אופטימלי ואין לנו בעיה תקציבית. הדיון הוא יותר ברמה העקרונית, האם באמת אנחנו כמדינת ישראל נכנסים בסוגיה הזו של סחר בנשים לשיתוף פעולה בין לאומי, מעבר לשיתוף פעולה בין משטרות או בין גורמי אכיפה, בעניין של ההתמודדות והניסיון לסייע.
רחל גרשוני:
אנחנו נפגשנו עם נציגי IOM ודיברנו על כך שאנחנו יכולים להפיק הרבה תועלת מהניסיון שלהם. הבנתי שהם גם עוסקים בניהול של המקלטים, בכל אופן בהדרכה, בהכשרה ובלימוד כל הבעייתיות הנובעת מזה. זו פעם ראשונה ששמעתי על האבחנה בין נשים שבאו מרצון לנשים שבאו שלא מרצון. הדבר לא נאמר לנו בעבר. אני מתקשה לראות איך יהיה אפשרי לתחום את הגבולות פה, ממה שאנחנו הבנו אין להם נתונים ממש בדוקים. יש להם נתונים רק על מיעוט של הנשים המגיעות לפה, וגם אני לא יכולה להגיד יותר מאשר שחלקם באות מרצון וחלקם לא באות מרצון. נשאלת השאלה איך פותרים דבר כזה, האם הם עורכים איזו בדיקה בקרב הנשים הללו.
ניסן בן עמי:
יש להם רשימה של קריטריונים והאישה צריכה לענות על הקריטריונים האלה. זה בדיוק הקושי שיש עם אירגון מהסוג הזה.
עדה פליאל:
המשמעות של האבחנה היא בין להחזיר או לגרש את הנשים לארצות המוצא שלהם לבין להשאירם במדינה שאליה הגיעו. אם הם אומרות שהם הגיעו מרצון והם רוצות להישאר אנחנו צריכים להנפיק להם אשרות שהייה.
עו"ד עודד ברוק:
זה אחד הנושאים שלא עלו בפגישה, החובה להשאיר אותם בארץ,
היו"ר זהבה גלאון:
אין לי מנדט לדבר בשם האירגון אבל אני חושבת שזה מסוג הדברים שניתנים למשא ומתן אחר כך. הפרקטיקה יוצרת בסופו של דבר את האבחנות שמקבלים ואלה שלא. אני לא בטוחה שנוכל עכשיו לקבל את העקרון הגורף שכל אישה המבקשת להישאר מקבלת אשרת שהיה. זה בעייתי מאוד.
דוד פרץ:
טל, נציגת האירגון שהופיעה בפני הוועדה הבין משרדית, אמרה שתהליך קליטה במדינה קשה עד כמעט בלתי אפשרי. מקרים בודדים מאוד מצליחים. בדרך כלל הנטיה היא להחזיר את הנשים לארצות המוצא שלהם.
עו"ד עודד ברוק:
מדובר על כשבע מאות נשים בשנה.
עו"ד נעמי לבנקרון:
ברצוני לברך על היוזמה של יצירת הקשר עם אירגונים בין לאומיים. אני חושבת שזה מאוד חשוב. ברצוני לדעת האם משרד החוץ בדק גם אירגונים נוספים פרט לIOM-. אנחנו עומדים בקשר עם כמה אירגונים והייתי רוצה לדעת האם נבדקו אפשרויות נוספות.
לגבי עדות תביעה, אני מניחה שחלק מהיושבים בחדר מקבלים הרבה תכתובת שלי בנושא, אנחנו בהחלט מנסים להשיג לנשים אשרות שהיה כאן, אבל לפני שמגיעים כל המגעים וההסדר הרישמי יותר רציתי לדעת האם יש אפשרות לזרז לפחות את נושא עדות התביעה שצריכות את השירותים האלה אולי קצת יותר מנשים שלא העידו.
מעבר לכך היתה לי זכות לפגוש את טל, הייתי איתה גם בכנס והיא ביקרה יחד איתי בהוסטל בו מוחזקות עדות התביעה. התרשמתי מאוד מצורת העבודה שלה. ההסכם שלנו עם הIOM- כרגע, דרך טל שבדקה את התקשורת שלהם בז'נווה, הוא שחמישה עד שישה מהמקרים הקשים ביותר לפי שיקול דעתנו יוחזרו דרכם, "על חשבון הבית", והאפשרויות הרישמיות יותר ייבדקו בדרגים הרשמיים. מהמקרים שחזרו דרכנו אני יכולה להגיד שהיו שתי בעיות טכניות מאוד חמורות אבל באופן כללי מאוד התרשמתי מהטיפול. הם באמת נותנים שירות מאוד מקצועי, וזה דבר שאנחנו ממליצים עליו בחום.
היו"ר זהבה גלאון:
ברצוני לתמוך, לברך ולעודד את משרד החוץ בנושא הזה. אני מאוד תומכת בכלל בעידוד קשרים עם אירגונים בינלאומיים ובעיקר מנחה אותי הגישה שלא חייבים לקבל את הכל כעיסקת חבילה. לא בטוח שאנחנו יכולים היום להיכנס לאבחנה הדקה האם אישה נחטפה או באה מרצון, וזה גם לא כל כך רלוונטי בשורה התחתונה. יחד עם זאת אפשר להסתייע בניסיון רב בשורה של תחומים.
בתחום הצר שלנו כוועדה, באספקטים של החקיקה, ברצוני ליידע את הנוכחים על כך שהוועדה הגישה עשר הצעות חוק בשורה של נושאים אשר עלו במהלך הדיונים, כדי לנסות לבחון דרכים נוספות להתמודדות עם הסוגיה. חקיקה לבד זה לא מספיק ולכן צריכה להיות פעולה משותפת גם עם אירגונים בינלאומיים וגם עם אירגונים בארץ בנושא. היום עולה לדיון חוק של עונשי מינימום בסחר בנשים שהממשלה תומכת בו, ובשבוע הבא עולה חוק, אף הוא בתמיכת הממשלה, שהסנגוריה הציבורית תוכל לייצג את קורבנות הסחר.
עו"ד רחל גרשוני:
לא מדובר דווקא בסנגוריה הציבורית. הממשלה תקבע איזה גוף. התנאים היו שהממשלה תקבע איזה גוף, כי לא ברור שהסנגוריה הציבורית היא הגוף המתאים. סנגוריה ציבורית מייצגת בהליכים פליליים, מייצגת נאשמים, עצורים, נידונים.
היו"ר זהבה גלאון:
הנושא יהיה פתוח למשא ומתן. אנחנו נעביר את חוק הסנגוריה הציבורית ונדון בנושא בהמשך. אני בכל זאת תומכת בהצעה שהסנגוריה הציבורית תייצג את הנשים. מכל מקום אלו רק שתי דוגמאות מתוך שורה של הצעות חוק שבמרביתם הממשלה תתמוך. יכול מאוד להיות שיש דברים שלא חשבנו עליהם ואנחנו יכולים להסתייע בניסיון של גופים כמו IOM בכל הנושא של החקיקה וקידום רעיונות בתחום החקיקה. מצאתי לנכון לקיים את ישיבת הוועדה בנושא הזה וסטינו מעט מהמנדט שהקצינו לנו. חשבנו שזה חשוב לבדוק מה קורה ולחקור את הנושא, אבל לא פחות חשוב שוועדה של הכנסת מתכנסת בנושא ותומכת בטיפול בו. דיברתי עם חברי הוועדה ולצערי כל אחד מחברי הכנסת יושב באותה שעה בשתיים שלוש ועדות שונות. יש תמיכה מאוד גדולה של חברי הכנסת לעובדה שמשרד החוץ יתמוך בשיתוף פעולה, וכמובן זו תהיה גם המלצה של הצוות הבין משרדי. אני לא נכנסת כרגע לפרטים לגבי מי ישלם, מי יממן ואיזה סעיפים בדיוק, אבל אם בבואכם למפגש עם הדרגים הבכירים יותר אפשר יהיה לומר שוועדת החקירה של הכנסת מאוד תומכת ומאוד מגבה את הנושא, אני חושבת שזה מאוד חשוב לנו לשיתוף פעולה עתידי, בעיקר לאור העובדה שאנחנו עדיין תחת הרושם הקשה, שאני מבינה שעומעם במעט, של הדו"ח האמריקאי. הוא אמנם עומעם אך עדיין נמצא על הפרק. אשמח אם ניתן יהיה להעביר את המסר הזה הלאה.
עו"ד רחל גרשוני:
ברצוני לשאול איזה אירגונים בינלאומיים נוספים קיימים שאפשר להיעזר בהם.
עו"ד נעמי לבנקרון:
אשמח להעביר לכם את הרשימה.
לאה גרינפטר-גולד:
אנחנו נוסעים לסלובקיה בסוף השבוע לכנס ונחזור עם חוברת של שלוש מאות עמודים בנושא ועם כל הקשרים.
היו"ר זהבה גלאון:
כמה מקלטים לנשים יש לIOM- כיום?
עו"ד נעמי לבנקרון:
אני יודעת שהמקלט במולדובה התחיל לפעול ממש לאחרונה. לגבי שאר הארצות אינני מעודכנת.
עדנה פליאל:
אני מבינה שהם לא מפעילים את המקלטים אלא מייעצים ומדריכים.
עו"ד נעמי לבנקרון:
בינתיים אנחנו מנסים לעשות רשימה של אירגונים שנוכל לפחות לחלק בכלא לנשים, כדי שבמידה והם זקוקות לסיוע כשהם חוזרות ידעו לאן לפנות, ברוסיה, באוקראינה ומולדובה, שאלה הקבוצות העיקריות.
היו"ר זהבה גלאון:
נראה לי שהנושא מוצה. תודה רבה לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה 10:30.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה