פרוטוקולים/סחר בנשים/5394
ירושלים, כ"א בתמוז, תשס"ב
1 ביולי, 2002
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מספר 30
מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא סחר בנשים
יום ד', ט' תמוז התשס"ב, 19.6.02, בשעה 09:30
על סדר היום: דיווח המשטרה על המעצרים האחרונים של סוחרי הנשים
נכחו:
חברי הוועדה: זהבה גלאון - היו"ר
מוזמנים: חזי מוקד - מחליף את חגי הרצל, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק פיני אבירם - ראש מחלק תשאול, המשרד לביטחון פנים
פקד דודי פרץ - אגף חקירות, המשרד לביטחון פנים
מיה גולדשטיין - המשרד לביטחון פנים
עו"ד רחל גרשוני - משרד המשפטים
עו"ד אלחנן זכוביצקי - הסיוע המשפטי
עו"ד אורלי מוראל - סגנית פרקליטת המדינה
עו"ד רינה נשר - משרד הפנים
זאב לוריה - סגן מנהל מח' זכויות אדם, משרד החוץ
אושרת טוקר-מימון - האגודה לזכויות האזרח
עו"ד נעמי לבנקרון - מוקד סיוע לעובדים זרים
שמרית רגב - דוברת שדולת הנשים בישראל
יהודית אופנהיימר - מנהלת קול האישה
סרגיי סליק
רבקה אדלר
יועצת משפטית: מיכל נוף
מנהלת הוועדה: תמי ברוך
נרשם על ידי: מילת - הקלטות ותמלול
דיווח המשטרה על המעצרים האחרונים של סוחרי הנשים
היו"ר זהבה גלאון:
בוקר טוב לכולם, אני פותחת את ישיבת הוועדה. עוד לא התאוששנו מהישיבה של אתמול על הקמת האיגוד המקצועי של בעלי מכוני הליווי - אנחנו זימנו את הישיבה לאור המעצרים האחרונים שהיו של סוחרי נשים, זימנו את הישיבה לקבל דיווח מהמשטרה קצת יותר בפרוטרוט על העצורים, על הרשת, על מה נחשף - אני חושבת שאפשר בהזדמנות הזאת לברך את המשטרה על העבודה שלה, על האכיפה המוגברת. אני יודעת שיש קיצוצים למיניהם ויש קשיים בתל אביב, ובכל זאת יש כאן מעצרים, תפיסות והתייחסות לסוגייה.
אנחנו ביקרנו ביום ראשון האחרון בבית המעצר אבו כביר ופגשנו חלק מהעצורים ושמענו את הגירסה שלהם - יש לי כאן גם את כתבי האישום שעומדים להיות מוגשים היום בתל אביב על ידי הפרקליטות. אני מניחה שאת כל שאר הפרטים אנחנו נשמע מרב פקד פיני אבירם. אז שוב בוקר טוב, בבקשה.
רפ"ק פיני אבירם:
אני אתחיל בסקירה כללית קצרה, ואחר כך נעבור לפרשייה שהיא אולי יותר מעניינת - אני לא יודע כמה זמן מוקצב לזה. אני אתן סקירה כללית קצרה על ההתפתחות של התופעה והטיפול בתופעה בזמן האחרון - הטיפול המשטרתי בתופעה בשנת 2002 מול שנת 2001. אני מדווח כמובן רק על הטיפול במחלק שלי, מחלק א' בתשאול ימ"ר תל אביב. בימ"ר תל אביב עצמו ישנו מחלק נוסף, שמר שוקי בללי מטפל במקביל בפרשיות נוספות, אבל על זה אני לא אדבר, כי אני לא מכיר את פרטי הפרטים. לכן אני אדבר רק על הפרשיות שטופלו אצלי.
בהשוואה לשנת 2001, במהלך שנת 2001 המחלק שלי שבתוכו יש צוות אחד של דוברי רוסית ורומנית - וזה לדעתי הבסיס לטיפול משטרתי הולם בתופעה - צוות שיכלול מספר חוקרים, אם אפשר גם קצינים, שהם דוברי השפות של אותן נערות ליווי בעיקר, כי לדעתי בצורה אחרת אי אפשר לפצח את התופעה, בלי לדבר איתן ישירות ולקבל מהן את הפרטים הנכונים ולהגיע להסכמה של כולן או חלקן לפחות להעיד נגד אותם סוחרי הנשים.
תחנות קטנות של משטרת ישראל לא יכולות לטפל בתופעה מכיוון שאין להם את אותו צוות שיש לי, שאמנם הוא קוצץ ומונה היום רק 6 אנשים לעומת 12 בשנה שעברה, מאילוצים אחרים שיש, אבל ההתמקצעות בתחום הזה הביאה לטיפול יותר יעיל ולהתרחבות הטיפול והמעצרים בפרשיות השונות.
לדוגמה, בכל שנת 2001 טיפלנו למיטב זכרוני ב9- פרשיות, כשאנחנו היום באמצע יוני 2002 טיפלנו כבר ב6- פרשיות. בשנת 2001 נעצרו עד תום ההליכים בצוות שלי 17 סוחרי נשים באותן פרשיות, והיום אנחנו ביוני כבר עם 15 סוחרי נשים שנעצרו עד תום ההליכים בפרשיות. כמובן שמסביב לאותם סוחרי נשים שנעצרו, יש כתבי אישום נוספים נגד סייענים למיניהם, סרסורים, נהגים, מסיעים וכן הלאה, שהם הרשת שתומכת את אותם סוחרי נשים באותו תפעול של מכוני הליווי, כל התחומים - מגיוס כספים, שמירה, העסקה וכוליה. זאת אומרת, אנחנו מדברים על סדר גודל של בערך 50 עצורים, מתוכם 15 נעצרו עד תום ההליכים, נגד עוד 17 למיטב זכרוני - אני מקווה שאיני טועה באחד לפה אחד לשם - של עצורים נוספים, שנגדם הוגשו כתבי אישום, שלא במעצר עד תום ההליכים, כיוון שחלקם הוא קטן יותר, כמסייעים למיניהם, ועוד אחרים שהם כל מיני עדי תביעה, והגיעו למעמד של עדי תביעה וכן הלאה.
כמו שאמרתי, 6 פרשיות, 15 סוחרי נשים עצורים ועוד עצורים רבים אחרים. התופעה שנבעה מההתמקצעות והטיפול בפרשיה הזאת, שכיום אנחנו בעצם יודעים - כמעט אפשר להגיד בעיניים עצומות - כיצד להגיע ולטפל בפרשיות, גורמת למעשה לכך שאנחנו עוצרים בכל פרשיה יותר חשודים. אם פעם היינו עוצרים סוחר נשים אחד ולא יודעים בדיוק איך להתמודד עם הסייענים שלו, עם חלק מהרשתות שלו, אז היום אנחנו כמעט בכל פרשיה עוצרים 3, 4, 5 מעורבים, שחלקם הופכים לעבריינים עיקריים ונעצרים עד תום ההליכים, וחלקם הם סייענים למיניהם.
גם הפסיקה של בית המשפט העליון מאד הועילה לנו בתחומים האלה. חלק מפסקי הדין האחרונים ממסדים למעשה את הענישה, או את השפיטה בתחום הזה, כאשר מתייחסים לנושא סחר בנשים כמעט במקביל ובשווה לנושא סחר בסמים, ששם יש כבר פסיקה ארוכת שנים שמדברת על כך שכשמדובר בסחר בסמים או ביבוא סמים צריך למעשה לעצור את כל המעורבים, מראש הרשת ועד הבורג הקטן, במטרה למוטט את אותה רשת. הפסיקה הזאת הולכת ונכנסת גם בנושא הסחר בנשים, לשמחתי, בבתי המשפט.
וחלקם הגדול של מסייעים לשעבר, כמו שומרים, נהגים שמסיעים וכוליה, בתקופה האחרונה - אני מדבר בחודש חודשיים האחרונים, הגענו כבר למצבים שאנשים נעצרו לא על כך שהם היו הרוכשים בפועל של אותן נשים, זאת אומרת לא היבואנים, הסוחרים, הסרסורים, אלא גם אנשים שנתנו תמיכה וסיוע לאותם סרסורים בכך ששמרו על הבנות במסגרת המכון ולא איפשרו להם לצאת - כלאו אותם למעשה - או אנשים שהיו מסיעים אותם ונהנים מהרווחים של אותו סחר בנשים, שהגדרנו אותם כחלק מהרשת ובית משפט בתקופה האחרונה, בפרט בחודשיים האחרונים, התחיל לעצור עד תום ההליכים גם מעורבים כאלה, שחלקם קטן יותר.
אני אגע במספר בעיות לפני שאני אציג את הפרשייה האחרונה, שהיא פרשייה די רחבה. מספר בעיות שיש בנושא הטיפול.
היו"ר זהבה גלאון:
מר פיני אבירם, לטובת אלה שלא יודעים, תגיד מה זה פרשייה?
רפ"ק פיני אבירם:
פרשייה זה תיק חקירה, למעשה תיק חקירה משטרתי, שיכול להתפתח במספר צורות, אם בצורה יזומה על ידינו כתוצאה ממידע מודיעיני שאנחנו מקבלים על מקום שבו מאוחסנות, מוחזקות - אני אומר מראש, אני אשתמש במספר ביטויים בוטים אולי בתחום הזה, וזו תוצאה של עבודה בשטח, ללא כל כוונה לפגוע במישהו. מקום שבו מחזיקים את ה"סחורה", מקום שבו כולאים את הבנות, מקום שבו מוכרים אותם - אם יש לנו מידע מודיעי כזה ואנחנו מבצעים פשיטה של המחלק שלי, יחד עם מחלק מוסר, או גורמים אחרים עם מפלג תשאול - מבצעים כניסה למקום, תופסים שם נערות ליווי שעוסקות, ואת הבעלים, שהוא בדרך כלל הפרונט - בעל המכון, בהרבה מאד מקרים, מי שאנחנו תופסים במקום זה הפקיד ולא אותו סוחר נשים, אלא עושי דברו של אותו סוחר נשים - ומפתחים חקירה בכך שאנחנו מצליחים לגייס, לשכנע חלק מהבנות למסור עדויות נגד סוחרי הנשים, לספר את כל הסיפור שלהם, והפרשייה מתפתחת מעבר לאותה תפיסה עצמה, אלא מגיע לכל דרכי ההובלה והגיוס שלהם בארצות המוצא, העברה שלהם לארץ - בתקופה האחרונה בדרך כלל דרך גבול מצרים, למרות שהייתה לנו אחת שהגיעה בתקופה האחרונה כתיירת, אבל רוב התופעה היום היא הברחה דרך מצרים, מכירתם בארץ במכירות פומביות - סוג של שוק ערבים מודרני, כמו שהגדיר בית המשפט העליון - משהו שהיינו רואים פעם בסרטים - אני אפרט את זה יותר מאוחר כשאני אגע בפרשייה.
פרשייה לכן זה משהו שמתפתח ומקיף יותר מתחום אחד מצומצם של עיסוק בתחום, אלא מגיע למעשה לסוחרים, לרוכשים, נהגים, קונים - זה מוגדר אצלנו כפרשייה. פרשייה יכולה להיות מורכבת מתיק פלילי אחד ויכולה להיות מורכבת ממספר תיקים שנפתחו למספר אנשים, לפעמים במספר מחוזות משטרתיים, זאת אומרת, תיק שהתחיל באילת, התגלגל לבאר שבע, הגיע לתל אביב - זאת פרשייה. משהו שהוא יותר מקיף מאשר משהו מצומצם שמכיל תיק אחד עם בן אדם אחד, או עם חשוד אחד, שגם זה קיים.
אז אנחנו מדברים על 6 פרשיות שטופלו השנה במחלק שלי. במחלק מוסר טופלו לדעתי עוד 7-8 פרשיות - תלוי בגודל. לעומת תיק עם נחקר אחד שיכול לקחת יום, יומיים, מספר ימים, פרשייה יכולה לקחת מספר שבועות, כי אנחנו מתגלגלים למעשה מחשוד לחשוד, מעדות לעדות, ומנסים לפצח רשת, מה שנקרא. יש לנו הרבה רשתות בארץ שעוסקות בתחום הזה, שגם בתוכם יש יעדים יותר חשובים ופחות חשובים.
כמו שאמרתי, השנה 6 פרשיות בימ"ר תל אביב תשאול, עוד איזה 7-8 במוסר, כל אחת בהיקף אחר, בצורה שונה, ונעצרו כמו שאמרתי 15 איש עד תום ההליכים - זה כמעט כמו כל מה שנעצר בשנה שעברה עד תום ההליכים, כך שלמרות הקיצוץ ב50%- בכוח האדם שיש ברשותי, התפוקה היא יותר גבוהה, בעיקר כתוצאה מהתמקצעות של הצוות. אנחנו יודעים איך לגשת היום לבנות, איך לשכנע אותם.
יש תופעה חדשה בתקופה האחרונה ששמו של הצוות שברשותי וראשי הצוות קפלן ואחרים כבר עובר בין סוחרי הנשים ובין הנשים וכבר הגענו למצב שנשים מגיעות להתלונן - נשים, הכוונה לנערות ליווי שנסחרו, נקנו, הושפלו וכוליה - יש כבר מצבים שחלקן מגיעות להתלונן באופן עצמאי. הן שומעות מחברות, הן נמצאות בקשר - בדרך כלל טלפוני - עם נשים שבזמנו נעצרו על ידינו, הסכימו להעיד וכן הלאה, והטיפול בהן והתוצאות של הטיפול של שנה שעברה והשנה גורמות לחלק מאותן נערות שלא מרוצות מתנאי העסקתן או מהצורה שמתנהגים אליהן, לפנות אלינו באופן עצמאי - כבר היו לנו 3 מקרים כאלה - נערות שהגיעו למעון, באופן עצמאי, לחברות שלהן, וביקשו להתלונן, ומכך התחלנו לגלגל למעשה פרשיות חדשות.
אחת השיטות זה פשיטות על מכוני ליווי לגלגול פרשיות, אפשרות אחרת זה אמצעים מודיעיניים, שתכף אני אגע בהם בפרשייה האחרונה, יש לנו מתלוננות שמגיעות בעצמן ויש לנו מספר תיקים - זה יכול להיות חלק מפרשייה - שהועברו אלי נו מתחנות אחרות. תחנות אחרות זה יכול להיות שתי נערות ליווי בפרשייה אחת, שנעצרו בפתח תקווה, וזה סיור פתח תקווה, לאחר שקפצו מחלון של מכון ליווי בפתח תקווה. למרות זאת פתח תקווה פנו אלי כאשר אותן בנות סיפרו שלמעשה בחלק משרשרת הגלגולים שלהם הן נמכרות ממכון למכון והן היו גם במכונים בתל אביב עם סוחרים מתל אביב. בפתח תקווה אין את אותו צוות שיש לי ולכן הם פנו אלי. לא תמיד אני מקבל את התיקים, אבל במקרה הזה כן קיבלנו את התיק.
היו"ר זהבה גלאון:
במה זה תלוי?
רפ"ק פיני אבירם:
זה תלוי פשוט בעומס עבודה ובסדר קדימויות שיש לנו כימ"ר תל אביב ולי כראש המחלק מבחינת עבודה. אם אני עכשיו תקוע באמצע פרשייה, אז לא יעזור כלום, אני לא יכול לקלוט פרשייה נוספת. אם זה משהו קטן, לפעמים אני יכול, אם זה משהו גדול, אני לא יכול לטפל, לא יעזור שום דבר - מים מאבנים אי אפשר להוציא.
היו"ר זהבה גלאון:
ואז בעצם התיקים האלה לא מטופלים במקומות אחרים?
רפ"ק פיני אבירם:
בחלקם מטופלים בצורה כזאת או אחרת במקומות אחרים, וחלקם פשוט - היו מקרים שבנות רצו להתלונן, או הגיעו לתחנה ולא ניתן היה לטפל בהן, אז פשוט נשלחו לדרכן בלי טיפול. זה אומר מבחינתי ומבחינת כל המערך שמטפל בתופעה הזאת - כמובן שאם היה כוח למשטרת ישראל להקצות אצלי - אני מדבר על עצמי - לי בשנה שעברה היו בשיא 13 חוקרים, היום יש לי 6 חוקרים, כולל אותי, 7 חוקים ויכולת הטיפול שלי קטנה. אם יהיו לי 30 חוקרים, אני אוכל לטפל פי 3 או פי 4. כלומר, זה תלות של כוח אדם ומשאבים וכן הלאה.
דבר נוסף שקיים זה נושא המעון - אנחנו גם בוועדה הזאת וגם בוועדה הבין-משרדית נלחמים כבר תקופה ארוכה להקים אותו, לצערי הוא עדיין לא קם. אני מגדיר מעון - זה מקום שבו על פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה, מפכ"ל המשטרה והוועדה שבה אני חבר, וגם ועדת הכנסת אני מניח - זה מקום שבו אנחנו משכנים למעשה את אותן עדות שמסכימות להעיד, הן הוגדרו על ידינו כקורבנות.
בכל נושא הסחר בנשים אנחנו מפרידים בין שני סוגי קורבנות: כאלה שמסכימות להעיד ולשתף פעולה ואלה שאינן מוכנות להעיד, מהסיבות שלהן, והסיבות יכולות להיות מגוונות ביותר. בכל זאת אנחנו עושים הפרדה - אלה שלא מוכנות להעיד, מועברות במידת האפשר לגירוש מהארץ, כיוון שכולן שוהות בלתי חוקיות פה, שהגיעו למעשה במרמה, עם תיעוד מזויף, בדרך כלל דרך גבול מצרים - אין שום סיבה שמדינת ישראל תסכים לקלוט אותן פה - לעומת זאת אנחנו סבורים, כאנשי משטרה, שיש לעודד את התופעה של התלונות נגד אותם סוחרי נשים וההמלצות שלנו הן לטפל בהן בצורה סבירה פה, לשכן אותן על פי כל ההמלצות במעון מוגן - תכף אני אגע ב"מוגן", זה מוגן במרכאות כפולות מאד, אבל לפחות במעון ולא בבית מעצר, או במקום סגור.
הבנות משוחררות למעשה בערובה - זה המצב המשפטי שלהן - משוחררות, הן לא נאשמות בשום דבר, הן חופשיות, הן נמצאות באותו מעון שבו אנחנו מספקים להם למעשה את הצרכים הבסיסיים, שזה אומר מיטה, מזון ו200- ש"ח לשבוע להוצאות אישיות, וכל העומס שלהם למעשה נופל בטיפול על צוות החקירה, מה שגם כן מפריע לעבודה בכל פרשייה. הדבר לדעתי לא טוב, זה צריך להיפסק ולעבור לטיפול של גורמים אחרים. דיברנו על זה כבר מספר פעמים בוועדה.
כשאני אומר טיפול - יש בטפול המחלק שלי 14 שוהות במקלט, 14 בנות שוהות במקלטים, חלקם קרובים, חלקם יותר רחוקים, שבהם אנחנו מטפלים. זה אומר לקחת אותם לטיפולים רפואיים, כולל גניקולוגיים, כולל הפלות, כולל טיפולי שיניים, שאני צריך לקחת עדה כזאת לטיפול שיניים למשל - טיפול השיניים נעשה אצל הרופא המשטרתי באבו כביר, שבא לטפל בעצורים אחרים - זה מצריך שני אנשים ורכב, לקחת אותה בבוקר, לנסוע איתה לאבו כביר, לשבת איתה שם, לטפל בשיניים שלה על פי התור שלה ולחזור בצהרים או אחר הצהרים, ולהגיע לטיפול הבא במועד. אני משבית שני אנשים, מבחינתי שני חוקרים עם רכב, וזה במקום לתפוס סוחרי נשים אחרים, או לנסות לפתח פרשיות אחרות.
אני צריך לארגן ולשלם להם מידי שבוע את ה200- ש"ח, צריך לתפוס אותן והן כמובן לא יושבות באותו מעון וממתינות שאנחנו נגיע לתת להן את הכסף, הן מסתובבות בכל רחבי הארץ ואין לנו שום שליטה על כך מכיוון שהן משוחררות כמו שאמרתי, הן לא עצורות - אין לי למעשה שום סמכות חוקית להגיד להם מה לעשות, למעט לקוות לשיתוף הפעולה שלהן.
חלקן חוזרות לאותו מקצוע שבו עסקו קודם, רק ללא אותו שוד של בעלים שהעסיק אותם, כפה עליהם ואילץ אותם לעסוק בכך ולא שילם להם. כמעט כל יום שישי ושבת - זו המטלה של קפלן הסגן שלי - מקבל טלפונים מהמחסום ברמאללה, טבריה, אילת: נתפסו שתי בנות פה עם אישורים - אנחנו מנפיקים להם איזה שהוא אישור שכוחות משטרה, מג"ב וכדומה, שתופסים אותם בכל מיני מקומות משונים ידעו לפחות שהן עדות תביעה ומטופלות על ידי המשטרה - ולכן אנחנו מקבלים טלפונים באמצע הלילה: תפסנו אותם כאן, מה לעשות איתן?
בכל הנושאים האלה אנחנו אמורים לטפל, נושאים שלדעתי האישית והמקצועית לא בריא שצוותי החקירה יתעסקו בהם. הייתה פגישה עם סגן שר הביטחון לפני מספר שבועות, אני מבין שיש הצעה להקים איזה שהיא מינהלת, משהו דומה למינהלת של השב"כ לטיפול במשוקמים של השב"כ, שהיא תטפל בכל התחום הזה גם כן, כל התחום המשטרתי של עדי מדינה, עדים מוגנים ונערות ליווי כחלק מהתחום הזה אמור להיות מטופל בגדול, לפי המחשבה של השר לביטחון פנים, במינהלת מסודרת כפי שנעשה בארצות הברית או במקומות אחרים שאין בכלל בארץ. שיהיה ברור, בארץ אין טיפול בעדים מוגנים בכלל, לא רק בתחום הזה של סחר בנשים, גם עד מדינה בתיק רצח למעשה מטופל לאחר מכן על ידי צוות החקירה שדואג לו, שומר עליו, מסיע אותו, לוקח אותו - אין שום דבר ממסדי או מסודר בנושא.
היו"ר זהבה גלאון:
אנחנו הגשנו הצעות חוק בכל הנושא של הגנת עדים, ושר המשפטים, בהופיעו בפני הוועדה, כשעדכנו אותו בהצעת החוק וביקשנו התייחסות לכל הנושא הזה של הגנת עדים - אנחנו דיברנו על הנשים כאן - הוא אמר שהוא רואה את זה כחלק ממערך יותר גדול בנושא של הגנת עדים בכלל ונערות הליווי בפרט, אבל לא דובר על משהו קונקרטי.
מיכל נוף:
אנחנו דיברנו על הצעת חוק להגנה על עדים, כוללת לא רק את קורבנות הסחר, אבל כשהיה שר המשפטים בוועדה הוא טען שעובדים אצלכם על הצעת חוק כזאת.
פקד דודי פרץ:
עובדים על מבנה - משרד המשפטים ומשטרת ישראל עובדים ביחד.
היו"ר זהבה גלאון:
להקים את המינהלת הזאת.
פקד דודי פרץ:
זה מה שהוא תיאר כרגע.
היו"ר זהבה גלאון:
מי אחראי על זה? סגן השר? אנחנו נזמין את סגן השר לפה.
רפ"ק פיני אבירם:
מעבר לזה יש המלצות ספציפיות של הוועדה הבין-משרדית להקים את אותו מקלט בנושא נערות הליווי.
היו"ר זהבה גלאון:
למה זה לא זז? מה קורה?
רפ"ק פיני אבירם:
זה היה מוריד מאיתנו אבן גדולה מאד מהכתפיים ומאפשר לנו לפעול לדעתי לפחות ב50%- יותר. רק הנושא הספציפי הזה שאנחנו פועלים היום עם אמצעים רבים, משאבים רבים ובעיקר כוח אדם רב שלנו מופנה לצורך הטיפול שאני מטפל היום ב5- עדות - לקחת אותן, להחזיר אותן, לשלם להם כספים וכן הלאה. אין חקירה, פה יש חקירה מצומצמת. לפעמים אני דוחה תיקים מהסיבה שאני צריך לטפל בעדות כחלק מאותן מטלות שמוטלות עלי, ולדעתי לא צריכות להיות מוטלות עלי.
בדרך כלל, בכל מקום שדיברתי, זה גם מוסכם על כולם שהתופעה הזאת - גם בוועדה הבין משרדית, גם הפרלמנטרית, גם אצל סגן השר - אין שום סיבה שהחוקרים לא יתעסקו בחקירה. חוקרים לא אמורים לטפל בעדים, לא בעדות ולדעתי זה גם מצב לא תקין שחוקר יתרועע או יתחכך - לא במובן הפיסי - יותר מדי עם אותן בנות. למרות שהן עדות תביעה שלנו, למרות שאנחנו מטפלים בהן, הן דמויות בדרך כלל די מפוקפקות - רובן - ולא רצוי שהשוטרים יתעסקו איתן. עדיף שמישהו מקצועי - עובדות סוציאליות, פסיכולוגים, לא יודע מי, יתעסק איתם. זו בעיה שצריכה להגיע לפתרונה ומקשה מאד על הנושא.
בעיות נוספות - ביום ראשון האחרון ביקרתם באבו כביר וראיתם את המצב באבו כביר - המצב רע מאד לגבי כולם ועוד יותר רע לגבי אותן בנות. מה שקורה, אחד הקלפים העיקריים שיש לנו כחוקרים לטפל בפרשייה, זה לעשות את ההבדלה לגבי אותן בנות שבאות למי שתעיד לבין מי שלא תעיד. זאת שתעיד תלך תשב באותו מעון מוגן - כשבגדול מדובר על בית מלון או אכסניה, בתנאים של משוחררת, יכולה להסתובב, יכולה למצוא - ורבות מהבנות שבטיפולי מצאו עבודה - לא בזנות - במסעדות, בבתי מלון, כחדרניות, כמלצריות, בחנויות, הן עובדות יפה, הן משתכרות - לא כל כך הרבה במושגים שלנו, הרבה מאד במושגים שלהם - והן מאד מרוצות. מצד שני, להבדיל אותן מאותן כאלה שלא רוצות להתלונן, חלקן גם משתפות פעולה עם הסרסורים וסוחרי הנשים, מסתירות פרטים במתכוון, משקרות, לא מוסרות את הפרטים שלהם וכוליה, מה שמסרבל ומקשה על החקירה, ולמעשה השוט - המקל והגזר - שבו אני יכול להשתמש זה להגיד: תראי, תשתפי פעולה, תלכי למעון, תקבלי תנאים כאלה וכאלה. לא תשתפי פעולה - נשים אותך באבו כביר לגירוש - יש לנו אבו כביר, נווה תרצה, לא משנה - רק שאבו כביר ונווה תרצה למעשה לא קולט בתקופה האחרונה כמעט אף אחת מאותן נערות שלא מעידות. מה שקורה בסופו של דבר, שהן משוחררות לרחוב.
היו"ר זהבה גלאון:
בגלל העומס.
רפ"ק פיני אבירם:
העומס - אין מיטה לשים אותן, אין מקום, בוודאי שלא מגיע להן לישון על הרצפה, הן צריכות לקבל תנאים מינימליים כמו כל העצורים האחרים.
חזי מוקד:
מה ממוצע השהייה במעון כזה?
רפ"ק פיני אבירם:
אני מיד אגע בבעיה הזאת. ואותן בנות למעשה משוחררות לרחוב. אם בזמנו ניסיתי להעביר חלק מהבנות האלה לטיפול בשגרירות שלהן, קיבלתי נזיפה ממשרד הפנים - תקרית דיפלומטית - הבאתי שתי שוהות בלתי חוקיות, ללא מסמכים, ללא כסף, ללא בגדים, לשגרירות שלהם כדי שיטפל בהם אותו שגריר או קונסול - קיבלנו נזיפה איך ברוב חוצפתנו הבאנו לשגרירות של אותה מדינה שתי נתינות שלו כדי שיטפל בהם.
לכן מה שמתבצע היום בפועל, מי שלא מעידה, משוחררת לרחוב, ובנות שכן מעידות ונמצאות במעון, נמצאות הרבה פעמים בקשר עם אותן בנות אחרות, כיוון שיש להם טלפונים, והם ממשיכות לשמוע את העלילות שלהם, שחלקם יכולות להיות גם מרוצות מתנאי העבודה - לא כולם רשעים ורעים, לפחות לא במונחים של אותן בנות איך הן תופסות את העבודה הזאת, וחלקן מצליחות להרוויח הרבה כסף, ואז אותה בחורה שנמצאת אצלי, אומרת לי: תראה, היא יושבת פה,
לשאלה שנשאלה כמה זמן הן שוהות - בממוצע אצלנו בתל אביב - אולי בשונה בירושלים או בשאר הארץ - מדובר על חודשים רבים. 7 חודשים, 8 חודשים, 4 חודשים, וגם בסופו של דבר - ואני מדגיש - מתחילת הטיפול עשינו 33 תיקי חקירה בנושא הזה
היו"ר זהבה גלאון:
מתחילת - אתה מתכוון מאז שהחוק נכנס?
רפ"ק פיני אבירם:
משנת 2001 כשהתחלנו לטפל בזה כתופעה - 33 תיקים טופלו, למיטב זכרוני, ואולי אני טועה באחד, רק בשני תיקים העידו הבנות בסופו של דבר. כולם נסגרו - אין עדויות מוקדמות, לא קיים מושג כזה בתל אביב של עדות מוקדמת. עדות מוקדמת בתל אביב זה בחורה שתפסנו אותה בפברואר, מרץ חקרנו אותה, אם הדיונים למשפט שלה ייקבעו לספטמבר, אוקטובר אחרי הפגרה, זה מצב טוב.
זה גורם למספר דברים: א. לעסקאות טעון רבות מאד של הפרקליטות - הצוות שלי, ואת זה בדקתי היום באופן יסודי כדי שאני לא אטעה - לא העיד עד היום, למעט משפט אחד לפני החוק, פרשייה של הדרום, שדיברנו עליה כבר בעבר, בשנת 2001 עוד בטרם היה החוק - לא העיד אף שוטר מהצוות שלי בשום תיק חקירה בבית משפט. מה שאומר בעיקרון שכל התיקים נסגרו בעסקאות טעון. לא הייתה פעם אחת שתיק נסגר במהלך מסודר של משפט מהתחלה ועד הסוף. מהתחלה ועד הסוף זה אומר שמעידות העדות, מעידים השוטרים, מעידים החוקרים, מעלים את החשודים לחקירה נגדית וכן הלאה, ואני סבור, כמי שמתעסק בתחום ומי שמתעסק בפשיעה בכלל, שחוסר העדה של השוטרים והעדות מביא לאותן עסקאות טעון שהעונשים עליהם קלים ביותר. אני מדבר על עסקאות בתקופה האחרונה - 15 חודש, 12 חודש לאנשים שנעצרו, העדות נגדם העידו, חלקן נחטפו מהמלון והוברחו לחו"ל, יש לנו הקלטות - מי שמבין במונחים משפטיים.
היו"ר זהבה גלאון:
סליחה, כשאתה אומר נחטפו והוברחו לחו"ל - אנחנו ביקשנו בזמנו לקיים ישיבה עם מפקד מחוז תל אביב אפרופו המקרים של החטיפה ונאמר לנו שלא נחטפו נשים.
רפ"ק פיני אבירם:
אני לא יודע מתי דיברתם. בתקופה האחרונה, לפני מספר שבועות, נחטפה - בפירוש אני אומר, כי היום אנחנו יודעים שהיא לא ברחה מרצונה, כי דיברנו איתה בחו"ל, הקלטנו את השיחה איתה בחו"ל, היא נמצאת במולדבה, השיחה איתה מוקלטת, היא סיפרה בפירוש כיצד חטפו אותה בעת שהגיעה - הייתה בסיור באילת, חזרה במונית, ירדה בפתח המלון ביום ראשון בבוקר, אחרי שישי שבת באילת, הוכנסה לרכב על ידי חשוד וחשודה שכנראה עוסקים בתחום - אנחנו יודעים רק את השמות הפרטיים שלהם ותיאור שלהם, אין לנו שם מלא, כי היא לא יודעת להגיד לנו - נכנסה לאותו רכב, הוסעה לנמל התעופה, הוכנו לה על ידי אותם האנשים דרכון מזויף כנראה, או יותר נכון זה לא דרכון מזויף, אלא כרטיס טיסה ותעודת מעבר חד-כיוונית - אנחנו לא יודעים אם זה מזויף או שזה הוצא באמת בשגרירות - ביקשנו מהמטה הארצי לבדוק, אך נראה לי שאין יותר מדי שיתוף פעולה שם.
היו"ר זהבה גלאון:
במטה הארצי?
רפ"ק פיני אבירם:
כן, לפנות דרך השגרירים, אנחנו לא יכולים להתעסק בזה, זה נושאים של האינטרפול וכוליה - בכל אופן, סיפרה בפירוש כיצד איימו עליה שאם היא לא תעלה על המטוס יפגעו בה, יפגעו במשפחה שלה, העלו אותה על המטוס, הטיסו אותה לבוקרשט ברומניה ומשם המשיכה באמצעים שלה - קיבלה גם כסף, 4,000 שקל - במטרה ברורה שלא להעיד ולא להפליל את הסוחרים.
אני לא יודע כמה אנשים פה יש להם השכלה משפטית, אבל יש 10(א)(ב) - המקרה הקלאסי של 10(א)(ב) - אפשר למצוא את כל העדויות שלה למעשה, כי יש לנו ראיות חד משמעיות ממנה, ולמרות זאת הפרקליטות עשתה עסקת טעון של 15 חודש, וחשודה ספציפית שמסרה נגדה כיצד היא השתתפה בקנייה שלה. חשודה, אני אומר חברה של אחד מאותם סוחרי נשים, הגיעה על פי הזמנתו, לאחר שהוא התלבט אם לקנות אותה או לא לקנות אותה במכירה פומבית, הגיעה, הביאה את הכסף, נתנה את האישור לקניה שלה וכוליה, וכיום בוטל נגדה כתב האישום והיא משוחררת. הותלה, לא בוטל. הותלה כתב האישום - זה המינוח המשפטי - כאשר לדעתנו ניתן היה לנהל פה משפט למרות החיסרון, מה עוד שהחשודים הודו בחקירה בסחר בנשים.
היו"ר זהבה גלאון:
כשאתה מדבר על שתי הנשים, או אחת שנחטפה.
רפ"ק פיני אבירם:
יש לנו עוד שתי נשים שנעלמו, אבל לא הוכח שנחטפו, יכול להיות שברחו. ההערכה שלנו מהדברים של אותן בנות שאנחנו אוספים, שהן לא נעלמות מרצונן, זאת אומרת, מישהו גורם להעלים אותם. מישהו מבהיר להם שכדאי להם לברוח, אז גם אם עושים את זה בדרכי נועם - נותנים להם כסף וכרטיס טיסה ואומרים לה: קחי 10,000$ ותטוסי חזרה למולדבה, מבחינתה זה מתקבל על הדעת, בפועל זה חטיפה. בפועל, הקוד הפלילי זה מי שגרם לעד להיעלם באמצעים פסולים, לא משנה מה הם, אם זה בשידול, במרמה, יש פה חטיפה.
היו"ר זהבה גלאון:
אנחנו מדברים על מה שבזמנו דובר בקול ישראל, שאנשים נחטפו? מדברים על זה?
פקד דודי פרץ:
חד משמעית זה לא חטיפה, בדקנו את זה. את מדברת על המקרה של ה26.2-.
היו"ר זהבה גלאון:
נכון. אתה לא מדבר על זה. הבנתי.
רפ"ק פיני אבירם:
אני מדבר על שתי בנות ואותה אחת ממולדבה סיפרה שהיא יודעת שחברה שלה שנעלמה שבוע קודם, עשו לה את אותו תרגיל - היא דיברה איתה. יש לנו עדות שמיעה מאותה עדה - למעשה לא עדות ממשית, אבל מבחינה מודיעינית מבחינתנו זה מספיק בשביל להבין שגם ההיא נחטפה. יש לנו אותה מוקלטת עם כל שרשרת החטיפה.
כמובן שהמעון הזה הוא לא מוגן, כמו שאמרתי, ניסינו לדבר עם אותם הבעלים, כי במעונות האלה יש שומרים, כמו שהיום יש מאבטחים בכל אותם בתי מלון, אבל אין שום סיכוי בעולם שאותו שומר ידאג גם לנושאים האלה. הן נכנסות ויוצאות שם 10 פעמים ביום, לבדוק עם מי הן יוצאות ומה הן עושות, זה לא מעניין אותו, זה לא עניינו. זה גם לא עניינו של בעל המלון או בעל המעון לבדוק מה הן עושות. מבחינתו הן שוהות באותו מקום כמו כל אורח אחר - לא יבדקו כל אורח עם מי הוא הולך. אם היא לא צועקת ומכריזה שהיא נחטפת כרגע, אז אף אחד לא יודע מזה. זה נושא האבטחה, שהוא בעיה כשלעצמה.
בעיית השיכון באבו כביר אין לה פתרון לדעתי, אני לא רואה פתרון בטווח הנראה לעין, גם אף אחד לא הבטיח לי שיהיו פתרונות.
לנושא עסקאות הטעון שנגעתי בו, פנינו ושוחחנו והתקדמנו הרבה בנושא. כאשר נעשות עסקאות טעון, כל הסיבות, יכולות להיות הנכונות ביותר, שעושה הפרקליטות - אני לא רוצה לגעת בזה כי זה קטע טעון אצלי ועדיף לא להיכנס בו - יש הבדלים רבים בין פרקליט לפרקליט, כמו שיש הבדלים בכל מקצוע - יש פרקליט שיילחם ויהפוך עולמות ויש פרקליטה שהתחום לא מעניין אותה בכלל והיא בטוחה שזה אותו דבר כמו סרסרות והיא לא שינתה את התפיסה ואת הגישה.
אבל כשנעשות עסקאות טיעון של 12 חודש, 18 חודש, וחלקם גם עבודות שירות, זה לדעתי לא להילחם בתופעה, זה להנציח את התופעה. דיברנו כבר בעבר על הרווחים העצומים שעושים בתחום הזה - הרבה מיליוני שקלים בעסקים האלה, למרות המיתון - אין מיתון בתחום הזה - ואם מרוויחים מיליוני שקלים ומקבלים אחרי זה עבודות שירות, או גם אם מקבלים שנה וחצי מאסר בפועל, שמזה כמובן מנוכה השליש, כי הם מתנהגים טוב
היו"ר זהבה גלאון:
זה משתלם.
רפ"ק פיני אבירם:
בשנתיים האחרונות יש כבר סוחרי נשים, בפרשיות האחרונות, שפעם שניה אני אוסף נגדם ראיות, הם עצורים עד תום ההליכים פעם שניה כבר. זאת אומרת, הם הורשעו, היו בכלא, השתחררו כבר ואספתי נגדם ראיות בתיקים חדשים. זאת אומרת, זה לא הרתיע אותם השנה שהם ישבו בכלא, או ה9- חודשים שיצא להם לשבת לא הרתיע אותם - הרווחים עצומים.
אני סבור שזה גם נוגד את רוח הדברים כמו שמציג בית המשפט העליון, אבל שופט בבית משפט מחוזי בתל אביב, או בבית משפט אחר, שמגיעים אליו עם עסקת טעון - למעט המקרה האחרון שהיה לנו שהשופט לא קיבל עסקת טעון - הרכב של שופטים לא קיבל עסקת טעון - בדרך כלל מקבלים את עסקאות הטעון, אבל השופט לא יוצא לו לראות את העדות, לא לשמוע את הסיפורים המחרידים, לא לשמוע את הדברים של החוקרים שלי, גם לגבי ההתנהגות של החשודים וגם לגבי צורת העדויות ומה שהיה מסביב, ולכן יכול להיות שעונש של 1.5 שנים, או 2.5, 3 שנים נראה לו סביר - מה שלי לא נראה סביר.
אני לא רואה סיבה שתוך שנתיים אני אצטרך לטפל באותם אנשים פעם שניה. אם זה המצב, מבחינתנו המצב לפי החוק לא טוב. צריך להילחם בזה - זה לא התפקיד שלי, אני רק אומר מה שזה גורם - זה גורם לדמורליזציה ולא תורם לחוקרים שלי. מגיעים למצב שהעדות משתפות פעולה, לפעמים אנחנו מפעילים אמצעים שתכף ניגע בהם, מצלמים ומתעדים את אותו סחר בנשים, החשודים מודים בסחר בנשים - זה גם ברור שאותן שתי בנות שתפסנו עכשיו והן מעידות הן רק חלק קטן מאותו סחר בנשים, כי עשרות כאלו עוברות אצל כל אחד, לאחר מכן מקבלים 16 חודש - במקרה הזה שאני מדבר עליו - זה פשוט מתסכל את החוקרים. הגעתי למצב שבאים ואומרים: אני לא רוצה לטפל בזה. אם אני עובד עד אמצע הלילה במשך ימים ארוכים, עובד בשבתות, מוקפץ לפה, מוקפץ לשם, והענישה בסוף היא 1.5 שנים, אני מבחינתי מרגיש שלא שווה לטפל בזה - לא נקלט המסר.
היו"ר זהבה גלאון:
לפני שאתה נוגע בפרשייה האחרונה, אני רוצה להגיד 3 דברים מכל המכלול של הסקירה המאד מעניינת שלך. ראשית, הוועדה שותפה לביקורת שלך על עיסקאות הטעון - מאד אפילו - אנחנו קיימנו כאן ישיבה עם פרקליטת המדינה, הוצאנו מסמך בעניין הזה, אני רואה שכנראה צריך לחזור על זה שוב.
ניהלנו כאל דיון עם מנהל בתי המשפט בנושא הזה, מאד יכול להיות שאנחנו נצטרך לקיים ישיבה נוספת בעניין הזה, אם זה ממשיך. שלחנו גם מכתב לנשיא בית המשפט העליון בעניין הזה, כנראה שזה לא זז מספיק ואנחנו שותפים לביקורת הקשה בעניין הזה.
אני חייבת להגיד שאני מאד מודאגת מהעניין הזה של מחסור במקום בבתי המעצר, שגורם בסופו של דבר לנשים לחזור לרחוב - זה משהו שיצטרכו לתת עליו את הדעת, אבל יש מצוקה של מקומות בבתי המעצר בכלל - מי שסייר לאחרונה בבתי המעצר, זה כל כך מזעזע, ועכשיו עם כל המעצרים של כל מה שקשור לזירה הפלשתינית, בכלל אין מקום, אז זה משליך על הכל. זה גם נושא שאנחנו נתייחס אליו.
נושא נוסף זה נושא של המעון - אנחנו נזמן את היועץ המשפטי לממשלה לוועדה. הייתה החלטה גם של הצוות הבין-משרדי וגם של ועדת השרים בראשותה של גברת לימור ליבנת לקדם את הנושא של המעון, אני לא מבינה למה זה לא קם עד היום. בכל מקרה אנחנו מקווים לזמן את היועץ המשפטי לממשלה לוועדה בעניין הזה של המעון. מישהו צריך להודיע שזה צריך לקום ושיקצו את הכספים.
רחל גרשוני:
מזכירות הממשלה הודיעה שזה צריך לקום והקימה עוד צוות בראשות מנכ"ל משרד המשפטים. אני יכולה להעיד שהוא קיים כבר את הפגישה הראשונה והדוח סוכם ויופץ השבוע. כלומר, עובדים מהר על זה.
היו"ר זהבה גלאון:
אני חייבת להודות שאני לא מתלהבת מהמהירות - יש לנו ביקורת גדולה על זה. כבר שמעתי את רפ"ק פיני אבירם אומר בהערת אגב שכשנצא לפנסיה אולי יקום המקלט - נראה לי שתצא לפנסיה והמקלט עוד לא יקום. אנחנו גם נכתוב מכתב בעניין הזה, אני לא מבינה למה צריך כל כך להתמהמה.
כולם כבר משוכנעים שצריך את המקלט הזה, כולם כבר כתבו דוחות, כולם כבר הגישו טיוטות, כל הצוותים כבר הוקמו - זה מאד בעייתי בעיני.
פקד דודי פרץ:
יש הרי הצעת מחיר.
היו"ר זהבה גלאון:
וזה לגבי אלה שמעידות. אני חושבת שגם אלה שלא מעידות צריכות להיות בחלק אחר, אבל לזה כרגע אין בכלל.
קריאה:
המעון יהיה לכולם.
היו"ר זהבה גלאון:
אם כך דעתי התקבלה, כי זה לא היה בהתחלה. רפ"ק פיני אבירם, זה היה מאד מעניין. כמה זמן אתה צריך לסקירה של הפרשייה הזו?
רפ"ק פיני אבירם:
10-15 דקות.
היו"ר זהבה גלאון:
10 דקות אני נותנת לך, לא יותר.
פקד דודי פרץ:
עוד שבועיים אמור להתקיים דיון במשרד המשפטים. אחת הבעיות בעדויות מוקדמות זה שהעדויות תמיד מול הרכב. אנחנו מנסים לקבל דן יחיד.
היו"ר זהבה גלאון:
אנחנו גם הצענו את זה. יש המלצה של השופטת סירוטה בנושא.
פקד דודי פרץ:
יתקיים דיון במשרד המשפטים, אני מניח שאנחנו נביע שם את דעתנו.
היו"ר זהבה גלאון:
יופי, אני חושבת שזו הערה מאד חשובה. בבקשה רפ"ק פיני אבירם.
רפ"ק פיני אבירם:
כדוגמה אני אתן פרשייה אחרונה שהתפרסמה - המצגת הזאת היא מצגת פנים משטרתית, לצרכים שלנו, ביקשת להביא פה דוגמאות ולכן הבאתי.
היו"ר זהבה גלאון:
אם היום תקשורת כאן בחדר אז זה בסדר.
רפ"ק פיני אבירם:
השמות שמופיעים פה זה שמות פרטיים בלבד, שלא ניתן להעביר אותם. מר גיימן - מר גיימן, למי שלא מכיר את הדמות - יש פה אולי אנשי מודיעין שיכולים להרחיב עליו - הוא מה שמוגדר יעד משטרתי מזה הרבה מאד שנים. הוא נמצא בארץ 30 שנה, עדיין מדבר עברית גרועה ורוסית טובה. הוא מוכר בשנים הקודמות לגורמים המשטרתיים בעיקר בתחומי הימורים - זה אוניות הימורים באזור אילת, קזינואים שעדיין יש לו בחו"ל שהוא שותף בהם, אם זה בפראג, אם זה בהונגריה, ובזמנו, בשנת 1995 אם אני לא טועה הוא פוצץ באילת, הרכב שלו - הוא ישב ברכב והתפוצץ עם הרכב. סימנים מאותו פיצוץ עדיין יש עליו - כוויות, סימנים שעזרו לנו מאד בחקירה לזהות אותו. אותן עדות שהגיעו מחו"ל לא תמיד יכלו להגיד מי הוא למעט השם שלו, אבל כשתיארו את התיאורים הפיסיים שלו, אנחנו ידענו מיד שמדובר בו.
מר גיימן הוכרז בשנה שעברה ועבר השנה להיות יעד של ימ"ר תל אביב בתחום הזה של סחר בנשים לאחר שהסתבר שהוא למעשה אחד מראשי התחום הזה בארץ. יש לו את הקשרים שלו עם העולם התחתון באזור מוסקבה ויצר קשרים אחרים באזור מולדבה בעיקר - מולדבה למי שלא יודע, זאת המדינה העיקרית היום שמייצאת, במרכאות, נשים לכל רחבי אירופה וגם לישראל. המדינה כנראה במצב כלכלי אנוש מבחינה של עולם רביעי, לא עולם שלישי. בית עולה שם 2,000$ פחות או יותר, והשכר הממוצע של מורה שם הוא כ20-$ לחודש. קצין משטרה בדרגה שלי, פעם אחרונה ששאלתי, מרוויח בערך 80$, משהו בדרגות היותר בכירות של המשטרה.
בקיצור, המצב הכלכלי קשה מאד ומאלץ הרבה מאד נשים שם לצאת ולעבוד בזנות. אני שוב אומר, ואני חוזר על זה, בניגוד למה שהרבה פעמים פורסם בעיתונים, בחקירות שלנו, שכבר כללו עשרות רבות של נערות כאלה - רובן יודעות שהן באות לעסוק בזנות. יש בודדות שלא יודעות, או שמעלימות עין, או שלא רוצות להודות בזה, אבל מהניסיון שלי ומהניסיון שנצבר אצלנו, גם בפרשייה הזאת, שתי עדות שהיו במחוז הדרומי ועברו אלינו, ושם הן סיפרו שהן באו לעבוד כאופר וכל מיני סיפורים כאלה - אצלנו הן כבר הודו שהן ידעו שהן באות לעבוד בזנות - לא מרצונן כל כך, אבל זה המצב, זו הצורה היחידה למעשה שאפשר להתפרנס שם. למניעים הפסיכולוגיים והאחרים שלהם אנחנו לא נכנסים כל כך.
פקד דודי פרץ:
זה לא רצון, זה כורח, הישרדות.
רפ"ק פיני אבירם:
אני לא נכנס לזה. הוחלט לעבוד למעשה על מר גיימן במספר תחומים. התחלנו מזה מספר חודשים, לפני שהתפוצצה הפרשייה, לעבוד עליו בשני מישורים: מישור אחד זה המישור החקירתי הרגיל שלנו. לאחר שהוכרז באמצעות מקורות מודיעיניים שלנו - חלקם כמובן מהתחום הספציפי, כמו שכולם יודעים - איפה יש נערות כאלה שהועברו, נמכרו, נקנו על ידי מר גיימן ועושי דברו. עושי דברו - מצוינים פה אנשים שנמצאים איתו. יד ימינו של מר גיימן, או איש המבצעים שלו, זה בחור בשם יפים שיכמן, הוא קורא לעצמו משום מה בוז, ושני אנשים שנמצאים מתחתיו - שמואלוב ויוספוב, זה שני בעלי מכונים, סוחרי נשים, שיושבים עדיין בכלא היום מפרשייה שלנו בשנה שעברה, מסוף שנה שעברה.
היו"ר זהבה גלאון:
גם את יוספוב פגשנו.
היו"ר זהבה גלאון:
הוא רק מביא מגבות והוא בכלל לא יודע - הוא רק דואג להביא מגבות וכוליה. שני האנשים שאנחנו מדברים עליהם זה אנשים שפשוט היו איתו באותם עסקים של סחר בנשים. צריך להבין, הסחר בנשים הוא רב כיווני, זאת אומרת זה שאדון גיימן יש לו קשרים שהוא יכול להביא בנות מחו"ל - חלקם הוא מעסיק אצלו, במכונים שברשותו באילת - יש לו למעשה רשת שם - זה לא מכוני ליווי אצלו, זה משרדי ליווי, בחורות ברמה יחסית גבוהה מבחינת היופי שלהם - יש לו 5-6 מכונים, קשה לנו לדעת כי הוא והסגן שלו כל פעם מוסרים שמות אחרים, לפעמים זה שמות של אותו אותו משרד. לדעתי כל מי שהיה במלון באילת בתקופה האחרונה - אתמול שמעתי שבשבוע-שבועיים האחרונים מאז שהוא נעצר זה הפסיק - היה מקבל על המגבים שלו בבתי המלון רשימה, או חבילה של כרטיסים עם מספרי טלפון עם תמונות של כל מיני בנות, למי לפנות ואיך לפנות. אותן בנות שהבאנו לזהות חלק מהמקומות לפי אותם מספרי טלפון שדרכם הם מזמינים אותם, זה שימש אותנו גם כחלק מהראיות לסיפור.
בפועל, בסופו של דבר, מה שהגענו מהחקירה, שמדובר למעשה באותו משרד. זאת אומרת, הוא מחזיק במספר דירות באילת בנות - פה 5, פה 4, פה 3 - משכן אותן, כל אחת עם נתונים אחרים ודברים אחרים, והוא מפנה מאותם מספרים למעשה מאיפה להביא ואיך להביא - למעשה זה אותה רשת.
מר גיימן, כמו שאמרתי הוחלט לעבוד עליו במספר דרכים: אחת זה הנושא הרגיל - איתרנו נערות שהוברחו ממולדובה, נמכרו על ידו, כמו שאמרתי חלק הוא מעסיק אצלו ואת השאר, את העודפים - ולא רק את העודפים, הסחר נעשה ממש בצורה של מסחר - הוא מוכר במכירות פומביות, אם זה באזור באר שבע ואם זה באזור תל אביב. תכף אני אגע בשלב השני, באיך הן מגיעות ואיך הן נמכרות - פשוט לוקחים חבורה של בנות - אולי אני אגע פחות או יותר לפני זה ואחר כך אני אסביר מה קורה ברשת. הגענו למעשה לגלגול של הרשת החל ממולדובה, אנשי הקשר שם, עם שמות וכן הלאה, ועד הסחר פה.
מר קיימן, דרך יפים שיכמן יצר קשר עם שתי דמויות שהיו בארץ בזמנו, עסקו בתחום הזה ויצאו למולדובה. כל מי שעוסק בתחום הזה בגדול - יש מקרים חריגים - רובם יוצאי חבר העמים לשעבר. יכול להיות מהתחום האסייתי של ברית המועצות, קווקזים וכן הלאה, רוסים, מולדבים, אוקראינים וכן הלאה, שמן הסתם עסקו בחלק מהתחומים האלה גם לפני שעלו לארץ, וממשיכים לעסוק בזה פה, וחלקם כבר ירדו מפה לשם חזרה - שתי הדמויות שאנחנו מדברים עליהם בפרשייה הזאת זה אנשים שכבר היו בארץ, עסקו בתחום בארץ, ברחו מהארץ - אחת מכן מוכרת מפרשיות בארץ, ועוד בחור נוסף שלא מוכר לי, אבל אני יודע מהעדויות של הבנות שהוא היה בארץ, מכיר את כל התחום, והם נמצאים היום במולדובה.
על פי דרישה מהארץ - זה אומר שמר גיימן, באמצעות יפים שיכמן, משגרים כספים מהארץ, אם באמצעות שליחים, אם שיכמן בעצמו יוצא למולדובה עם סכומי כסף בכיס ומבצע למעשה רכישה - גיוס אנחנו קוראים לזה - במולדבה. משלם לאותם אנשי קשר שנמצאים שם. הגיוס במולדובה נעשה בדרך כלל באמצעות מודעות בעיתונים ובטלוויזיה אפילו - מפרסמים שם מודעות "דרושות", לא כתוב כמובן למה - "דרושות לעבודה" בדרך כלל הם לא כותבים ישראל, בדרך כלל כותבים מצרים, כותבים איטליה, כותבים תורכיה, כותבים כל מיני מקומות. הבנות - זה עובר שם מפה לאוזן - יודעות לרוב פחות או יותר במה מדובר, ואלה שלא יודעות, מסבירים להן במה מדובר. הן מגיעות לאותן מודעות, מרואיינות על ידי אותם אנשי קשר, שיש להם דרישות ספציפיות מבחינת גיל, מבחינת הופעה אישית, ומבחינת דרישות מה הן צריכות לעשות בארץ, ומבטיחים להם הבטחות שונות ומשונות, שכמובן ברובן הגדול לא עומדים בהם - כמו שכר של 1,000$ בחודש.
אני נתקלתי כבר בעדות בארץ - לא בפרשייה הזאת - שהגיעו גם לשכר כזה. אחרי תקופה ארוכה של עבודה בתחום, שכבר עבדו שנה ומעלה, היא כבר מקבלת מעמד של חצי מנהלת, חצי משתפת פעולה, או משתפת פעולה באופן מלא עם אותו סוחר נשים, ומשמשת כבר כמלוות קבוצות, מגייסת וכוליה, יכולה להגיע בהחלט למשכורת של 1,000$ לחודש. כמו שאמרתי, מי שמרוויח במולדבה 20$ לחודש ומקבל 1,000$ לחודש, אז תעשו את ההשוואה, במונחים שלהם זה הרבה מאד כסף.
כמו שאמרתי הם משגרים כספים לאנשי קשר שנמצאים שם, אם באמצעות יפים שיכמן ואם באמצעות סוחרים אחרים. יש קשר בין משרדי ליווי בתל אביב, בבאר שבע, בצפון וכן הלאה.
יהודית אופנהיימר:
יש גם ישראלים ותיקים?
רפ"ק פיני אבירם:
יש מעט. רובם יוצאי חבר העמים מהסיבה הפשוטה - צריכים לדבר את השפה.
מיה גולדשטיין:
כל מה שנוגע לסחר עצמו, יבוא של נשים ממדינות חבר העמים לפה, מחייב ידיעת שפה, מחייב קשרים שם, לכן כל מי שעוסק ביבוא עצמו, בסחר בינלאומי, לרוב זו הגמוניה של יוצאי ברית המועצות לשעבר. כשזה נוגע לסחר בתוך הארץ, הפעלת מכונים, החזקת משרדי ליווי, דירות דיסקרטיות וכדומה, יש כבר עבריינים ישראליים מקומיים, שורשיים שמתעסקים בזה. אבל יבוא בינלאומי זה לרוב יוצאי ברית המועצות.
רפ"ק פיני אבירם:
עכשיו אני מדבר על חקירה שהתבצעה במשך כמה חודשים בצורה סמויה - תחום אחד, כמו שאמרתי, התחום הגלוי, תחום שני, במקביל לעבודה גלויה, הדרך לאתר בנות שנקנו, נמכרו, הובאו על ידי מר גיימן והחבורה שלו וגביית הודעות מהם, לשכנע אותם להתלונן, למסור פרטים, לבצע מסדרי זיהוי, בקיצור להשיג ראיות נגד אדון גריימן, יפים שיכמן וסוחרים אחרים - יש פה רק חלק מהאנשים, יש עוד סוחרים אחרים, שחלקם גם בבריחה, מוכרזים על ידינו ע.נ. - עבריין נמלט - ישנם נגדם צווי מעצר שברגע שהם ייתפסו הם ייעצרו וייכנסו לאותם כתבי אישום. הם שמעו על המעצרים ונמלטו לפני שהספקנו לשים את ידינו עליהם.
במקביל לאותן עדויות וראיות שהשגנו דרך עדים, הפעלנו סוכן משטרתי מתוך התחום, סוחר נשים בעצמו,
היו"ר זהבה גלאון:
על זה התלונן מר גיימן, גם סולימאן, איך בעצם יש מישהו שמרוויח, הוא סוחר נשים, אבל הוא הסוכן הסמוי של המשטרה. תתייחס לנקודה הזאת.
רפ"ק פיני אבירם:
אני אחזור על ההגדרות שיש בתחום המשפטי הזה של סוכנים, עדי מדינה וכוליה, בית המשפט כבר התייחס לזה פעמים רבות כרע ההכרחי. מי שיכול להגיע ולקנות נשים ממר גיימן, אני לא יכול - אני מניח שאף אחד מהחדר הזה לא יוכל להגיע אליו ולקנות ממנו נשים, או לדבר איתו על סחר בנשים, או על יבוא נשים. מר גיימן צריך מישהו כדי שיוכל לדבר איתו בקנה מידה שלו, צריך מישהו בקנה מידה יחסית גדול, שהוא מכיר אותו מתחום הסחר בנשים, שהוא יודע שהוא קנה ומכר וקנה ממנו ומכר איתו, והיה שותף שלו, ובהגדרות, באותן הקלטות שביצענו, הוא מגדיר אותו הרבה פעמים בתור שותף.
למרות זאת, בהסכמת הפרקליטות ניתן לו מעמד למעשה של סוכן, של עד מדינה, והוא נשלח כדי להקליט למעשה את אנשי הרשת, הוא ביצע הקלטות במשך מספר שבועות גם עם מר גיימן, גם עם יפים שיכמן וגם עם אחרים שנמצאים מתחתיו, כמו שאמרתי, שחלקם נמצאים בבריחה אחרי שהתברר להם שהוא סוכן, אז הם יודעים מן הסתם כבר מה מצפה להם והם בבריחה - הם נתפסים בדרך כלל בשלב כזה או אחר.
הרשת עצמה - יפים שיכמן יוצא בשליחות של מר גיימן מספר פעמים למולדובה עם כספים, משלם כספים במולדובה לאותם מגייסים, סכומים שנעים בסביבות 1000$, 800$, 700$, זה הכסף של הגיוס. אותם, נקרא להם יצואני נשים במולדובה מפרסמים את אותן מודעות שדיברתי עליהם, מגיעות אליהם בנות והם מארגנים קבוצה. ברגע שיש להם מספיק - אני שוב מתייחס לזה במונחים מקצועיים ואני מבקש לא לקפוץ - מארגנים סחורה בכמות מספקת, זה אומר קבוצה שבין 7-12 נשים - לא יוציאו קבוצה של 3 נשים, לא שווה להם את התהליך - מארגנים קבוצה בין 7-12, מסיעים אותם בדרך כלל ברכבות עם ליווי מהארץ - במקרה הזה הליווי היה מקומי שם, אבל אנחנו יודעים שיש לנו מקרים קודמים שנשלחה מפה אותה בחורה שעברה ממעמד של נערת ליווי לשותפה ברשת ומנהלת עבודה, או אני לא יודע איך לקרוא לזה - עוזרת - ויוצאת ללוות את אותה קבוצה.
היא יוצאת, מלווה אותם ברכבת ממולדבה למוסקבה, הטיסות באות בדרך כלל ממוסקבה, מטיסים אותם בקבוצה, אחרי שסידרו להם מסמכים - זה אומר דרכונים, אשרות מעבר, כסף מינימלי, הן באות עם בגדים, והם מטיסים אותם, ב95%- מהמקרים שאני נתקלתי בהם למצרים. מטיסים אותם כאילו שהם חבורת מטיילים למצרים, הן משוכנות באחד המלונות באזור שארם א-שייח - מהחקירה של היום אנחנו יודעים שכל קבוצה כזאת מקבל קוד - אומרים לבנות, הקוד שלכם זה קוקה קולה. צריך להגיע מישהו, ייתן לכם את הקוד וכשמישהו נותן לכם את הקוד, אז אתם, 7 הבנות שהגעתם בקבוצה הזאת, יודעות שאתן מצטרפות אליו.
המישהו הזה בדרך כלל זה מצרי מקומי, או יותר נכון בדרך כלל בדואים מצריים מקומיים. מגיע בדואי מצרי מקומי שמקבל כסף, מהארץ בדרך כלל, על חלקו באותה העברה, מגיע עם משאית, עם טנדר, עם ג'יפים, אני לא יודע איך, מגיעים לאותו מלון, אומרים למנהלת הקבוצה, או מדריכת הקבוצה, או איך שתקראו לה, את אותה סיסמת קוד, ואז אותה קבוצה עולה על הרכב שלו.
למה יש את הקוד? מכיוון שכמו שאמרתי, יש מספר רשתות שעובדות בתחום הזה, והם מארגנים את זה בצורה כזאת כדי שלא "יגנבו", כמו שהם קוראים לזה - ויש גניבות, חטיפות - בשפה משטרתית זה חטיפות, בשפה שלהם זה גניבות - גונבים בחורות אחד לשני. זאת אומרת, אם ההוא יכול כבר לחסוך לו את כל ההוצאות של הגיוס וכוליה, ולבוא לגנוב אותן במצרים ולהעביר אותן לרשותו, זה בסדר, מקובל. כמובן שיש על התחום הזה סכסוכים, היו כבר רציחות בתחום הזה, היו הצתות וכוליה.
במקרים שלנו מגיעה קבוצה, מקבלת את הקוד, עולה לאותו ג'יפ, טנדר של אותו בדואי מצרי, שמסיע אותם בליווי, בדרך כלל ליווי מזוין, לכיוון גבול ישראל. בדרך - לאו דווקא במקרה הזה, אבל בחלק גדול מהמקרים שאנחנו נתקלים, כמובן שאותם בדואים שרואים בהם רכוש, נקרא לזה, או אם לצטט את הבחור מהשקף השני, ההוא שפגשתם, שמואשם באונס, הוא בכלל לא מבין איך אפשר לאנוס זונה, זה לא אונס.
היו"ר זהבה גלאון:
היא הייתה ברשותי.
רפ"ק פיני אבירם:
כן, ואני עושה מה שאני רוצה.
היו"ר זהבה גלאון:
מר פיני אבירם, זה מרתק ומעניין, אבל אתה חייב להצטמצם ולקצר. דרך אגב, רק הערה שאני רוצה להגיד, חלק מהבנות חושבות בדיוק אותו דבר - בחקיקה, כשדיברנו על רצונן החופשי וכוליה, הבחורה אומרת לי: זה לא אונס, אני כמו אוטו שלו, מה זאת אומרת? הוא קנה אותי עכשיו, הוא עושה מה שהוא רוצה, מכניס את המפתח ונוסע. אותו דבר, ככה הן רואות את זה. זו השקפת העולם שלהם.
אוקי, אותו בדואי מצרי מסיע אותם לכיוון גבול ישראל בסיני, חונים בלילה באזור סיני במקומות שמוכרים להם, בדואים ישראלים מהצד שלנו, במקרה הזה משבט אלעזאזנה, עוברים את הגבול, הבדואי מדבר במפורש על כך שהוא מעביר נשים וסמים ונשק. זה אותו דבר בשבילו, מעביר סחורה.
היו"ר זהבה גלאון:
ועובדים זרים.
רפ"ק פיני אבירם:
ולפעמים גם עובדים זרים. עוברים את הגבול באמצעים שלהם - דיברנו על זה בוועדה כבר עם כל הגורמים, עוברים ג'יפים של הבדואים הישראלים, בדרך כלל אנשי השבט שלהם מהצד השני של הגבול - שבט אלעזאזנה נמצא גם פה וגם במצרים, עובדים עם אותו שבט, מכירים אחד את השני, נפגשים באיזה ואדי, מעבירים את הסחורה מג'יפ לג'יפ וחוצים את הגבול. לא צריך להסביר כמה זה מסוכן הנושא הזה גם מבחינות אחרות, ביטחוניות וכדומה.
עוברים את הגבול, ושם במאהל, או במקום מפגש - במקרה שלנו מחנים את הבנות במאהל הבדואי, או באזור המאהל הבדואי במשך כמה ימים, מדוע? מחכים לקבל את הכסף. לפני שהמבריחים שלנו יקבלו את החלק שלהם בעסקה - הם למעשה מבצעים שוב מכירה של כל אחת מהן - למרות שהיא מוזמנת, הם מקבלים את החלק שלהם בעוגה. אמורים לקבל חלק מהכסף, כמו שמעבירים את השקים של החשיש ומעבירים את הנשק, מעבירים את הנשים. הבנות שלנו נאנסו על ידי מספר מהמבריחים האלה - הם מואשמים גם באונס - את הפרטים של איך זה נעשה אני אחסוך מכם. בכל אופן יש לנו הודאות גם של אותו מבריח נשים על כל מה שנעשה, הוא סיפר בדיוק איך הוא עבר, איך הוא הביא, מה הם עשו, ואת האונס הוא לא מגדיר מבחינתו כאונס.
סוכן שהושתל במקרה שלנו מעבר להקליט את מר גיימן, את השותף שלו ואחרים, ביקר את אותו סוחר נשים, יש לו חוב קודם איתו שנשאר - סוחר הנשים חייב לו, סוחר הנשים נשאר חייב לסוכן שלנו 5,000 שקל מעסקה קודמת - הגיעה סחורה פגומה, החזירו אותה ונשאר חוב. לכן בהכוונה שלנו, יחד עם אנשי משטרה שהתלוו לסוכן, נקבעה פגישה עם אותו סוחר נשים באותו אזור בנגב - נושא מסוכן ביותר, אני מזכיר לכולם, למי ששכח, את ההריגה של קצין משטרה לפני מספר חודשים בסיפור אחר של סחר בסמים של שבטים בדואים - שוטרים יוצאים בלי נשק שלא להחשף, כמעט ללא אבטחה למעשה, לכן אני מסביר כמה חשוב שהסוכן יהיה מוכר בתחום, אמין על אותם אנשים, כי אחרת יכולים להגיע למקרים של רצח בתחום הזה, אין שום בעיה.
הסוכן יצא בליווי של שני אנשי משטרה עם סכום של 55,000 ש"ח, קבע מפגש עם אותו ערבי בדואי, כאשר אנחנו מקליטים את כל השיחות ביניהם. כמובן מספר ימים קודם, קביעה על מחירים, תיאור של מה צריך להיות, כמה נשים הוא רוצה - התכוונו לקנות למעשה 2 נשים, הגיעו למעשה למאהל של הבדואי - לא למאהל עצמו, אלא הוא קבע נקודת מפגש באמצע הנגב, במקום שהוא יכול לצפות, או האנשים שלו יכולים לצפות גם מרחוק ולראות שאין איזה מארב משטרתי, או תנועה חשודה, שהם יכולים להימלט בקלות.
הגיע אותו סוחר נשים והגיע הסוכן שלנו עם 3 נשים ולא עם 2, כאשר למעשה היה לנו כסף על פי ההסכם לקנות רק 2. איש המשטרה שהיה במקום אלתר בצורה יפה מאד, העביר לו את ה50,000- שקל, לדבריו - אין לי סיבה לא להאמין לו - המראה של השלישית כמו שהיא נראתה שם, זה גרם לו למעשה להחליט לבצע קניה גם שלה, למרות שלמעשה הוא לא היה אמור לקחת אותה - המצב שלה היה איום ונורא, ולמעשה עשו עסקה באותו רגע, שבו אדון סולימאן שלנו יקבל 5,000 ש"ח על חשבון השלישית, והתייעצות טלפונית שהוא עשה איתי, אמרתי לו: תקנה אותה באשראי אם ניתן, קבע גם עם אותם סוחרים להגיע לתל אביב למחרת - הם לא מוכנים להגיע לתל אביב עם נשים מהחשש שייתפסו, אבל לא הייתה לו שום בעיה להגיע לאזור תל אביב כדי לקבל את שאר הכסף.
היו"ר זהבה גלאון:
מה זאת אומרת מצבה היה קשה? למה אתה מתכוון?
רפ"ק פיני אבירם:
המצב הגופני שלה אחרי מספר ימים במדבר - כל זמן שהן היו 3 ביחד אז איכשהו אחת חיזקה את השניה, אבל לקחת 2 ולהשאיר את השלישית שם לבד, זה נראה מאד - עשינו מאמץ, ולמזלנו כמו שאמרתי הסוכן היה מספיק מוכר ומספיק אמין כדי שהוא ייתן לו בקרדיט מה שנקרא. נתן לו את הבחורה השלישית ולשמחתנו הצלחנו גם לנצל את זה כדי להביא אותו למחרת - הוא הגיע עם הבחור השני לקבל את הכסף, ושם הוא נעצר. וגם הוא שיתף פעולה, להפתעתנו.
נשים נוספות - אספנו מספר תיקים בתל אביב - במקביל, בשבוע של פיצוח הסוכן, או מספר ימים לפני פיצוח הסוכן, איתרע מזלנו - לטוב או לרע, בסופו של דבר לטוב - ימ"ר דרום ביצע מעצר על מר גיימן ואדון שיפמן, בלי שהם יודעים כמובן על העבודה הסמויה שעשינו - פשוט הייתה להם ידיעה על 3 בנות שהם מעבירים לכיוון אילת. ההעברה נעשתה בדיוק אחרי שמר גיימן נפגש עם הסוכן שלנו איזה פגישה במסעדה, עם הקלטה של שעתיים בערך. איך שהוא יצא משם, ירד לכיוון אילת, שלח את הסגן שלו עם 3 בנות לכיוון אילת, השוטרים של ימ"ר דרום קפצו, תפסו את 3 הבנות ועצרו את שני החשודים.
זה נתקע לנו ממש בגרון, אבל בסופו של דבר, בהתייעצות בין הפרקליטויות - היה לנו כבר פרקליט שליווה אותנו, פרקליט שהוא גם חבר בוועדה לסחר בנשים למזלי - אני לא יודע אם כולם מכירים את הבעיות בין הפרקליטויות להעביר תיקים ממחוז למחוז - בסופו של דבר ניצלנו את זה לטובתנו, ו3- העדות של המחוז הדרומי עברו גם כן לטיפולי - 3 עדות, מתוכן אחת טענה שהיא בכלל לא נסחרה ולא כלום, 2 טענו שהן באו לפה לשמש כ"אופרים" וסיפורי מעשיות, אבל אצלנו בסופו של דבר שלושתם סיפרו את כל הסיפור המדויק, ואותה אחת שבכלל לא נסחרה, התברר שהיא גם נאנסה על ידי מר גיימן, שמסתבר שיש לו שיטה והוא בודק את הסחורה כל פעם שהוא מקבל - לפחות חלק מהסחורה, אם הוא לא מספיק את כולן.
בסופו של דבר, כתבי אישום מפורטים ביותר שימשו נגד כל החבורה הזאת. אותו פרקליט מתל אביב שהוא חבר בוועדה עבד קשה מאד בסיפור הזה, כולל הרבה מאד לילות סביב חומר רב מאד. כתבי אישום מהמפורטים והגדולים ביותר שאני נתקלתי עד היום - אני לא יודע אם קיבלתם אותם.
היו"ר זהבה גלאון:
כן, יש לנו את זה כאן, עכשיו קיבלנו את זה.
רפ"ק פיני אבירם:
אני חושב שכל מי שיקרא את כתבי האישום האלה, השערות יסמרו על ראשו.
היו"ר זהבה גלאון:
אני מודה לך מאד, זה היה מרתק, מעניין, מגיעות ברכות - אפשר להגיד גם מילה טובה לצוות של רב פקד פיני אבירם.
בדרך כלל אנחנו שומעים סקירה, שואלים שאלות - אני חושבת שאפשר להסתפק בדברים האלה, אלא אם כן יש משהו מאד חשוב.
אורלי מוראל:
אני מכירה את הביקורת פה על עסקאות הטעון, והיא חוזרת ועולה, אבל אני חייבת להעיר שההצגה של הסדרי טעון כקפריזה של פרקליט, או חוסר נכונות להילחם.
רפ"ק פיני אבירם:
ממש לא קפריזה, זו ממש רוח הדברים כמו שנושבת בפרקליטות, זה ממש לא קפריזה.
אורלי מוראל:
זה עיוות של המציאות. כמו שאתה יודע, מר איתי פרוסט עובד קשה מאד על התיקים, ואנחנו עושים הסדרי טעון רק כשאנחנו מעריכים שזאת הדרך הטובה ביותר לסיים את התיק.
רפ"ק פיני אבירם:
למרות שנאמר לי לא להגיד את זה, יש ראיות מצוינות בתיקים האלה, ניתן היה לקבל פה שנים ארוכות של מאסר בכל אחד מהתיקים - יש נטייה לא לנהל תיקים.
היו"ר זהבה גלאון:
הביקורת של רפ"ק פיני אבירם ידועה בעניין הזה, היא נשמעה בוועדה לא אחת, ובמקומות אחרים - אני חושבת שהיה חשוב שאת אמרת את ההערה שלך. אני שותפה לביקורת הזו, אני השמעתי אותה לא אחת, ונראה לי שאנחנו נמשיך להשמיע אותה. אני מבינה את כל השיקולים - אנחנו לא נפתח את זה עכשיו. לכן אני חושבת שהיה חשוב שאת אמרת את זה מבחינתך.
רפ"ק פיני אבירם:
אחד מהחריגים זה מר איתי פרוסט.
נעמי לבנקרון:
מאתר האינטרנט של המשטרה לפחות אני למדה שהיו שם איומים על הנשים, מה יקרה להם אם הם יעידו, מה יקרה לבני משפחתם - האם נעשה איזה שהוא צעד לעזור להם לאחר המשפט?
רפ"ק פיני אבירם:
אין שום אפשרות כי אין שום תכנית הגנת עדים במדינת ישראל לגבי כל העדים. איומים יש לא רק על העדות האלה - כמעט על כל העדים שמעידים נגד עבריינים. כך שאם את שואלת אותי באופן ממשי אם נעשה משהו, אני יכול להגיד שאין שום אפשרות היום לעשות שום דבר. המשטרה במולדבה, בלשון המעטה, לא משתפת פעולה, אני מניח מהסיבות שלה, ואני לא רוצה להיכנס לזה, זה תחום רגיש. משטרת ישראל לא תוכל לאבטח אותם במולדבה, זה ברור. במדינת ישראל ההצעות שלי שהועברו בכתב לכל מיני רשויות, לאפשר להם להישאר בארץ לאיזה שהיא תקופה, או כאזרחיות, או כשוהות זמניות לצורך עבודה - מבחינתי שנה, חצי שנה, כמה שיוחלט בסופו של דבר, לאפשר להם לעשות מספיק כסף כדי לקיים את עצמן לאיזה שהיא תקופה במולדבה. מעבר לזה, להגיד לך שאני יכול להצהיר שיש מישהו שיכול להגן עליהם - אני חושב שאני לא יכול להצהיר דבר כזה.
כל זמן שהן בארץ, אנחנו איתם בקשר יומיומי - כמעט כל יום יוצרים איתם קשר, אם יש להן בעיות הן פונות אלינו, אם אנחנו יודעים על משהו, אנחנו מטפלים בזה, שומרים, מנסים וכן הלאה, אבל כמובן שלא יציבו שוטר על יד כל אחת פה משך 24 שעות ביממה במשך התקופה, ובטח לא אחרי. זאת המציאות.
אלחנן זכוביצקי:
אתה דיברת על חוסר כוח אדם וזה שטיפלתם בשנה הזו ב6- פרשיות. לא נתת לנו מידע על היקף התופעה בתל אביב. אם היה לך מספיק כוח אדם, כמה סוחרי נשים נוספים היית יכול להגיע?
רפ"ק פיני אבירם:
היקף התופעה בתל אביב, אני מניח שגבירתי קיבלה פה סקירות
היו"ר זהבה גלאון:
כן, אבל אני לא אפתח את זה עכשיו, כי זה נתונים ידועים. אני פשוט לא יכולה להיכנס לזה.
רפ"ק פיני אבירם:
אם היו לי 30 שוטרים, מן הסתם הייתי עושה - אני לא רוצה להגיד פי 5, אבל פי 3 בטח. אני מנהל חקירה כזאת, אני צריך 5-6 שוטרים, שגם זה לפעמים לא מספיק לנהל חקירה כשיש לי 7-8 עצורים, עוד 8 עדות וכן הלאה. אם יהיה לי פי 3 כוח אדם - זה לא אומר שאני אעשה פי 3, אבל פי 2 בטוח אני עושה.
היו"ר זהבה גלאון:
אני רוצה לסכם את הישיבה ברשותכם - הייתי שמחה לשבת אתכם עוד שעה, אבל בשעה 11 מתחילה מליאה ואנחנו די תוחמים את עצמנו בעניין הזה. כמה הערות לסיכום - אנחנו לא פותחים את עניין הנתונים, כי זה נתונים ידועים. אני מניחה שתוספת כוח אדם הייתה מסייעת, הרי זה ברור. רפ"ק פיני אבירם לא אחת "מקטר" על הקיצוצים.
רפ"ק פיני אבירם:
אני לא מקטר, אני מציג עובדה.
היו"ר זהבה גלאון:
כמה הערות שאני רוצה לומר: ראשית, תודה על הסקירה. אנחנו נזמן כמה ישיבות במספר נושאים, חלק אמרתי קודם, אני חוזרת ואומרת.
1. בסוגייה של המקלט, שאלת המקלט, שאלת המעון שכבר היה צריך לקום. אני מאד שותפה לביקורת שהושמעה כאן שלא יתכן ששוטרים שעוסקים בפיענוח פרשיות יהיו גם אלה שלוקחים את הנשים לטיפול רפואי, במרכאות, או שלא במרכאות, יתרועעו עם אותם נשים - זה לא מתקבל על הדעת, זה לא תפקידם, הם לא צריכים לעשות את זה. אנחנו נזמין את היועץ המשפטי לממשלה בעניין הזה - אני חושבת שזה מספיק חשוב שהגיע הזמן שהיועץ המשפטי יבוא לוועדה וייתן את הדעת על זה, או שיאמר את עמדתו.
2. אנחנו נזמן ישיבה עם סגן השר לביטחון פנים, או עם מישהו אחר, על כל הסוגייה של המינהלת שאמורה לקום, בכלל בכל הנושא של עדויות - הגנה על עדים, שזו נקודה נוספת.
3. מה שמאד מטריד אותי זה צוואר הבקבוק שנוצר בבתי המעצר, שבסופו של דבר, אחרי שעוצרים נשים לא מגרשים אותן אלא הן חוזרות לרחוב.
4. דבר אחרון שאנחנו נתייחס אליו - ואני צריכה לחשוב באיזה מתכונת נעשה את זה - אבל אני משוכנעת שאנחנו נזמן עוד ישיבה, או לפחות נפנה לגורמים המתאימים, זה כל הסוגייה של עסקאות טעון, שאני מודה שאותי היא מאד מאד מטרידה. מאד מאד לא לרוחי, לא האופן שבו זה נעשה - יש שורה של טעונים למה לא, העניין של הדמורליזציה זה בהחלט נדבך חשוב, אבל רק נדבך אחד מכל הנושאים שבגינם אנחנו חושבים שעסקאות טעון הן פסולות. לפעמים זה כורח, שהפרקליטות לא יכולה, אבל אם רוצים לשדר שדר שאי אפשר לקנות נשים, לסחור נשים ואחר כך לצאת מזה בזול - כי אם עוצרים פעם שניה וזו שיטת הדלת המסתובבת - הרווחים עצומים, אז מה הועילו חכמים בתקנתם? אז אנחנו מחוקקים חוקים ומאפשרים עונשי מינימום ובסוף התיקים האלה נסגרים בעסקאות טעון - זה מאד מאד לא לרוחי, אם אני יכולה לומר את זה, בלשון המעטה.
אני רוצה להודות לכל המשתתפים, צוק העיתים מחייב אותנו לרוץ לישיבות נוספות, ותודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה