פרוטוקול מספר 31 - 2002

פרוטוקולים/סחר בנשים/5656
ירושלים, כ"ח באב, תשס"ב
6 באוגוסט, 2002

פרוטוקול מספר 31
מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית לסחר בנשים
מיום ד', ט"ז בתמוז התשס"ב, 26/6/02 בשעה 9:30






על סדר היום: מקומה של ישראל בדירוג הבינלאומי במאבק בסחר בנשים עפ"י הדוח האמריקאי.

נכחו:
חברי הוועדה: זהבה גלאון - היו"ר
יאיר פרץ
מרינה סולודקין

מוזמנים: עו"ד מירי שרון - היח' להסכמים בינלאומיים, משרד
המשפטים
עו"ד רחל גרשוני - משרד המשפטים
רוברט בליט - מתמחה, משרד המשפטים
דן בן-אליעזר - מנהל זכויות אדם, משרד החוץ
פקד רונית מועלם - ר' חולית פשמ"א, המשרד לבטחון פנים
פקד דודי פרץ - ק' מדור חקירות, המשרד לבטחון פנים
חזי מוקד - המשרד לבטחון פנים
עו"ד אורלי מוראל - עו"ד בפרקליטות המדינה
עו"ד איתי פרוסט - סגן לפרקליט מחוז ת"א, פרקליטות
המדינה
עו"ד אייל גלובוס - מנהל הלשכה לסיוע משפטי בירושלים
עו"ד אלחנן זוכוביצקי - הממונה על האגף לסיוע משפטי
לרמן יוהנה - מוקד סיוע לעובדים זרים במעצר
ניסן בן-עמי - מכון תודעה
לאה גרינפטר-גולד - מכון תודעה
הלית כהן - שדולת הנשים בישראל
עו"ד הילה וקיל - מתנדבת בשדולת הנשים בישראל
מיכל לוצקי - יועצת משפטית לוועדה

מנהלת הוועדה: תמי ברוך

נרשם על ידי: מילת - הקלטות ותמלול











מקומה של ישראל במלחמה בסחר בנשים עפ"י הדו"ח האמריקאי

זהבה גלאון - היו"ר:

אני פותחת את ישיבת הוועדה. הדיון היום נקבע בהתייחס לדוח של מזכיר המדינה האמריקאי, דוח של מחלקת המדינה האמריקאית בנושא סחר בבני אדם. הדוח מתייחס לשנת 2002 ואני בהחלט חושבת שאפשר לציין בסיפוק שיש שיפור בדירוג הבינלאומי של מדינת ישראל במאבק לסחר בנשים.

בשנה שעברה מדינת ישראל דורגה בדירוג השלישי ועכשיו אנחנו עלינו למקום השני. על פי הדוח האמריקאי מדינת ישראל הייתה צפויה לסנקציות כלכליות במידה ולא יחול שיפור במאבק שנוקטות הרשויות במדינת ישראל כנגד תופעת הסחר בבני אדם. מזכיר המדינה ציין שמדינת ישראל בהחלט עושה מאמצים על מנת לעמוד בסטנדרטים אבל עדיין זה לא מספיק. הוא ציין מספר דברים שאני לא אתייחס אליהם עכשיו וגם הגברת גרשוני ממשרד המשפטים תתייחס לזה, דברים שמדינת ישראל עשתה וצריכה לעשות ומה טעון שיפור.

רחל גרשוני:

על מחלקת המדינה של ארצות הברית מוטלת אחריות מכוח החוק האמריקאי להגיש כל שנה דוח לקונגרס בקשר למאמצי מדינות העולם להיאבק בסחר בבני אדם. לפני שנה הוגש דוח שבה מדינת ישראל דורגה בדירוג הכי נמוך שזה TO- 3. זו מדינה שאיננה עושה את המאמצים המינימליים כדי לעמוד בקריטריונים של ארצות הברית, ולא זה בלבד אלא גם איננה עושה מאמצים רציניים ומתמשכים כדי לעמוד בקריטריונים בעתיד. בדוח הזה דורגה מדינת ישראל בדירוג של TO - 2 שזה מדינה שעדיין לא עומדת בקריטריונים המינימליים אבל אכן עושה מאמצים רציניים ומתמשכים כדי להתחיל לעמוד בקריטריונים האלה.

מה ההבדל בין הדוח הראשון לדוח השני? ישנם שני הבדלים. מדינת ישראל באמת הגבירה את המאמצים שלה למגר את תופעת הסחר, במיוחד בנושא האכיפה. דבר שני, כדי לערוך את הדוח הזה שגרירות ארצות הברית פנתה לגורמים אשר עוסקים במלאכה, כולל משרדי ממשלה, בעוד שבדוח הראשון היא לא פנתה כלל למשרדי הממשלה כך שלא היה בידה חלק גדול מהמידע הנחוץ כדי לערוך דוח מבוקר ואובייקטיבי. אנחנו חווים חובה גדולה השנה למחלקה לסמים בינלאומיים ממשרד המשפטים שריכזה וערכה את הדוח, פנתה לכל הגורמים הרלוונטיים ועשתה ימים כלילות כדי להגיש דוח שבאמת עמד על כל ההיבטים החשובים. כך שהשנה היה מלוא המידע גם מהגורמים הלא-ממשלתיים וגם מהגורמים הממשלתיים.

מה המקור לדירוג הזה? המקור לכל המהלך הזה של ארצות הברית, שאולי קצת מקומם, איך ארצות הברית מעריכה את מדינות העולם, הוא בחוק אמריקאי שנקרא: Traffic in Victims Protection Act, והוא מטיל על מחלקת המדינה של ארצות הברית את האחריות להגיש כל שנה לקונגרס דוח בקשר לסטטוס של המאבק בצורות חמורות של סחר בבני אדם במדינות העולם. מה ההצדקה לזה? ארצות הברית נותנת סיוע למדינות העולם אבל אמנם היא לא שוטרת שלמדינות העולם אולם יש לה זכות מלאה למנוע סיוע ממי שהיא חושבת שלא עומד בקריטריונים של המאבק הבינלאומי. זאת התיזה וזאת הדרך שהממשלה הפדרלית גם מטיל את חיטטו על המדינות. אם המדינות בארצות הברית לא מחוקקות חוקים מסוימים אז מונעים מהם סיוע. כן, יש לכם עצמאות מלאה אבל לא תקבלו סיוע.

מה זה הצורות החמורות של סחר בבני אדם? בעצם ההגדרה הזאת מחולקת לשני חלקים: האחד, סחר לצורך ניצול מיני שמלווה בהפעלת כוח או במרמה או כשהקורבן הוא קטין, ובזה באמת הדוח הזה דן לגבי ישראל. על החלק השני הדוח הזה בכלל לא דן אבל בעתיד הקרוב הוא כן ידון בו והוא סחר למטרת שיעבוד כפוי, שיעבוד חובות או עבדות מלווה בהפעלת כוח ומרמה. הכוונה כאן לסוגיית העובדים הזרים בעיקר.

איך אני יודעת שבעתיד הקרוב יתייחסו לזה? היה וידיאו קונפרנס בין נציגים ישראליים לבין נציגי ארצות הברית שעוסקים במלאכה, כולל הגברת שהיא באמת האדם החשוב ביותר במתן ייעוץ למחלקת המדינה בנושא הזה, ננסי אלי רפול. שם נאמר במפורש שאף שהדוח הזה לא עסק בנושא הזה בישראל הדוח הבא כן יעסוק בזה משום שגם זה כלול בהגדרה.

מרינה סולודקין:

גם במדינת ישראל יש סוג של סחר כזה.

רחל גרשוני:

באמת, זה מה שנאמר אז. הם נשאלו למה הם לא עסקו בזה והם ענו שהם לא קיבלו מידע לגבי ההיבט הזה אבל עכשיו הם התחילו לקבל מידע ויתחילו לעסוק בזה.

מרינה סולודקין:

הצ'צ'נים סחרו בנשים ולקחו לשבי בגלל החובות ובגלל מטרות אחרות של ניצול.

רחל גרשוני:

האמת היא שדנו בדוח לגבי שיעבוד החובות של נשים שמועסקות בזנות. אבל לגבי שיעבוד חובות ושיעבוד כפוי של עובדים זרים לא דנו בסוגיה הזאת, ועוד ידונו.

מה הקריטריונים המינימליים שאנחנו לא עומדים בהם ואנחנו עושים מאמצים רציניים מתמשכים כדי לעמוד בהם?

זהבה גלאון - היו"ר:

את ציינת את הקריטריונים שציינו שבהם מדינת ישראל עשתה מאמץ?

רחל גרשוני:

תיכף נגיע לזה. קודם אני רוצה לעשות את התשתית התיאורטית מה זה הקריטריונים ואחר כך מה נאמר בדוח לגבי ישראל, ולאחר מכן מה בהשפעה למדינות שהם ב- TO – 1.

הקריטריונים המינימליים האלה הם:
1. צריך לאסור סחר, להעניש סחר.
2. צריך לקבוע ענישה ההולמת את חומרת התופעה ומתיישבת עם ענישה בעבירות חמורות אחרות כגון אונס, כגון תקיפה מינית אלימה.
3. צריך ענישה שיש בה כדי להרתיע.
4. צריך לנקוט במאמצים רציניים ומתמשכים כדי למגר את הסחר.

איך עומדים בקריטריון הרביעי? יש את שלושת ה- P וזה: Protection, Prevention and Prosecution. P-Prosecution: צריך לפעול בנחישות להעמדה לדין, לחקירה של עבירות הסחר; צריך לשתף פעולה עם מדינות העולם בעניין הסחר כי זה תופעה בינלאומית, צריך לפעול להסגרת עברייני סחר למדינות אחרות; צריך לפעול לחקירה והעמדה לדין של גורמי ממשל, משטרה, פקידים שמשתפים פעולה בסחר.

P-Protection: צריך להגן על קורבנות הסחר. זה כולל עידודן להשתתף בהליכי חקירה והעמדה לדין; זה כולל אי העמדתן לדין בקשר לעבירות שקשורות ישירות לקורבנותן כגון: שהייה בלתי חוקית, זיוף מסמכים כדי להגיע לפה; זה כולל הסדרים לשכן אותם בתנאים הולמים כמו מקלטים; זה כולל הסדרים לתת להם אשרות במדינת היעד במקרים מסוימים כשיש סכנה להחזירן למדינות המוצא.

P-Prevention: תוכניות לחינוך הציבור. אנחנו מדינת יעד ולכן מדובר על חינוך הציבור בישראל; התרעת הקורבנות בחו"ל.

מקום ישראל בדוח - מה הביא אותנו למקום גבוה יותר בדירוג? המימד הכי רציני היה הגברת האכיפה.
1. קודם כל יש חקיקה על סחר פלוס עבירות נלוות.
2. יש אכיפה פעילה הן בחקירה והן בהעמדה לדין.
3. הנחיות פרקליטת המדינה לחוקרים. פרקליטים תפסו מקום נכבד בדוח כי זה מצביע על שינוי של תודעה פה.
4. הכשרת יחידות משטרתיות שעוסקות בסחר - הכשרה מאוד חשובה כפי שעוד יתברר.
5. עבודת מח"ש בחקירת טענות ששוטרים שיתפו פעולה מאוד חשוב - הוקדש לזה מקום נכבד.
6. עבודה של הממשל עם הגורמים הלא-ממשלתיים נשקפת כחשובה ביותר לגבי ההגנה לקורבנות.
7. עדות התביעה, העובדה שהן משוכנות עכשיו בהוסטלים - זה מוזכר.
8. המגעים עם ה- IOM כדי להקים את המקלט.
9. כנס של המשרד לבטחון פנים שעסק בנושא.

הדברים הללו הוזכרו כנדבכים חשובים של המאבק שלנו. מה הוזכר כליקוי? אין עדיין הסדר חוקי מקיף לגבי אשרות עראיות וקבועות לקורבנות הסחר, הן מגורשות כמעט בכל מקרה. ו- אין מאמצי מניעה כלל כמו מבצעי חינוך.

אני ניסיתי להשוות את ישראל עם מדינות שזכו ב- TO הראשון. ראיתי בוודאי שאין לנו מניעה- prevention למעשה.

זהבה גלאון - היו"ר:

לעומתן?

רחל גרשוני:

אני אולי קיצונית אבל אני לא רואה שיש לנו עדיין מניעה-prevention. אמנם יש החלטה של מזכירות הממשלה של הוועדה לקידום מעמד האשה שמשרד העבודה והרווחה יתחיל לפתח מבצעי חינוך בישראל כדי להזהיר את הציבור הישראלי, גם מבחינה בריאותית, גם מבחינה מוסרית מפני השימוש בשירותי זנות של קורבנות סחר. אתה נכנס למכוני ליווי, בין אם מסכימים שזנות הוא קרקע פוריה או לא, אתה רואה אשה שלא דוברת עברית - תתחיל לחשוב מה זה, מה המוסריות כאן. לכן מדובר בחינוך בישראל, חינוך גם בבתי ספר. אני יודעת שמירי ערכה כאן איזה תחקיר מה יש בבתי ספר ומסתבר שיש איזה חינוך לערכים שוויוניים, לחינוך מיני וכן הלאה, אבל האמת היא שבנושא של הסחר בצורה ישירה לא ראיתי שיש התייחסות, אולי אני טועה. גם בחו"ל אין לנו כרגע. אני לא רואה שיש בשגרירויות מבצע שיזהיר קורבנות פוטנציאלים.

יאיר פרץ:

איך זה בעולם?

רחל גרשוני:

יש מדינות שעושות את זה. האמת היא שרוב הקורבנות לא עוברות דרך הקונסוליות והשגרירויות, הן נכנסות בדרכים לא דרכים. כאן יש כל מיני שיקולים, תוכניות במדינות המוצא להזהיר. מדינות אחרות אכן עושות את זה.

קריאה:

אני ראיתי בשגרירות.

רחל גרשוני:

איפה? בשגרירות שלנו? אני אגיד לך את האמת, העליתי את הנושא הזה ובמזכירות הממשלה הייתה התנגדות כי זה מכפיש את השם של מדינת ישראל. אני אזכיר מדינה אחת שעוסקת במלאכה הזאת: גרמניה, למשל. יש להם עלונים בכמה שפות כדי להזהיר קורבנות פוטנציאליים במדינות המוצא לגבי הסכנות האורבות להן בנסיעות לגרמניה. גם ארצות הברית, וגם בוידיאו קונפרנס ביקשתי לקבל את המידע הזה כדי שיהיה בידנו מידע איך לעשות את זה. גם צ'כיה נמצאת ב- TO הראשון. יש להם מבצעי גלויות ופוסטרים במקומות ציבוריים, הם גם מדינת מוצא, יש להם חינוך בבתי הספר, יש להם תוכניות וידיאו. כשהייתי בכנס ברומא ראיתי סרטים, וידיאו. בלגיה מממנים מבצעי prevention-מניעה במדינות המוצא. יש מלאכה שנעשית ואני חושבת שהיא מאוד חשובה. צריך להתחיל בזה, להתמיד בזה - הם רואים בזה חשיבות, ולא בכדי.

יש עוד דבר: עדיין לא הקמנו את המקלט. זה הדבר הכי חשוב על סדר היום. הצוות המשרדי שמינה היועץ המשפטי לממשלה עשה עבודה מאוד גדולה על הנושא הזה. יש המלצות ועוד מעט נצא אתן. בינתיים מזכירות הממשלה מינתה את מנכ"ל משרד המשפטים בראש צוות נוסף שיצא בקרוב עם המלצות לגבי המקלט, שגם יקבע לגבי האחריות על המקלט הזה. בנושא הזה כבר הוצא דוח להערות וכבר יש פגישה ביום ראשון הבא.

זהבה גלאון - היו"ר:

בנקודה הספציפית הזאת, אני אחזור ותתקני אותי אם אני טועה: לגבי המקלט, הייתה החלטה של ועדת השרים שהגברת לימור לבנה עומדת בראשה.

רחל גרשוני:

כן.


זהבה גלאון - היו"ר:

הדבר הזה התמהמה.

רחל גרשוני:

אני אסביר לך למה. הטילו את המלאכה הזאת על מנכ"ל משרד המשפטים אבל אני לא הייתי בישיבה ולא הבנתי אם יש כאן כפילות לצוות של היועץ המשפטי לממשלה או שהמנכ"ל צריך לדון רק בנושא הצר של האחריות על ניהול המקלט, אם זה משרד העבודה ורווחה אם זה משרד לבטחון פנים. פניתי למזכירות הממשלה בעניין הזה. הם התמהמהו בתשובה, ענו לי רק לפני שבועיים שאכן הם רוצים את הכפילות הזאת כי הם רוצים לצאת מהר להמלצות. מיד ניגשתי למנכ"ל ומתשובת מזכירות הממשלה מיד ערכנו את הדוח והוא כינס כבר ישיבה אחת וישיבה שניה עם הערות – ביום ראשון.

זהבה גלאון - היו"ר:

זאת אומרת הצוות של מנכ"ל משרד המשפטים הוקם בעקבות החלטת ועדת השרים להקמת המקלט והצוות הזה צריך לבחון בידי מי תהיה נתונה האחריות.

רחל גרשוני:

הכל. כל ההמלצות. כל ההמלצות האלה יהיו בנויות על הצוות הבין-משרדי שמינה היועץ המשפטי לממשלה שעשתה עבודה גדולה בעניין הזה והם למעשה גם חברים בצוות של המנכ"ל.

הדוח הזה מתייחס ל- 89 מדינות. יש מדינות שלהן הדוח לא מתייחס אם משום שלא ראו בהם מספר משמעותי של קורבנות, כמו מדינות סקנדינביה. כששאלו בוידיאו קונפרנס למה מדינות סקנדינביה לא נכללו ענו שאין מספיק קורבנות. מדינות כמו מצרים, שזו מדינת מעבר, לא הוזכרו. כנראה שאין מספיק מידע על המדינות האלה. אין מידע גם על סוריה או קטר.

דן בן-אליעזר:

גם ארצות הברית.

רחל גרשוני:

ארצות הברית לא מופיעה בדוח הזה וגם לא תופיע. הם גם מודים שהם לא עומדים בקריטריונים.

אני רוצה להדגיש שהשנה הבאה היא קריטית מבחינת הפעלת הסנקציות. אני חייבת להגיד שמצד אחד לכולנו אולי יש תרעומת שארצות הברית היא כמשטרה שעומדת עלינו, מצד שני אולי יש בזה סימן ברכה שהיא תדרבן אותנו למשהו. דבר חיובי שאני רוצה להצביע עליו הוא שכבר מתקיימים מגעים ישירים בינינו לבין האנשים ממחלקת המדינה שעוסקים במלאכה. יש כוונות להמשיך ולקיים מגעים כאלה. אני מקווה שזה גם יעזור.

יאיר פרץ:

אני רוצה לשמוע קצת על התרומה של הוועדה שקמה.
זהבה גלאון - היו"ר:

בעקבות השיפור בדירוג של מדינת ישראל במאבק בסחר בנשים הוועדה קיבלה מכתב משר המשפטים שמציין את השיפור בדירוג. במכתב: "אני שמח שמאמצים נשאו פרי אם כי טרם יצאה ישראל לחלוטין מרשימה זו זה הוא ציון דרך חשוב. אני מבקש להודות לך על עזרתך ופעולתך בעניין זה".

דן בן-אליעזר:

אני הכנתי פרזנטציה אבל מרבית הפרטים כבר נאמרו על ידי הגברת גרשוני כך שאני אנסה אולי להוסיף עוד כמה פרטים. בהחלט בכך שישראל עלתה מקטגוריה ברמה 3 ל- 2 יש מודעות לא רק למאמצים שנעשים במישור הישראלי-הפנימי אלא הייתה גם תרומה בגלל פעילות בינלאומית שנעשתה, פעילות שנעשתה בדרגים גם מדיניים, דיפלומטי, מקצועיים. אני רוצה להזכיר את ביקור שר המשפטים בוושינגטון שהיה בהחלט יעיל. אני חושב ששביעות הרצון היא במודעות שקיימת בכך שנעשים מאמצים אבל הדרך עוד ארוכה.

אולי יעניין את החברים לדעת גם לגבי מדינות אחרות שעלו בדוח מקטגוריה שלוש - הגרועה ביותר- לשתיים: רומניה, אלבניה, גבון, קזחסטן, מלזיה, פקיסטן, יוגוסלביה. המדינה היחידה באיחוד האירופאי שנשארה בקטגוריה השלישית היא יון, נדמה לי גם רוסיה. מדינות שעברו מקטגוריה שניה לראשונה: צ'כיה, צרפת, ליטא, מקדוניה, פולין. מדינה שקפצה מקטגוריה שלישית לראשונה היא קוריאה.

הגברת גרשוני כבר ציינה את הנקודות שיוחסו לנו לחיוב או לשלילה. אני רק רוצה להוסיף שב- 19 ביוני היה שימוע בוועדת החוץ של בית הנבחרים לרגל פרסום הדוח. הנאום של מר פאוול, דרך אגב, הוזכר כאן. השימוע היה בהשתתפות שתי פיגורות מרכזיות מ- מחמ"ד - מחלקת המדינה האמריקאית: פאולה דובריאנסקי, תת- מזכירה לענייני מדינה, והשגרירה רפאל, ראש מחלקת סחר באנשים ב- מחמ"ד. הפעם לא הייתה התייחסות שלהם לישראל אבל באותו שימוע אני רוצה לציין את מר טום לנטוס, חבר קונגרס דמוקרט מקליפורניה, שהוא בהחלט הדגיש את המאמץ שישראל עושה בנושא של סחר באנשים בזמן שהיא נאבקת בטרור. חבר קונגרס אחר, רפובליקאי מניו ג'רסי, קריסטופר סמית, גם שיבח את ישראל.

אני רוצה לחזור לשימוע שהיה באפריל בוושינגטון בתת-הוועדה לזכויות בית הנבחרים ששם הופיעה השגרירה רפאל. באיזשהו מקום אנחנו צריכים להמשיך להיות מודעים. השתתפה באותו שימוע גם הגברת נעמי לבנקרון. בכל אופן הדברים שנאמרו על ידה אני מניח שזה דברים שעדיין נמצאים ב- מחמ"ד, ויש לקחת בחשבון. בין היתר היא אמרה ש- "רבות מקורבנות הסחר נעצרות כעדי הגנה. 42% מהנשים מוחזקות מהנשים במעצר יותר מ- 14 יום ככתוב בחוק. העצורות אינן מופרדות משאר אוכלוסיית הכלא בניגוד לאמנה הבינלאומית. טיפול רפואי לא ניתן לכל אחת מהעצורות אלא רק לאחר חולי או פציעה רצינית. בעבר נשים הוחזקו בכלא לשם הגנתן, כדברי המשטרה, אולם היום נשלחות להוסטלים ללא כל הגנה משטרתית. על פי החוק תקופת המעצר המרבית למי שנמצא אשם בסחר בנשים הנו 16 שנים אך בפועל ניתנים עונשים מופחתים". אלה נקודות עיקריות שאני מניח שמחלקת המדינה בהחלט מצפה לראות בהן שינוי.

לאחרונה, בעקבות פרסום הדוח, זימנתי את הנציגה שעוסקת בנושא בשגרירות האמריקאית. הייתה ישיבה במשרד החוץ בהשתתפות נציגים מהמשרד בה השתתפה גם הגברת גרשוני. נאמר לנו במפורש שעד לדוח הבא עדיין ארוכה הדרך ובהחלט יש ציפייה של כולנו, ותקווה שנהיה משודרגים לקטגוריה הראשונה. בכל אופן בדוח הבא שיפורסם נאמר לנו ששם יבחנו את הביצוע ביישום בפועל. נאמר לנו גם: כמו שמדינות עולות גם מדינות יכולות לרדת. דיברנו גם על דברים קונקרטיים, בין היתר סוכם שהגברת גרשוני תעביר באמצעותנו מידע על החלטת מזכירות הממשלה להקמת המקלט כי מחלקת המדינה האמריקאית בהחלט מעונינת לסייע. היא ציינה גם את תאריך היעד של שנת הכספים האמריקאי. נקודה נוספת שסוכמה זה שהשגרירות האמריקאית תעביר לנו חומר כיצד מחלקת המדינה האמריקאית מתמודדת במובן של מניעה בחומרי הסברה בארצות הברית וגם בקונסוליות שלהן.

זהבה גלאון - היו"ר:

אולי תאמר לנו משפט אחד או שניים על הסחר לגבי ישראל-ארצות הברית, איך שזה מצטמצם לתחום הנקודתי הזה.

דן בן-אליעזר:

את מתכוונת למרקם היחסים? אני חושב שזה נושא חשוב, נושא נקודתי שבהחלט כאן יש נכונות גם אמריקאית להמשיך ולשתף אתנו פעולה ולנו יש נכונות להמשיך ולשפר את מעמדנו.

זהבה גלאון - היו"ר:

ראשית, אני שמחה על השיפור ויש חשיבות לעבודת הוועדה. אין ספק שאני מייחסת גם לעבודת הוועדה, לחברים שמשתתפים בה, לחקיקה שהוועדה עושה להעלאת הנושא על סדר היום. אני חושבת שכל זה לא היה קורה רק עם עבודת הוועדה. אני חושבת שיש כאן שיתוף פעולה בשילוב של מספר גורמים שעוסקים בתחום. אני רוצה לציין את כל הארגונים החוץ-פרלמנטרים שעוסקים בנושא הזה, שרובם הגדול יושבים כאן סביב השולחן. בעיקר גם לאור כמה חילופי דברים שהיו לנו באחת הישיבות הקודמות עם שר המשפטים שלא היה שבע רצון שנציגים חוץ-פרלמנטרים מופיעים בשימוע כזה ו- "מוציאים את דיבתה" של ישראל. אני חושבת שיש חשיבות גדולה בכך שמפנים תשומת לב. אין ספק שזה מהווה גורם מדרבן כשזה בא אחר כך ממחלקת מדינה.

אני חושבת ששיתוף הפעולה של הגורמים הממשלתיים, הצוות הבין-משרדי, הפרקליטות, המשטרה וכל הגורמים גם יחד שהתגייסו לאיזשהו מאבק בהחלט משביע רצון. אני חושבת שזה אולי אמירה יפה שמדינת ישראל הנאבקת בטרור מוצאת זמן להיאבק גם בזה. מה שנעשה כאן כנגד אותן נשים, קורבנות הסחר, זה טרור כנגד נשים. מבחינתי זה ממש כך, וצריך לראות את זה באספקט הזה ומדינת ישראל כנראה נלחמת בטרור בכמה וכמה חזיתות. אני חושבת שכך צריך להתייחס לזה.

מרינה סולודקין:

קודם כל אני מאוד שמחה שהוועדה שלנו תרמה, וגם הארגונים בשיתוף פעולה עם משרדים שהרי בלתי אפשרי להגיע להישג אם המשרד לבטחון הפנים ומשרד המשפטים לא היו עובדים יחד אתנו.

שמעתי היום דברים והבנתי שאנחנו תרמנו ל- Protection ו- Prosecution אבל בנושא של Prevention עדיין לא עשינו מספיק. אני חושבת שבמסקנות שלנו, בסיום של הוועדה שלנו, אנחנו צריכים להמליץ על עלוני מידע בנושא זה למשרד החינוך, ועלוני מידע לארצות מוצא. זה מאוד חשוב. הגיעו גם אלי, גם אלייך, גם לוועדה אנשים שעבדו במערכת משטרתית-משפטית ברוסיה, מולדובה ואוקראינה שמתמצאים בעברית והם אמרו שהכי חשוב זה לעשות prevention – מניעה, בארצות המוצא. הם גם מוכנים לתרום לנושא זה.
זהבה גלאון - היו"ר:

אני מודה לחברת הכנסת סולודקין. אני חושבת שבעקבות הדברים שנאמרו כאן אנחנו אולי נזמין גם את שרת החינוך לוועדה. אני חושבת שיש לה חלק חשוב מאוד לענייני המניעה. הגברת גרשוני דיברה על מדינות כמו גרמניה או צ'כיה, איך בא לידי ביטוי העניין הזה של מניעה? כבר חודשים דנים כאן בעניין המקלט, ואין כל כך כסף, יש ויכוחים, איפה יקום וכולי, צריך לקחת בחשבון שיש בעיה של אמצעים וזה נראה כאילו "לוקסוס" לעסוק במשאי פרסום חינוכיים.

לאה גרינפטר-גולד:

אני קודם כל מברכת את מדינת ישראל על העלאתה לקטגוריה השניה. זו כמובן תוצאה של העבודה הרצינית שנעשתה על ידי הוועדה הפרלמנטרית בראשות חברת הכנסת זהבה גלאון וגם על ידי פרקליטות המדינה, משטרת ישראל שמאוד תרמו לעניין. לאחר פרסום הדוח הוזמנו ארגונים כתודעה בבית השגריר האמריקאי לוידיאו קונפרנס. הכינוס התקיים כדי לברך את ישראל על עליית המדריגה אך גם כדי לאפשר לנוכחים לשאול שאלות. השאלה שנשאלה זה איך להמשיך בטיפול בתופעה על מנת לעלות ל- TO אחד. ענתה השגרירה שבשנה הבאה יבדוק הצוות שלה האם אכן הוקם מקלט להגנת העדים עליו דובר בדוח של השנה, וכן ייבדק היישום בשטח של תוכניות ההסברה לאנשי משטרה ולפרקליטות. זה יקבע בצורה די משמעותית את הישארותה של ישראל ב- TO 2 או את המשך עלייתה ל- TO 1, אבל היא יכולה גם לרדת אם זה לא יקרה.

מכון תודעה ימשיך לבדוק את המצב שנה הבאה וימשיך להוציא דוח שנתי לאו"ם בשנת 2003, כמו שעשתה בשנת 2002. הזכיר מר בן-אליעזר שב- 19 ליוני התקיים דיון על הדוח בבית הנבחרים האמריקאי בפני הוועדה לקשרים בינלאומיים האחראית על המאבק בסחר בבני אדם. בפני הוועדה הזאת, כפי שצוין, הופיעה פאולה דובריאנסקי שהיא Undersecretary of State for the Global Affairs עם נתונים לגבי הדוח הנוכחי והדוח הבא. היא ציינה שהדוח הנו הכרחי עבור ממשלת ארצות הברית כדי להציג את המטרה במאבק הזה בסחר בבני אדם. היא הדגישה שארצות שנמצאות ב- TO 2 אינן צריכות לשמוח כיוון שזה אומר שהמדינה עדיין לא עומדת בקריטריונים שנקבעו על מנת להשיג את המטרה.

דן בן-אליעזר:

על פי האגרה האמריקאית זה הקריטריון המינימלי.

לאה גרינפטר-גולד:

נכון. לצאת מהדוח בכלל, זה מה שקורה למדינות מסוימות. יש לציין שבשנה הבאה המדינות שידורגו ב- TO 3 יעמדו מול הסנקציות של ארצות הברית. השנה אין סנקציות לאותן מדינות שנמצאות ב- TO 3 אבל בשנה הבאה זה ישתנה. הגברת דובריאנסקי גם ציינה שבשנה הבאה יינקטו אמצעים נוספים כדי להגדיל את ההשקעה של הדוח וזה הקמת פורום בילטרלי אזוריים וגלובליים תוך עבודה צמודה עם שותפים למאבק. היא מציינת שמחמ"ד זה מצוין כי זה ייתן אפשרות ליצור כל מיני קשרים ברמה הבילטרלית. חוץ מזה זה גם יסייע בהעמקת הליך אשרור של הפרוטוקול למניעה, דיכוי וענישה של הסחר בבני אדם, בעיקר נשים וילדים, שמצורף לאמנה הבינלאומית לארגוני פשע בינלאומיים. דבר שלישי שמאוד חשוב וקשור למניעה זה חינוך הציבור וחקיקתו לקיום התופעה בזווית של זכויות אדם שנערכו בנושא תודעת הציבור על ידי כנסים ובדרך המדיה. זאת אומרת זה לא רק לחלק עלונים, זה גם לעשות כנסים ומשאי פרסום במדיה. זה הרבה יותר מסתם עלונים בבתי הספר, וכמובן זה מאוד חשוב שבתי הספר יהיו מודעים לנושא. הגברת מירי שלום עשתה מחקר והגיעה למסקנה שאין בבתי הספר חינוך לתופעה הספציפית הזאת.

באוקטובר 2002 יתקיים בארץ כנס בינלאומי שמארגן מכון תודעה בשיתוף עם ה- International Abolition Federation. הכנס הזה יהווה חלק אינטגרלי מההסברה לציבור על התופעה. אנו מאוד מודים לחברת הכנסת זהבה גלאון שהסכימה לפתוח אותו יחד עם השרה לימור לבנת. נקווה שהכנס הזה יהווה גם נדבך רציני במאמץ של ישראל לעלות ל- TO 1.

חברת הכנסת גלאון התייחסה לארצות אחרות. יש לציין ששוודיה לא נמצאת בכלל בדוח משום שהמצב שם בכלל לא הביא אותה להיות בדוח. לפי הקריטריונים של הדוח לוקחים רק ארצות שיש שם מעבר ל- 100 קורבנות סחר של בני אדם. אם מוצאים שם תופעה שהיא מעל למספר מסוים של קורבנות של סחר בבני אדם מיד מחמ"ד מסתכל בארץ כדי להכניס אותו ולהתייחס בקריטריונים אחרים איך היא מתמודדת בתופעה. אבל כאשר אין בכלל תופעה היא לא נמצאת בדוח. בשוודיה התופעה לא קיימת משום שיש שם מדיניות כללית שמתייחסת באופן כולל לא רק לסחר בנשים אלא גם בזנות כתופעה של אלימות נגד בני אדם. היא מכניסה את הכל תחת מטריה אחת וכמובן יוצרת תוכניות חינוך בבתי הספר, תוכניות הסברה וגם נותנת עזרה לארצות מוצא איך להתמודד מול התופעה הזאת של נשים שנשארות בתוך הסחר הזה.

הזכירה הגברת גרשוני את גרמניה שמספקת עלונים כאלה על נשים בארצות המוצא, אבל מצד שני היא לא עושה שום דבר נגד הסרסורים וחוות הארוס שנמצאות שם. התשתית הזאת לא מאפשרת כל כך להתמודד מול העלונים שהיא מחלקת. היא נמצאת אמנם ב- TO 1 כי היא עושה המון מאמצים אבל המאמצים האלה לא ממש עוזרים לה לצאת מהדוח כי קשה לה להתמודד עם הקריטריון השני הזה שבגללו היא הגיעה לדוח.

ניסן בן-עמי:

חשוב לציין שדיברו על שלוש מדינות בקשר לדוח הזה. כל העולם ואנחנו קיבלנו עשרות עלונים מארגונים שונים בעולם על זה. זה גם הגיע לארגוני זכויות אדם, לבית נבחרים בצורה אחרת גם כן. דיברו גם על גרמניה והולנד שעשרות ארגונים הוציאו בדרגה של TO 2, כי המדינות האלה פשוט לא עושות כלום. הן מחלקות עלונים, זה טוב ויפה אבל בו זמנית הם מיסדו את הזנות ואת הסרסרות. מכיוון שאירופה הולכת להתרחב (הם הולכים להכניס באיחוד האירופי מדינות של אירופה המזרחית) הסחר פשוט יהיה הגירה חוקית. זאת בעיה ובטוח שבדוח הבא הם ידברו על זה, יתייחסו לזה ויכול להיות שהולנד וגרמניה פשוט יתדרדרו ל- TO 2. הולנד וגרמניה הן ממש לא דוגמה. הדוגמה זה באמת שוודיה ואנחנו צריכים לשאוף לזה. שוודיה אפילו לא הצליחה להיכנס לדוח הזה כי התוצאות שלה טובות. חשוב לציין שעל ישראל דובר על זה שאנחנו עושים מאמצים אדירים, ואפילו ארגונים שהם לא בהכרח ידידותיים דיברו על זה.

זהבה גלאון - היו"ר:

אין ספק שקרו שני דברים במהלך השנתיים האחרונות: האחד זה באמת כל המהפך התודעתי לגבי התופעה. מצד אחד היחס ההרבה יותר מחמיר כלפי הסרסורים, הן על ידי המשטר והן על ידי הפרקליטות. לא מספיק, דנו בזה כאן לא אחת. החקיקה של הוועדה בעניין סייעה לנושא וגם היחס לאותן נשים. ההתייחסות אליהם כקורבנות ולא כאל עברייניות בהחלט עשתה כאן איזשהו מהפך.

אני רוצה לתת לכם כמה נתונים רשמיים. אתמול קיבלתי תשובה לשאילתה שהגשתי המון זמן. שאלתי למשל מה הערכת משרד הפנים לגבי מספר הנשים שהגיעו לישראל בשנת 2001 ובעשור האחרון. כמה מתוכן הגיעו דרך נתב"ג וכמה דרך הגבול המצרי. לגבי השאלה כמה נשים גורשו מישראל בעשור האחרון ובשנת 2000-2001 יש נתונים רשמיים עכשיו. בשנת 1997 גורשו ממדינת ישראל 373 נשים. בשנת 1998 גורשו 459 נשים. בשנת 1999 גורשו 253. בשנת 2000 גורשו 406. בשנת 2001 447. בחודשים ינואר-מרץ 2002 גורשו 111 נשים. אני לא יודעת להסיק שום דבר על הנתונים האלה כי זה לא מעיד על שום דבר.

איתי פרוסט:

דבר ראשון כפונקציה לאמירה האחרונה: ככל שהזמן עובר סיפור הסחר הולך ומתבהר מבחינתנו, מבחינת האנשים שעוסקים בשטח. הוועדה ביקרה באבו-כביר ושם פגשה את אותם האנשים שמאפשרים את אותה פעילות. במצרים יש קשר בין בדואים באזור סיני לבדואים פה בישראל. הקשרים הם קשרים טלפוניים, כולל של אותן נשים. הכמויות, אם הן מדגמיות, הן כמויות עצומות. אם הגשנו לפני זמן לא רב כתב אישום על אדם אחד שעוסק בזה ומתמלילים של הפעלת סוכן עולה שכמות שבועית שלו הייתה בסדר גודל של 50 בני אדם, והוא מציע לפתוח עוד קו חדש שהוא יכול להתחייב לסדר גודל הרבה יותר גדול, סימן הוא, עם הנתונים על הגירוש, שנתוני כמות הנשים שנמצאות בארץ גדולה הרבה יותר.

למה אמרתי בני אדם? משום שהוועדה פגשה את אבו שלייבי בכלא, הבדואי ובחקירתו עלה שאותן העברות של בני אדם ממדינות היעד לא כוללות נשים לשום עיסוק בזנות בלבד. זו אחת הנקודות שדיברנו עליה בתחילת הדיונים בוועדה. רציונל העבירה בסחר בבני אדם לא קשורה לעבירת הסרסרות. הרציונל של אותה עבירה הנה סחר בבני אדם, עבירה כעבירה בפגיעה בזכויות אדם. מה שיצא לדוגמה בתיק הזה שהגיעו 20 איש באותו 'משלוח', חציים נשים לשם עיסוק במין וחציים עובדים זרים. כך שאני חושב שלא צריך להמתין לאיזושהי סנקציה או איום לסנקציה מכיוון משרד החוץ האמריקאי אלא שהתופעה קיימת, ידועה. הרציונל של העבירה הוא עבירה כנגד זכויות אדם, לאו דווקא לשם עיסוק במין. למרות שזה מתפתח עכשיו במהות הזנות ומה עושים עם הזנות וכולי העבירה היא התייחסות אל בני אדם כאובייקטים. זה כולל גם את הנושא של עובדים זרים, ומבחינה כמותית מדובר על חצי-חצי.

זהבה גלאון - היו"ר:

כיוון שלא היית כאן בשבוע שעבר אני רוצה לומר לך שרב פקד פיני אבירם התייחס למעצרים האחרונים הגדולים שנעשו במחוז תל אביב, שהתייחסת אליהם כרגע במשפט אחד. אולי רק תגיד על כתבי האישום שהוגשו?

איתי פרוסט:

החוק צעיר ואנחנו נגדל איתו ואכן גדלנו איתו. מה זאת אומרת? יש שלושה מאפיינים מרכזיים: ראשית, שיתוף פעולה כלל-ארצי. זה הוא לא שיתוף פעולה מוסדר עדיין אבל הוא כן מרכוז כל המידע לגורם אחד. אם מר אבירם הציע לנו להפעיל סוכן כנגד אדם בשם מר גיימן, שהוא אולי הסרסור הגדול ביותר באזור אילת, מה שנוצר הוא שיתוף פעולה בין ימ"ר- יחידה מרכזית של תל אביב ויחידה מרכזית של דרום, של אילת. זה מאוד קשה, מאוד מסובך, מדובר בהרבה מאוד אגו והרבה מאוד צעקות אבל יש יותר התמקצעות ברמה של שיתוף פעולה בין-ארצי. בעקבות זאת גם ירדתי למחוז דרום ונתתי להם הרצאה על נושא הסחר, על העבירות, על הפשעים ועל אופן החקירה. בקרוב אני אעשה את זה גם בימ"ר תל אביב. אני מקווה שזה יגיע גם למשרד המשפטים.
נקודה נוספת: השדה המשפטי נחרש יותר ויותר. כבר בעבר דיברנו על הקשיים שיש לנו אבל ככל שהתיקים מתגבשים כך גדלה המשמעות המשפטית שיש לחוק הזה. אם עד היום יש לנו רק פסיקות של בית המשפט העליון במעצרים על חוסר הרלוונטיות לדוגמה של רצונה של אשה בנושא עבירת הסחר הרי שהיום יש לנו כבר פסיקות של בתי משפט הנוגעות לסוגיה זו. הישג גדול מאוד שלנו שהולך באיזשהו מקום כנגד החוק, יש את סעיף ב' לחוק שהוא מאוד פרובלמטי מבחינת הלשון שלו: "מי שגרם לאשה לבוא לישראל" ולכאורה מכניס את הרצון שלה בדלת האחורית, למרות שאנחנו לא רצינו את זה. סוף סוף יש לנו פסיקה בבית המשפט המחוזי מלפני שבועיים שקיבלה את הפרשנות שלנו שאומרת גרם לא קשור לרצון, גרם במובן הרחב ביותר, דהיינו מאפשר. מאפשר כאשר ההבחנה בין הסעיפים היא בדיוק כמו שביקשנו שיהיה: סעיף ראשון מוכר-קונה-מתווך-שחקנים ראשיים. סעיף ב' הגורם, אלו שחקני המשנה.

עוד עניין שכולם כועסים עליו, במיוחד במשטרה, זה נושא הענישה. לאט לאט מתאספים סיפורים. הסחר הוא לא סיפור בפני עצמו, יש סחר ויש סחר. לידיעתכם 97% של כתבי האישום שהגשנו בכלל לא נופלים לדוגמה להגדרת הרקע של הדוח האמריקאי. הגדרת הרקע של ה- Victims of Trafficking and Violation Protection Act מדבר בכלל אך ורק על סחר שנערך באמצעות כוח, תרמית או כפיה. באף אחד כמעט מהמקרים שלנו לא היה את אחד מהמרכיבים הללו. אנחנו העלינו דרגה, אנחנו עומדים על כך שהרצון הוא לא רלוונטי ואנחנו מצליחים בכך. אבל יש הבדל, וצריך והיה ויהיה הבדל בין רמות שונות של סחר. כאשר אנחנו פותחים את סיפורי הסחר הראשונים כולנו אמנם מזועזעים וכולנו רואים מעשה נורא ואיום. אבל גם במעשים נוראים כמו אונס יש דרגות, גם במעשים כמו אלה. אני לא אחזור על כל הטעמים אבל אין שום ספק שיש עליה משמעותית בענישה. אנחנו נלך לבית המשפט העליון בקרוב לעגן על 4.5 שנים. אני יכול להגיד לכם שמצד של הסניגורים, דהיינו אותן רפלקציות של הסוחרים, יש כבר תובנה, וההסדרים שמבקשים עולים כבר על חמש שנים. תיקים כמו שראיתם, תיקים כבר מובהקים כמו של אבו שלייבי ומר גיימן, שזה סחר, זו תשתית שלימה, זה לא איזשהו אירוע כזה או אחר בתחילתו של חוק שאותו אנחנו הולכים לבצע "כזה ראה וקדש" אלא תחילה של עליה הדרגתית. תיקים כמו של שלייבי וכמו של גיימן אלה התיקים החמורים, שם נבקש לעצב את הסטנדרט הראוי לענישה, שהיא ענישה הולמת למקרים הנידונים. מבחינת המשטרה אם מול ימ"ר תל אביב שעובד קשה מאוד ומכין תיקים באופן מרשים מאוד הייתם מזמינים את אגף המודיעין הייתם מגלים שהמחלוקת היא לא בין הפרקליטות לבין הימ"ר, המחלוקת במקרים רבים מאוד היא בין מול המחלקה הפועלת לבין המחלקה המתפעלת מודיעין. הן שלייבי והן גיימן בידינו היום בגלל שהפעלנו סוכן שהוא אחד הסוחרים הגדולים בנשים.

זהבה גלאון - היו"ר:

אנחנו שמענו את התלונות שלהם בבית המעצר.

איתי פרוסט:

ואנחנו נשמע את זה בבית משפט. צריך להבין שהמרקם הוא מאוד עדין. אני אעמוד בבית משפט עם אדם שהביא בחורה אחת באמצעות אותו מר אבי קוקו, בבית משפט אסור לי לחשוף את עברו של אותו אדם שהמשטרה והמודיעין יודעים שהוא בעל עבר עשיר מאוד והוא מביא ועושה וכולי. בית משפט יודע רק שיש לו את כתב האישום שלפניו, דהיינו, הביא בחורה אחת. מולו יבוא אותו סוכן שיהיה סוחר נשים. הסניגור יעלה אותו ויצלוב אותו וכולי ובית המשפט לא יתייחס לזה באופן ראוי.

דובר על נושא החינוך. לדעתי יש חשיבות הרבה יותר גדולה, באופן המיידי, ליידוע של אותם קורבנות. אנחנו יודעים את הריכוזים של בתי הבושת. אנחנו צריכים להעביר מסר לאותן נשים שהן לא צריכות לפחד. דהיינו: המניפולציות שעושים בהם אותם סרסורים וסוחרים על סמך היותן שב"חניקיות, על סמך היותן עובדות באופן לא חוקי (למרות שהזנות כן חוקי במדינת ישראל) צריכה להיות מנוטרלת. חינוך זה עבודה לטווח רחוק אבל אם כבר רוצים להיות אפקטיביים אז צריך ליידע את אותן נשים במקומות הידועים של ריכוז בתי זונות.

מירי שרון:

אנחנו עסקנו באיסוף חומר להכנת הדוח שהוגש לאמריקאים, כמובן תחת הדרכתה של הגברת גרשוני. בהזדמנות זאת רציתי להודות לכל מי ששיתף אתנו פעולה, הוועדה שהעבירה לנו חומר, לנציגי משרד החוץ שהכנת הדוח תואמה אתם, המשרד לבטחון פנים וגורמים אחרים. כמו שהגברת גרשוני אמרה ניסינו באמת לפנות לכל גורם אפשרי שעשוי לקחת חלק בנושא, גם משרד הבריאות, גם משרד החינוך ואולי בכך גם התעוררה מודעות ציבורית.

רציתי להעיר כמה נקודות לגבי הדוח עצמו: ראשית אני בהחלט מצטרפת לגברת גרשוני בנקודה שכדאי לראות את זה כדיאלוג חיובי. החוק האמריקאי הוא חוק מאוד מקיף, הוא מאפשר בין היתר מענקים כספיים לפרוייקטים. אחד התפקידים החשובים של המשרד שהם הקימו זה לשתף פעולה עם מדינות ולסייע להן. צריך לראות את זה באופן חיובי. בין היתר, לגבי הדיאלוג המתמשך, אפשר אולי לציין שמעבר לדוח השנתי החוק האמריקאי מאפשר גם הגשת דוחות ביניים. זאת אומרת שאם יש שינוי חשוב אצלנו לא חייבים לחכות לדוח השנתי אלא אפשר דרך דיאלוג של גברת גרשוני להעביר כבר באותו שלב ואולי לצאת מהרשימה בשלב מוקדם יותר.

לגבי השוואה למדינות אחרות אנחנו הסתכלנו קצת גם על מדינות שהן ביחד אתנו ב- TO 2, ואכן לגבי כולן החל מה- Protection, prevention, prosecution הבעייתי גם צריך לזכור כשאנחנו עושים את ההשוואה שהם מסתכלים על מאמצים סבירים. זאת אומרת לגבי חלק מהמדינות שאולי נראה לנו שמצבנו יותר טוב מדינות כאלה צוין במפורש שיש להן משאבים מצומצמים, או במדינות שבהן יש סכסוך מזוין ובחלק מהאזור הממשלה המרכזית אינה שולטת התייחסו למאמצים של הממשלה רק בתחומים האלה. כך שצריך להסתכל על הכל באופן יחסי.

זהבה גלאון - היו"ר:

אחד הדברים שצוין בדוח שמדינת ישראל עדיין לא ממלאת זה התייחסות לאשרות שהייה או אשרות עבודה זמנית. מעבר למשאי הפרסום החינוכיים ומעבר לעניין הזה של קורבנות שאינן מוכנות להעיד מגורשות, אחד הנושאים היה באמת נושא אשרות העבודה ואשרות השהייה. אני חושבת שכדי לעמוד במצב הזה שאפשר להגיש דוחות תקופתיים ולא לחכות לדוח הכולל אפשר להראות הישגים שהם קלים יחסית מעבר לפעולות האכיפה, הישגים שהם בתחום החקיקה שאין עליה מחלוקת: קידום החקיקה, זירוז החקיקה. אני אבקש מהיועצת המשפטית לוועדה, הגברת לוצקי, להתייחס לכמה הצעות שהגשנו בתחום הזה.

מיכל לוצקי:

בתחום של אשרות עבודה ואשרות שהייה הגשנו שלוש הצעות חוק שאפשר להסתכל עליהם כמקשה אחת, כהצעת חוק אחת שבסופו של יום יגיעו להצעת חוק הכוללת שלנו שתדבר בכלל על איסור סחר.

הצעת החוק הראשונה מדברת על תיקון חוק הכניסה בישראל והיא קובעת שהממונה על ביקורת הגבולות יוכל להאריך את השהייה של אדם שיש חשד שהוא נפגע מסחר בבני אדם. הוא יוכל להאריך את אשרת השהייה בשלושה חודשים ובשלושה חודשים נוספים ובמקרים מיוחדים גם מעבר לכך.

הצעת החוק השניה מדברת על אשרת עבודה באותה תקופה. בעצם השר יוכל לתת אשרת עבודה באותה תקופה.

זהבה גלאון - היו"ר:

לפרק זמן מוגבל.

מיכל לוצקי:

גם כן לשלושה חודשים פלוס שלושה חודשים אחר כך, ובמקרים מיוחדים להאריך את זה.

הצעת החוק הנוספת היא הצעת חוק שבעצם מעגנת את זכות הגישה לערכאות של נפגעות הסחר, וגם של עובדים זרים, וקובעת שבית המשפט במקרים מיוחדים יוכל להאריך את השהייה באותה תקופה שבה מתקיים הדיון באותו נפגע סחר.

זהבה גלאון - היו"ר:

זו אולי ההזדמנות לבקש ממשרד המשפטים לדון לפחות על מנת לתמוך בחקיקה ולקדם אותה. כיוון שהנושא הועלה יש לנו שורה של הצעות חוק, 15 הצעות חוק. ההצעות האלה ממש מתייחסות להערות של מחלקת המדינה. אני חושבת שיש אינטרס למדינה לקדם אותן. אולי זו הזדמנות לומר כמה מילים על ההצעות הכוללות.

מיכל לוצקי:

אנחנו שוקדים בימים אלה על שתי הצעות חוק כוללות שמדברות על איסור סחר. הצעת חוק אחת מדברת על הקמת רשות בפורמט של הרשות למלחמה בסמים פחות או יותר, עם שינויים מחייבים כמובן, שבעצם תאגד את כל הנושא ותטפל בנושא. היא תוכל לבדוק, יהיה לה תקציבים, אולי תרומות, ותוכל לתפעל את כל הנושא בשיתוף פעולה עם כל המשרדים ולעזור לקורבנות.

הצעת החוק השניה הכוללת גם פחות או יותר בפורמט של פקודת הסמים אבל מתאימה לנושא שלנו ומדברת גם על העבירה עצמה, זאת אומרת עבירות נלוות נוספות שהוספנו. הגברת גרשוני דיברה קודם על עבירות של סחר ולא על זנות וכיוצא בזה.

בנוסף הייתה לנו ישיבה בנושא של חילוטים, חילוט רכוש אם זה בהליך פלילי ואם זה בהליך אזרחי, הגדלת הפיצויים בהליך הפלילי, סדרי דין נוספים וכמובן עזרה שונה לקורבנות הסחר.

הצעת החוק תאגד את כל 15 הצעות חוק שכבר הצענו ותחומים נוספים שטרם דנו בהם כי פשוט לא היה לנו חוק שיכולנו לייחס.

זהבה גלאון - היו"ר:

אנחנו נציג את ההצעות האלה בישיבה בעוד כמה זמן עם היועץ המשפטי לממשלה.


הלית כהן:

אני נמצאת כאן מטעם הקואליציה נגד סחר בנשים שהולכת לרכז מהחודש הבא. רציתי לספר לוועדה שאנחנו עובדים על משא פרסום נגד סחר בנשים מול משרד פרסום שעושה את זה בהתנדבות. כרגע יש קצת לבטים בינינו איך צריך להיראות משא הפרסום, למי הוא מיועד, יותר לסוחרים, לנשים עצמן, ללקוחות אבל זה משהו שאנחנו עובדים עליו.

זהבה גלאון - היו"ר:

אני תמיד מאמינה שעד שהמדינה מגיעה לעשות משאי פרסום תמיד ארגונים חוץ-פרלמנטרים יכולים "לתקתק" את זה.

דודי פרץ:

אני רוצה להתייחס לכמה דברים שנאמרו פה, בין היתר על הפנל שדובר עליו ועל המספרים שנקטת פה. אני מניח שאת המספרים קיבלת ממני.

זהבה גלאון - היו"ר:

לא, זה נתונים רשמיים ששר הפנים נתן אתמול.

דודי פרץ:

קודם כל אנחנו לא מגרשים, אנחנו מרחיקים - זה המינוח בחוק. אפשר להרחיק יותר בשנה, אנחנו לא מרחיקים יותר בין היתר כדי לעמוד בתנאי החוק שלא לערב נשים שב"חיות עם עברייניות פליליות אחרות. לדוגמה: היום .. נמצא בתפיסת חסר, אין שום בעיה לשים שם עוד שב"חיות. אנחנו נמנעים מלעשות כך כדי לא לערב אותן עם פליליות.

לגבי טיפול הרפואי, נאמר שלא מקבלות טיפול בבתי הסוהר ובתי המעצר חבל שזה נאמר. יש שם קריטריונים ברורים מתי ניגשים לרופא. כולם היו שם, יש שם קריטריונים ברורים מתי פונים לרופא בבית סוהר.

אני קורא את כל הדוחות של הארגונים ומגיב עליהם. יש לי רק בקשה אליכם: אתם הרבה פעמים כותבים דברים עובדתיים שהם לא נכונים. לפני שאתם כותבים את זה תפנו אלי. בדוח הארגונים הלא-ממשלתיים של האו"ם מצוינים שני מקרים: מקרה תיק חקירה באשדוד ועוד איזה תיק על 3 נשים שנרצחו כתוצאה מזה שהן העידו בישראל. זה מידע שכביכול קיים במשטרה. אין שום מידע כזה במשטרה. אתם כותבים את זה כאיזשהו דבר בדוק. אנא מכם, תפנו אלי ואני אתן לכם תשובה לפני שאתם רושמים את זה. אני תמיד אחזור אליכם.

זהבה גלאון - היו"ר:

אני מציעה באמת למסד נוהל שכל פעם שיש לארגונים שאלה, שאילתא, הם יופנו למר פרץ והמשטרה תענה.

יוהנה לרמן:

אני גם רוצה לברך על זה שעלינו דרגה. אני חושבת שזה בצדק ובכבוד. האכיפה בתקופה האחרונה בהחלט עלתה ויש שיפור ניכר. עוד שיפור הוא ברמת שיתוף הפעולה בין כולנו. אני מוכרחה להגיד שעם כל השיפור והקפיצה ל- TO 2 יש עוד הרבה מקום לשיפור. אני חושבת שהמקום לשיפור הוא בעיקר בהתייחסות לקורבנות. אנחנו דיברנו הרבה על זה שהיה שיפור באכיפה, לא היה המון שיפור בהתייחסות לקורבנות. הקורבנות הן פה אלה שצריך לחשוב עליהן. אני חושבת שיש המון עוד מה לעשות לגבי סיוע ושיקום, גם לגבי המקלט אבל גם מעבר למקלט. יש המון מדינות שבהן יש הרבה התייחסות לאשרות השהייה ואשרות העבודה והתמיכה בתקופה הזו בקורבנות הנמצאות במדינות האלה. במדינת ישראל אין כלום, וזה חמור מאוד.

אני חושבת שיש המון התייחסות חסרה לעניין הביטחון של העדות בארץ ובחזרה שלהן למדינות המוצא. אני חושבת שכולנו מודעים לבעיה הזאת.

יש עוד בעיה אחת שלא עלתה פה וזה הנושא של הנשים שבורחות ממכונים, מהסרסור, ואין להן לאן ללכת ואין להן שום פתרון. אני חושבת שמאוד חשוב כאשר אנחנו מתייחסים לנושא מבנה המקלט והאחריות במקלט חשוב שנתייחס גם לנשים האלה. מאוד חשוב.

דבר נוסף הוא נושא החינוך, שהוא נושא מאוד חשוב. חינוך גם למשטרה ובאמת יש בימים אלה תוכנית חינוך שהמוקד בנה יחד עם האגודה לזכויות האזרח ואנחנו מנסים לקדם אותו. אנחנו מאוד מקווים שהוא באמת יצא לפועל בקרוב ומקווים שהמשטרה תתייחס לזה ותקדם את העניין. כמו כן תוכניות חינוך גם לציבור, נושא שעד עכשיו קצת שמנו בצד והגיע הזמן להתייחס אליו ביתר רצינות.

נקודה אחרונה בקיצור. אני רוצה להתייחס למה שהגברת גרשוני אמרה בתחילה לעניין הדוח האמריקאי והתייחסות של הדוח לסחר בבני אדם. סחר בבני אדם בכלל, כולל עובדים זרים, ואני מוכרחה להגיד שאם בשנה הבאה יתייחסו לעובדים זרים במדינת ישראל יצטרכו להקים TO מיוחד, TO 4 רק בשביל ההתייחסות שלנו איך אנחנו כולאים אנשים על לא עוול בכפם, עובדים זרים שנמצאים במדינת ישראל שנמצאים בכלא. אני יודעת שזה לא בוועדה הזאת אבל שלא נגיע לפה בשנה הבאה ונראה שירדנו דרגה בגלל העובדים הזרים.

דן בן-אליעזר:

אני בהחלט חושב שהאמריקאים יהיו שמחים לקבל דוחות ביניים ואנחנו נהיה מעונינים לספק חומר שוטף. לא חייבים אפילו לחכות לדוחות ביניים אלא ברגע שיש דבר נקודתי שיש בו עשייה לטובת העניין חשוב לשתף את האמריקאים בעניין. אני אומר כאן לגורמים השונים גם לשתף אותנו, את משרד החוץ, בעניין כדי שדברים יועברו לא רק לשגרירות האמריקאית בתל אביב אלא גם לוושינגטון, ל- State Deparment באמצעות השגרירות בוושינגטון.

אני שמעתי את נציגת שדולת הנשים על משא הפרסום שאתם עושים וזה דבר בהחלט חשוב, מבורך. גם כאן אני חושב שכדאי שנשתף פעולה כך שכל רעיון, כל ישיבה שאתם עושים מאוד נשמח להתעדכן. אני חושב שגם חשוב לעדכן בעניין הזה את הנציגויות הישראליות באותן מדינות היעד שמשם מגיעות הנשים, על המאמצים שנעשים ואולי להחליף רעיונות משותפים.

דודי פרץ:

אני רוצה לומר משהו על הגברת הביטחון, הגברת הביטחון שווה פחות לקורבנות. גם ראש הממשלה כשמאבטחים אותו ככל שמאבטחים אותו יותר החירות שלו יורדת. אני מאוד אשמח שנגדיר את הביטחון. ככל שמגבירים את הביטחון החירות של אותם קורבנות יורדת. אני מאוד אשמח לקבל ממכם מידע על איך זה משתלב עם העובדה שיתנו להם אשרות עבודה פה.

זהבה גלאון - היו"ר:

אני בהחלט חושבת שמהישיבה הזאת יצא דבר אחד לא רע שכדאי להיפגש ולדבר. אני חושבת שההצעה שלך מאוד במקום.

אני רוצה לסכם את הישיבה. ראשית אני רוצה לחזור ולברך את מדינת ישראל על השיפור בדירוג שלה בדוח של מחלקת המדינה האמריקאי. אני חושבת שזה הישג חשוב. אני מאוד מקווה שבדוח הבא אנחנו נגיע למקום הראשון, ובכלל אם נגיע למצב של שוודיה זה בכלל לא היה רע. יש נכונות לשיתוף פעולה בין כל הגורמים, הן הממשלתיים והן הארגונים הלא ממשלתיים שעוסקים בנושא הזה, והן הרצון לשיתוף פעולה על מנת בסופו של דבר להגיע לאותה מטרה.

זה נכון שבתחומים רבים עוד ארוכה הדרך. אני מאוד מסכימה שבמה שקשור ביחס לקורבנות, כפי שנאמר כאן על ידי עורכת הדין לרמן, צריכות להיערך מספר פעולות הרבה יותר מאסיביות בתחום ההגנה. אנחנו דיברנו עם סגן השר גדעון עזרא בעקבות הישיבה שהייתה כאן בישיבה הקודמת. אני מבינה שסגן השר עומד בראש מינהלת שתקום שתעסוק בכל הסוגיה של הגנה לדין. זה נושא שאנחנו מייחסים לו חשיבות מאוד גדולה, בעיקר הגנה על אותן נשים. אז צריך יהיה לראות איך עושים את המעטפת הזאת: מצד אחד דואגים לשלומן ולהגנתן של אותן נשים ומצד שני אתה גם מחויב מתוך רצון שהן תעדנה נגד אותם סרסורים לדאוג להם לפרק זמן של התאוששות, עבודה, ועל ידי כך שנאריך את אשרות השהייה. אנחנו נקיים על זה דיון בנפרד. אנחנו מתכוונים גם לקיים דיון בוועדה בעקבות הנקודה של הרחקה/גירוש. אנחנו נקיים כאן ישיבה עם נציגי משרד הפנים על כל העניין הזה.

סוגיה נוספת ובזה אני אסיים: אני מקבלת את ההצעה להעביר דברים מהותיים באופן תקופתי, בעיקר קידום חקיקה. אנחנו נצטרך את העזרה של משרד המשפטים. אני יודעת שלשר המשפטים יש נכונות גדולה אבל הדברים מתקדמים באיטיות וצריך לסייע לנו בעניין הזה. אם כל הגופים האלה כאן יתארגנו, ואני חושבת שכולם רואים את זה עין בעין, אולי אפשר יהיה להצביע על שיפורים נוספים.

נקודה אחרונה: המשרד לבטחון פנים קיים כנס מאוד חשוב ביולי שנה שעברה. הכשרה של חוקים לאנשי משטרה ובכלל לכל מי שעוסק בתחום מאוד חשובה, גם מבחינת המודעות והפתיחות. לא תזיק גם הכשרה כזאת לשופטים. יש לי בעיה עם מערכת המשפט, ודנו בעניין הזה לא אחת. העלינו את הדבר הזה גם בפני השופט דן ארבל, פנינו גם לנשיא בית המשפט העליון. גם שופטים צריכים לקבל הכשרה ומידע במה שקורה בתחום, בהתפתחויות. אנחנו פנינו לנשיא ברק בעקבות דבריה של השופטת סירוטה לאחרונה לנסות לאפשר לעיין בתיקים האלה, יכול להיות שכל הדברים האלה יהיו יותר מעשיים ונדווח על זה בצורה יותר מסודרת.

אני מודה לכל מי שהגיע ועל המאמצים המשותפים.




הישיבה ננעלה בשעה 10:50